דו"ח של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח: הממשלה מזניחה את המו"פ ונותנת לו להדרדר
בדו"ח כותב יושב ראש המועצה, פרופ' עודד אמברסקי,כי ההוצאה הממשלתית על מו"פ בישראל מהווה מעט יותר מחצי מזו שבמדינות האחרות החברות ב-OECD - כ-16% לעומת 29% ● כתוצאה מכך, חלות, בין היתר, ירידה בהישגי תלמידים והצטמקות מקורות המימון למחקר בסיסי ● הדו"ח אף מעביר ביקורת על כך שאין בישראל מדיניות ממשלתית מסודרת בנושא ● נכתב בו, כי השקעה גבוהה יותר במו"פ היא השקעה לטווח ארוך, והיא כדאית למשק
"אין לממשלת ישראל מדיניות כוללת לנושא המו"פ ואין תכנון רב שנתי. בישראל, שבה יש למו"פ תפקיד מאוד מרכזי לכלכלה ולחברה, חשוב שהממשלה תוביל תכנון רב שנתי של מדיניות המו"פ הלאומית", כך כותב יושב ראש המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, פרופ' עודד אברמסקי, בדו"ח שהגיש אתמול (א') לשר המדע, לוועדת המדע של הכנסת ולראש הממשלה.
מסקנותיה של המועצה נובעות, בין היתר, מהשוואה שערכה בין ההשקעה הממשלתית הממוצעת על מו"פ בישראל לזו שבמדינות אחרות החברות ב-OECD. מההשוואה עולה, כי בעוד שבמדינות הללו עומד ההיקף על 29% מההוצאה הלאומית, בישראל הוא מהווה 16% בלבד.
בדו"ח נכתב, כי "המועצה בחנה את מבנה מערכת המו"פ בישראל ואת מגמות ההתפתחות השוררות בה כדי לבסס מדיניות שתבטיח את שמירת ההישגים הקיימים של המערכת והמשך צמיחתה בעתיד. אותרו מספר מגמות שליליות, אשר המשכן לאורך זמן עלול לפגוע בהתפתחות מערכת המו"פ ובצמיחה הכלכלית הניזונה ממנה, וביניהן: הירידה בהישגי התלמידים במערכת החינוך, המתבטאת בתוצאות של מבחני פיז"ה (מבחנים הבודקים את רמת השכלתם של התלמידים, הנעשים בשיתוף ה-OECD); הזדקנות הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות; הצטמקות מקורות המימון למחקר הבסיסי; תופעת 'בריחת המוחות', הנגרמת בחלקה מהקושי למצוא תעסוקה מתאימה במו"פ בישראל; העדר פעילות מו"פ משמעותית בענפי התעשייה המסורתית; הירידה המתמשכת בחלקה של הממשלה במימון המו"פ באקדמיה ובתעשייה; מיעוט המשאבים המושקעים במערך המחקר הממשלתי הפועל בתחומי התשתית הלאומיים (מים, אנרגיה, אוצרות טבע, תחבורה וכדומה); העדר תיאום בין מערכות המו"פ השונות והעדר מדיניות מו"פ ממשלתית לטווח הארוך".
קצב הצמיחה בהשקעות במו"פ ירד בעשור הנוכחי
מהדו"ח עולה, כי ההוצאה הלאומית על מחקר ולפיתוח אזרחי המתבצע בישראל גדלה במונחים ריאליים כמעט פי שלושה מאז 1990. בעשור האחרון של שנות ה-90 היא צמחה בשיעור ריאלי ממוצע של 8% לשנה, וחלה צמיחה מהירה של ענפי התקשוב (ICT). כן נמסר בדו"ח, כי בעשור הנוכחי, הגידול בהוצאה למו"פ נמשך כמעט ברציפות בקצב ממוצע מתון יותר – 3.1% לשנה.
רובו ככולו של גידול זה נרשם במגזר העסקי, בעוד שחלקו של המגזר הממשלתי במימון ההוצאה הלאומית למו"פ ירד בהדרגה מ-35% באמצע שנות ה-90 ל-16% ב-2006 (השנה האחרונה שיש לגביה נתונים סטטיסטיים סופיים). בשנים האחרונות הירידה מתבטאת גם במונחים מוחלטים: ב-2001 הסתכם המימון למו"פ על ידי המגזר הממשלתי ב-5.3 מיליארד שקלים, וב-2006 הוא ירד ל-4.6 מיליארד. אומדנים חלקיים, שנערכו לאחרונה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מצביעים על שינוי אפשרי של המגמה הנ"ל בשנת 2008.
במסגרת הדו"ח, נימקה המועצה את הצורך במימון ממשלתי למו"פ בשלוש סיבות עיקריות: ראשית, רוב התשואה מההשקעה במו"פ מתבטאת במשק הלאומי בכללותו, ולגורמים פרטיים לא משתלם להשקיע בשלבים הבסיסיים של המחקר; שנית, לא קיים מנגנון שוק שיכול להסדיר את ההשקעות במו"פ הנוגע למוצרים ושירותים שעיקר הפעילות בהם כיום היא במשק הציבורי, כגון שירותי בריאות, חינוך, מים וחשמל; ושלישית, ההשקעה במו"פ היא, בחלקה הגדול, השקעה לטווח ארוך והכדאיות שלה למשק הלאומי תלויה בתכנון אסטרטגי של ההשקעה, ובמיוחד של בניית התשתית האנושית, הפיזית והארגונית למו"פ.
הדו"ח נערך על ידי נפתלי ארנון, יועץ המועצה, בהנחיית פרופ' אברמסקי. הוא יועלה לדיון באחת הישיבות הקרובות של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
תגובות
(0)