"הקורונה המחישה את המרכזיות של ה-IT במיגור המגפה"
רונה קייזר, מנמ"רית משרד הבריאות, מספרת בראיון לאנשים ומחשבים על האתגרים שהאגף שבראשו היא עומדת מתמודד אתם, על האופן שבו המשרד אוסף ומנתח נתונים מכל כך הרבה מקורות ועל אפליקציית הרמזור, שאמורה לצאת בקרוב
"הקורונה המחישה את המרכזיות של ה-IT בעיצוב ובביצוע המדיניות למיגור המגפה", כך אמרה רונה קייזר, ראשת אגף בכירה למערכות מידע במשרד הבריאות, בראיון לאנשים ומחשבים, כמעט שנה לאחר פרוץ המשבר. לדבריה, "האגף קיבל עם תחילת המשבר מקום מרכזי סביב שולחן קבלת ההחלטות, כחלק אינטגרלי מהנהלת הארגון, ובדרך כלל ככפוף ישירות למנכ"ל".
קייזר נכנסה לתפקידה במרץ 2019 והחליפה את שירה לב עמי, שהודיעה על פרישתה שנה לפני כן. בטרם מונתה לתפקיד היא שימשה בצוות הניהול של האגף. קייזר היא בוגרת הטכניון ואוניברסיטת בר אילן, ובעלת ניסיון רב בעולם מערכות המידע, במגוון תפקידים. היא מועמדת לקבל את אות המנמ"ר המצטיין בתחרות IT Awards הקרובה של אנשים ומחשבים.
כמעט שנה אחרי פרוץ משבר הקורונה, מה את לוקחת איתך ממנו בכל מה שקשור למערכות מידע?
"אחד הדברים שהביאה מגפת הקורונה הוא הצורך בפתרונות מידיים בסדרי גודל, תוך תמיכה בשינויים מהירים, שקורים כל הזמן. צריך לזכור שהטיפול במגפה קרה תוך כדי למידה, שכל העולם היה שותף לה. הכול קרה, ועדיין קורה, בקצבים שונים מאלה שהיינו מורגלים בהם. הכול עבר למונחים של שבועות, ולפעמים של ימים.
האספקט השני שמאפיין את ההתמודדות שלנו עם המשבר הוא רמות האינטגרציה הנדרשות כדי לתת פתרונות. זה אומר לחבר את המידע שיש לנו מכל הגורמים וליצור ממנו תובנות, לחבר את הערוצים הדיגיטליים כדי להנגיש מידע וידע, לחבר מערכות תפעוליות שאמורות לתמוך בתהליכי עבודה ולשדרג את כל התשתיות שלנו – והכול תוך כדי תנועה ותוך כדי למידה".
אילו יעדים הצבתם לעצמכם בזמן הקורונה והאם עמדתם בהם?
"בהיבט של יעדים ארוכי הטווח – תהליכים שהיו צריכים לקחת לנו שנים להקים גובשו, הוקמו והושקו במהירות. יצרנו הרבה מאוד נכסים שילוו אותנו הלאה בשנים הבאות – אם זה בהקמה ובהשמשה של תשתיות דטה שאין לי ספק שיהפכו להיות מרכזיים בפעילות העתידית שלנו, אם זה בהאצה של טרנספורמציה דיגיטלית ואם זה בהקמה של מערכות תפעוליות או בתשתית למחקרים".
איך מצליחים לייצר כמויות כאלה גדולות של מידע מכל כך הרבה מקורות?
"משרד הבריאות הוא גם יצרן של מידע וגם אוסף מידע. תהליכי איסוף המידע שהתחילו עוד לפני הקורונה קיבלו דחיפה משמעותית במהלכה. נכון להיום אנחנו אוספים, מטייבים, ממטבים, מנהלים ומאחסנים מידע מיותר מ-1,000 גופים, ובמקביל משתפים איתם מידע בהיזון חוזר. בין השאר, אנחנו עושים זאת עם כל בתי האבות בישראל, בתי החולים, קופות החולים, הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה".
כיצד מתנהלת התעבורה?
"אנחנו מהווים ה-'האב' המרכזי של כל המידע והטיפול במשרד הבריאות. ה-'האב' הזה נקרא 'מפעל המידע', שהוא השער לכל תעבורת המידע הענקית שנכנסת אלינו".
אתם כרגע עסוקים בפרויקט התו הירוק ובתעודות המתחסן. תעשי לנו סדר בזה.
"התו הירוק ניתן למתחסנים, מחלימים ונבדקים הן דיגיטלית, באמצעות אפליקציה, והן כתעודה שניתנת להורדה דרך ערוצי משרד הבריאות – אתר, מוקד ותשתית IVR, במטרה לאפשר מתווה בטוח ליציאה מן הסגר. התו הירוק נועד בעיקר להתנהלות בתוך מדינת ישראל.
לעומת התו הירוק, תעודת ההתחסנות, שאותה מקבלים אחרי החיסון השני, נועדה בשלב זה בעיקר לנוסעים לחו"ל. התעודה כוללת את נתוני המתחסן בעברית ובאנגלית, וקוד QR שניתן לסריקה. בימים אלה אנחנו פועלים על מנת להתאים את הקוד לסטנדרט עולמי ולהקשיח אותו, כך שיהיה קביל במדינות שונות ויאפשר לאזרחי מדינת ישראל לנוע בחופשיות, בהתאם לנהלים שלהן".
מה כוללת אפליקציית הרמזור, שאתם שוקדים על הכנתה בימים אלה?
"הרמזור היא אפליקציה שבמקור עוצבה על מנת לתמוך במתווה של הנחיות דיפרנציאליות, בהתאם לצבע הישוב, שנקבע בהתאם למדדי התחלואה וההדבקה. האפליקציה מאז התרחבה ושונתה, כך שהיא כוללת הנחיות בזמן אמת, בהתאם למיקום של המשתמש ולשגרת החיים שלו, תמיכה בעסקים ובהנחיות להם, הנפקה של תו ירוק ואלמנטים שנועדו לשינוי התנהגות ואימוץ התנהגויות מקטינות סיכון, באמצעות טכנולוגיית Nudge".
האם אתם ערוכים להתמודד עם העומסים הצפויים להורדת האפליקציה כאשר היא תוכרז?
"אפליקציית הרמזור כבר פותחה וכבר נמצאת בחנויות, בסביבת הבדיקות. השקתה לציבור תלויה במתווה היציאה מהסגר ובהשקת התו הירוק כאלמנט מרכזי. בימים אלה אנחנו בעיקר נערכים לתמיכה בעומסים הצפויים ועורכים בדיקות רבות ושדרוגי תשתית. בכל מקרה, נהיה מוכנים ביום פקודה, בהתראה של ימים ספורים".
לסיכום, כיצד את רואה את תפקיד האגף בעקבות הקורונה?
"המהפך שיש ביחס לאגף במשרד הוא תפישתי בעיקרו – ממקום של הכרה בערך התפעולי של הטכנולוגיה להכרה בערך הטרנספורמטיבי לקידום ולשיפור השירות לאזרח, להנגשה של כלים חדשים בערוצים חדשים וליישום אסטרטגיות חדשות. שינוי נוסף ובולט הוא ביכולת שלנו, כאגף, לרתום ולהוביל מהלכים טכנולוגיים שתומכים באסטרטגיה עסקית שאין להם 'בעלים' אחד, אלא כמה פונקציות באגף".
תגובות
(0)