"תפקיד המדינה: לתת גישה בסיסית לרשת וחינוך דיגיטלי"

"יש שלושה דברים שיקבעו את גורל כל אדם: הראשון זה הוא עצמו, השני הוא איכות החינוך שהוא יקבל והשלישי – האפשרויות הדיגיטליות שלו. אם אין לאדם פס רחב ומיומנות דיגיטלית, הוא יישאר מאחור בכל תחום", כך אמר ח"כ יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד.

ח"כ לפיד אמר את הדברים בפאנל שעסק בחינוך דיגיטלי ובעמדות של מפלגות שונות בענייני טכנולוגיה, לקראת הבחירות, שיתקיימו ב-23 במרץ. הפאנל נערך אתמול (א') על ידי מערכת אנשים ומחשבים בשיתוף קרן אתנה, מפעילת תוכנית מחשב לכל מורה, ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לצד לפיד, השתתפו בו השר מיכאל ביטון (כחול לבן), יזהר שי, עד לאחרונה שר המדע והטכנולוגיה, הח"כים קטי שיטרית (הליכוד), עודד פורר (ישראל ביתנו) וד"ר יפעת שאשא-ביטון, עד לאחרונה יו"רית ועדת הקורונה (תקווה חדשה), פרופ' ירון זליכה, יו"ר המפלגה הכלכלית, מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, אורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה, ואחרים.

לדברי לפיד, "הכול עובר כיום דרך המחשב והאינטרנט, ולכן כל אחד צריך גישה ואת המיומנות הדיגיטלית. אלה לא מותרות, ולא עניין רק להיפסטרים שעובדים בחברות היי-טק בתל אביב ולילדים שמשחקים פורטנייט. גם בן 80 צריך גישה לדיגיטל כדי להזמין תרופה, להפיג את הבדידות או לכל צורך אחר".

אחד הנושאים המרכזיים שבהם עסק הפאנל הוא הפער הדיגיטלי – הגיאוגרפי והחברתי – והצורך לגשר עליו. לפיד אמר כי "בפריפריה מתחילים את החיים כשהתושבים נמצאים בפער, ובלי מחשב הוא מתרחב. המדינה העבירה את התלמידים והמורים לזום, רק שכחה לברר למי יש ולמי אין מחשב והאם המורים ערוכים לכך. מה קורה בבית שבו יש מחשב אחד ושלושה ילדים עם שלושה שיעורים באותו הזמן? אנחנו שוללים מהם את הסיכוי להצליח. נוודא שזה לא יקרה".

"התוכנית שלנו היא תוכנית לבניית חברה שבה לכולם יש את אותן הזדמנויות ואפשרויות: היכולת למצוא עבודה, לקבל שירותי בריאות וחינוך ואפילו להשוות מחירים – כל זה עובר דרך האונליין", ציין. "תפקיד המדינה הוא שכל אחד יוכל לגשת לרשת בכל רגע נתון. הגישה לאינטרנט היא זכות אנושית בסיסית. בתוכנית שלנו, לכל אחד יהיו השכלה דיגיטלית וגישה למחשב ולאינטרנט. לא משאירים אף אחד מאחור – לא עניים, לא ילדים בפריפריה ולא מבוגרים. נחבר את כולם, כי מגיע לכולם".

"המחדל הגדול של הקורונה: שהיא לא נוצלה למהפכה במערכת החינוך"

ח"כ פורר הביע ביקורת על תפקודה של הממשלה בזמן משבר הקורונה, בפרט בכל הקשור לנושא הדיגיטלי. "יש המון דיבורים סביב הדיגיטציה ומעט מדי תוכניות אופרטיביות. נדרשת מהפכה דיגיטלית במדינת ישראל – לא רק בחינוך", אמר. הוא התייחס לסיבות לפער הדיגיטלי: "הפער נובע קודם כל מהתשתיות. יש אוכלוסיות רבות שמנותקות מהרשת כי אין להן תשתיות זמינות. יש גם קבוצות אוכלוסייה שמבקשות שלא להיות מחוברות לאינטרנט, למשל החרדים. האתגר המרכזי של הממשלה, בטח אחרי הקורונה, הוא הטמעת ההבנה שכולם צריכים להיות מחוברים לרשת. על הממשלה לייצר שיח בנושא עם ההנהגות של אוכלוסיות אלה ולהתגבר על המגבלות שמונעות מהם את הגישה לרשת".

גם הוא דיבר על כך שיש יותר מדי תלמידים ומורים ללא גישה למחשבים, ואמר כי "אני לא יודע איך היינו נראים בתקופת הקורונה לולא היוזמה של קרן אתנה". הקרן חילקה, עוד לפני המשבר, עשרת אלפי מחשבים למורים – כמו גם, בתוכנית אחרת שלה, לתלמידים מהחינוך המיוחד. הדבר הקל במשהו על המצוקה ועל המחסור במחשבים אצל מורים ותלמידים, שהתגלה עם פרוץ משבר הקורונה והמעבר ללימודים מרחוק.

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו). צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת

לדברי ח"כ פורר, "המחדל הגדול ביותר של הקורונה הוא שהשנה לא נוצלה על מנת לעשות את המהפכה במערכת החינוך. פיזרו כסף בהיקפים חסרי תקדים ומשרד החינוך ניצל אולי חצי ממנו. אין תוכנית אופרטיבית להשקעה בתשתיות בית ספרתיות ויש מורים שנזרקו למים מבלי שהם יודעים להשתמש בתשתיות המחשוב, כי הם לא קיבלו את הכלים הבסיסיים לכך".

הוא מנה כמה אתגרים שעל הממשלה הבאה לפתור: "צריך להכין תוכנית לאומית לדיגיטציה – במערכת החינוך ובשאר השירותים הממשלתיים. כך, קיים צורך במערכת משולבת בין תקשוב לשיעורים פרונטליים. אין כיום במערכת החינוך קורסים על חיפוש ברשת והבדל בין שקר לאמת ברשת. צריך להכשיר את המורים להעביר לתלמידים איך מנתחים את מה שקורה ברשת, את המידע בה. יש לצמצם באמצעות דיגיטציה את הביורוקרטיה לאפס, כמו שעשו במדינות מסוימות. צריך לקבוע יעדים ברורים של חיבור לאינטרנט של כל תושב, ליצור ריכוז דיגיטלי של כל הנתונים הרפואיים של כל אחד מהאזרחים, להקים ועדה שמרכזת את הנתונים מה עושים בתחום הבלוקצ'יין ובתחום המטבעות הדיגיטליים, לנצל את המו"פ העצום שקיים בישראל, לתת הטבות לעסקים שקמים באונליין, ולאפשר העברת דיווחים לרשויות המס ופתיחת חברות ברשת. חלק מהדברים נעשים, אבל אין ראייה כוללת. לנו, בישראל ביתנו, יש יעד להציב את ישראל בחזית הדיגיטלית הבינלאומית בתוך שלוש שנים ולפתח את התשתית הדיגיטלית, מתוך תפיסת עולם שזאת תשתית אסטרטגית. אם לא נעשה את זה, נפסיד את הרכבת".