האתגר: איך לשפר את חוויית העובד בעידן הדיגיטלי?

הטרנספורמציה הדיגיטלית שמוטמעת בארגונים כוללת לעתים שינויים מהותיים של תהליכי עבודה. הכנסת אוטומציה לתהליכי עבודה, באמצעות כלים טכנולוגיים ומערכות דיגיטליות, מחייבת מיומנות שיש לספק לעובדים. התהליכים האלה קיימים בארגונים, כחלק מתהליכי הטמעת מערכות, אבל זה לא מספיק ועובדים רבים מאבדים עניין בתפקיד שלהם – כי הם לא מספיק מיודדים עם המערכות או כי אין להם את הכלים הנכונים כדי לשפר את התפוקה שלהם. כך או כך, התוצאה היא שיש יותר מדי עובדים שלא מרוצים מחוויית העבודה שהם חווים.

סקר שערכה גרטנר מאושש את זה: מהנתונים עולה כי 87% מכלל העובדים במגזרים השונים לא מרוצים מהעבודה שלהם, כי הכלים הדיגיטליים שנתנו להם לא תואמים את ציפיותיהם.

מסקנות אותו סקר הן שהמשימה לשפר את חוויית העובד מוטלת על שני גורמים: המנמ"רים ומנהלי משאבי האנוש. כל אחד מהם פועל, או אמור לפעול, במישור אחר לשיפור חוויית העובד, אבל יש ביניהם גם ממשק שמשפיע על כך, והוא מהווה אחת החולשות שהמחקרים ממליצים לשפר. כשזה לא קורה, הטרנספורמציה הדיגיטלית יכולה להשיג אפקט הפוך למה שהתכוונו בארגון, גם אם היא בוצעה על הצד הטוב ביותר.

חוויית עובד טובה = הרבה יותר פרודוקטיביות

חוויית העובד קריטית משום שהיא משפיעה השפעה ניכרת על הפרודוקטיביות שלו. מחקר של דלויט מראה שמנהלים שהטמיעו נכון את הטכנולוגיה ויצרו מחויבות אצל העובדים הגדילו את הפרודוקטיביות שלהם ב-22%.

נושאי חוויית העובד והפרודוקטיביות שלו הופכים להיות הרבה יותר מעניינים בהקשר של משבר הקורונה, כאשר עובדים רבים עברו לעבוד מהבית וסביבת העבודה הפכה להיות היברידית. כאן נכנס אלמנט הריחוק, שמקשה על יצירת חוויית עובד מתאימה – שהרי במקביל לתהליכי הייעול שהנהלת הארגון מבצעת, בין היתר על די הטמעת טכנולוגיות חדשות, העובדים מצפים לקשר ישיר וחם יותר עם המנהלים שלהם. זה דבר שלא קורה כל הזמן לא רק בגלל הקורונה, אלא גם לאור המגוון הרחב של הפעילויות של הארגון, ודאי בארגונים גדולים. אלא שבקורונה זה קורה עוד פחות, הרבה פחות. אין ספק שארגונים לומדים, ואם לא הם צריכים ללמוד, מה לעשות והיכן לשפר בהקשר זה.

שיתוף פעולה – ליצירת חוויית עובד טובה יותר. צילום אילוסטרציה: BigStock

איך משפרים את הממשק בין המנמ"ר למנהל משאבי האנוש?

אחת המסקנות של החוקרים היא שהדרך להטמעה נכונה של טרנספורמציה דיגיטלית עוברת במציאת איזון ושפה משותפת בין אנשי מערכות המידע למנהלי משאבי אנוש. כלומר, השקה של מערכת חדשה, או גרסה חדשה של מערכת קיימת, חייבת להתבצע בליווי צמוד יותר של מנהלי כוח האדם, לצד המנהלים הישירים של העובדים הרלוונטיים. זה אתגר לא פשוט, גם מהצד של אנשי מערכות המידע. לא פעם, כאשר יש דרישה מצד משאבי האנוש להטמיע כלים חדשים שעשויים לשפר את חוויית העובד, אנשי ה-IT סבורים שזה לא ישפר את המצב, אלא רק ייצור 'רעשי' מיותרים ויקשה על העובדים לעבוד על המערכות האחרות. הסוד הוא במציאת השפה המשותפת וההבנה של שני הצדדים שאין כאן אמת אחת.

המתח שבין המנמ"רים לאנשי ה-HR היה קיים תמיד, אבל התקופה האחרונה חייבה את הידוק הקשרים ביניהם. מסקרים שנעשו בנושא זה עולה שיש שיפור, כי שני הצדדים הבינו שתקשורת טובה מועילה הן לאנשי הטכנולוגיה והן לאנשי משאבי האנוש.

השורה התחתונה: כאשר מקומות העבודה שלנו משתנים, שיפור החוויה של העובדים הולך ונעשה אתגר קשה יותר. לשם כך צריכים הגורמים השונים בארגון לעשות כל מאמץ כדי להגיע לדרך של עבודה משותפת, נטולת אגו, וביחד לקבל את הגיבוי של ההנהלה.