כך הממשלה מתכוונת להילחם באנטישמיות ברשת

המשרד לנושאים אסטרטגיים ומשרד התפוצות הציגו היום (ד') בכנסת מתווה לאומי ראשון שמטרתו להילחם באנטישמיות ובשיח השנאה ברשתות החברתיות. המתווה, שגובש בחודשים האחרונים, מציב יעדים לאומיים ברורים לטיפול מול הרשתות החברתיות, ומשרטט קווים מנחים לפעילות ממשלתית מתואמת בנושא.

היעדים במתווה מחולקים למדיניות, אכיפה ושקיפות. הוא מאמץ את הגדרת האנטישמיות של IHRA – הברית העולמית לזיכרון השואה – וכולל פעילות מול הרשתות החברתיות על מנת להטמיע אותה בכללי הקהילות שלהן, לאתר תכנים שעומדים בניגוד לה, בין היתר על ידי עובדים שיוכשרו לצורך כך, ולהסירם. במשרדי הממשלה מתכוונים לשים דגש על אכיפת ההגדרה בשפות שמשתמשים בהן לגילויי אנטישמיות יותר מאשר בשפות אחרות, ולפעול מול הרשתות החברתיות והאתרים הגדולים על מנת להסיר את התכנים, לסגור חשבונות של "אנטישמים מובילים" ולמנוע סחר בפריטים נאציים, כאלה שמכחישים את השואה או מסיתים לשנאה. הממשלה אף מתכננת לפרסם נתונים על שיח שנאה, לרבות שכיחות השיח בפלטפורמות השונות, וכן פילוח לפי קבוצות ולפי ערים בעולם.

המתווה נחשף בדיון שנערך היום בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת, בראשות ממלאת מקום יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל קוטלר-וונש, ובהשתתפות נציגי ממשלה רלוונטיים והרשתות החברתיות. בממשלה מציינים כי מדובר במלחמה לא רק בשיח אנטישמי קלאסי, כי אם גם בשיח נגד מדינת ישראל, מה שמכונה "אנטישמיות חדשה".

מאבק באנטישמיות – באמצעות הכלים למלחמה בפייק ניוז

בין היתר, המתווה מצביע על צורך ביישום מידי של מדיניות סימון תוכן (לייבלינג) גם על שיח שנאה אנטישמי ודה לגיטימציה למדינת ישראל. כלי זה הפך לפופולרי למדי על ידי הרשתות החברתיות במהלך השנה האחרונה, כחלק ממאמציהן להילחם בפייק ניוז ובמיס-אינפורמציה בצל משבר הקורונה והבחירות לנשיאות ארצות הברית. שימוש בכלי זה בנוגע לשיח שנאה, נאמר בדיון, הוא צעד מתבקש, שיאפשר הפניית משתמשים למידע מהימן, ולקיום שיח ביקורתי ומפוכח יותר בנושאים אלה ברשת. זאת, לטענתם, מבלי לפגוע בחופש הביטוי וביכולת להביע ביקורת לגיטימית.

בדיון צוין כי הרשתות החברתיות נהנות מחופש פעולה נרחב, המאפשר להן לאכוף מדיניות שיח ללא סטנדרטים קבועים, ובאופן שנתפס לעיתים כשרירותי. כדוגמה לשרירותיות באכיפה ציינו במהלכו את ההימנעות של טוויטר מלהסיר, או לפחות לסמן, ציוצים אנטישמיים וכאלה שקוראי להשמדת מדינת ישראל. בכך ניתן לכלול ציוצים של המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי.

למרות זאת, יש לציין שטוויטר הסכימה לקחת חלק בצוות למאבק באנטישמיות שהוקם על ידי הממשלה ושעתיד להתכנס בכל רבעון. לצד הנציגות של טוויטר, בצוות חברים נציגים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים, מפייסבוק ומגוגל. הנושא עלה בדיון שקיימה ועדת העלייה והקליטה בחודש אוגוסט האחרון. נציגי טיקטוק לא הגיעו לדיון, ולאחר לחץ מטעם הוועדה היא הודיעה כי היא מנטרת שיח שנאה על ידי מומחי תוכן, וכי "אנטישמיות היא מתועבת, ואין לה מקום אצלנו".

"המתווה יוביל את הרשתות החברתיות לנקוט מדיניות תקיפה יותר"

השר לנושאים אסטרטגיים, מיכאל ביטון, אמר כי "חשפנו בעבר את הקשר הישיר בין קמפיין הדה לגיטימציה והחרמות (על ישראל – ה-BDS; י"ה) לבין קידום אנטישמיות ושיח שנאה, ובכוונתנו להמשיך לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי למגר תופעות נלוזות אלה".

שרת התפוצות, עומר ינקלביץ', הביעה ביטחון ש-"המתווה שאנחנו מציעים יוביל את הרשתות החברתיות לנקוט מדיניות ברורה ותקיפה יותר נגד האנטישמיות ברשת".