"אחרי ההתנסות בלמידה מרחוק, רבים אומרים שהחרדים צודקים"

"הפערים הדיגיטליים בחינוך בלטו בתקופת הקורונה. למידה בזום היא דבר שנעשה באופן אחר מאשר למידה פרונטלית, והוא מצריך מיומנויות דיגיטליות – הן של התלמידים והן של המורים. לא ניתן היה להקנות אותן בזמן הקצר שהיה על מערכת החינוך להתרגל עם פרוץ הקורונה. לאחר ההתנסות בלמידה מרחוק, רבים אומרים שהחרדים צדקו בדרישתם למצוא פתרונות גמישים, ולא שלמשך תקופה ארוכה אין יכולת ללמוד וללמד", כך אמר ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), סגן שר התחבורה.

ח"כ מקלב, שהיה עד להקמת הממשלה הנוכחית יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, בפאנל שעסק בחינוך דיגיטלי ובעמדות של מפלגות שונות בענייני טכנולוגיה, לקראת הבחירות, שיתקיימו ב-23 במרץ. הפאנל נערך אתמול (א') על ידי מערכת אנשים ומחשבים בשיתוף קרן אתנה, מפעילת תוכנית מחשב לכל מורה, ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לצד מקלב, השתתפו בו ח"כ יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד, השר מיכאל ביטון (כחול לבן), יזהר שי, עד לאחרונה שר המדע והטכנולוגיה, הח"כים קטי שיטרית (הליכוד), עודד פורר (ישראל ביתנו) וד"ר יפעת שאשא-ביטון, עד לאחרונה יו"רית ועדת הקורונה (תקווה חדשה), פרופ' ירון זליכה, יו"ר המפלגה הכלכלית, מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, אורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה, ואחרים.

לדברי מקלב, "בחינוך החרדי, הלימוד בתקופת הקורונה מרחוק נעשה דרך המרחב הקולי (באמצעות קווים טלפוניים – י"ה) ולא דרך הזום, מה שיצר בעיה הרבה יותר קשה. זה מה שהביא אותנו לבקש פתיחת לימודים מהירה יותר".

הוא דיבר על הפערים הדיגיטליים במדינה וציין כי "הם פוגעים בשירות לאזרח, באפשרות שלו למצת את זכויותיו, בתחומים כגון התעסוקה והפיננסים, ובעוד הרבה דברים. כשאין נגישות דיגיטלית ומתן שירות בדיגיטל יש פגיעה הן במקבל השירות והן בנותנו. אם אין דיגיטציה, המערכת לא יכולה להתייעל. איך המערכת יכולה להתייעל עם פקסים או עם אמצעים ישנים אחרים? למשרדים הממשלתיים צריכה להיות מוטיבציה לעשות מהפכה דיגיטלית".

מקלב טען שאפילו אם יושקעו כיום המשאבים הנדרשים, "הפערים הדיגיטליים לא ייעלמו גם בעוד 10 ו-15 שנים, כי מי שכיום בן 65 ויודע להפעיל טכנולוגיות, כשהוא יגיע לגיל 80 כבר יהיו דברים הרבה יותר חדשים".

"על הממשלה לדאוג לאישור טכנולוגיות על ידי הרבנים"

בדבריו הוא ציין את הסיבות שבגינן אוכלוסיות שונות מודרות והפערים הדיגיטליים קיימים: "במקרים מסוימים זה בגלל העדר תשתיות ואוריינות דיגיטלית, ובמקרים אחרים יש אוכלוסיות שרמת הנגישות שלהן לטכנולוגיה טובה מאוד אבל יש להן מגבלות אחרות, כגון העדר התאמות להגבלות שלהן. האוכלוסיות האלה, למשל המגזר החרדי, לא צריכות מימון אלא התאמה של טכנולוגיות ואישורן על ידי הרבנים. זה צריך להיעשות על ידי הממשלה ולא באופן פרטי".

לסיכום אמר מקלב כי "אנחנו חייבים להשקיע בתשתיות ובהתאמות טכנולוגיות. הקורונה עשתה, עושה ועוד תעשה תמורות בנושא הדיגיטציה. למשל, משרד התחבורה החל לתת יותר ויותר שירותים מקוונים, והוא כבר לא יחזור משם. הקורונה הציפה את החוסר בשירותים דיגיטליים אבל גם את הנכונות הרבה לעבור אליהם – במשרד התחבורה ובכלל. אנחנו מחויבים לשאוף קדימה ולהשקיע הרבה בדיגיטל".

השר מיכאל ביטון בפאנל אתמול (א'). צילום מסך צילום: צילום ארכיון מפאנל של אנשים ומחשבים

השר ביטון, שהיה בעבר ראש המועצה המקומית ירוחם, סיפר על הפרויקטים הטכנולוגיים שהתקיימו ביישוב כשכיהן בתפקיד זה, בהם חלוקת מחשבים לתלמידים ומורים ביישוב, יחד עם קרן אתנה; פיתוח של המשחק קוד מאנקי, שמאפשר לילדים לשחק ולתכנת – ומאז הפך למשחק בינלאומי; ועידוד בני נוער לפנות לשירות ביחידות טכנולוגיות בצה"ל באמצעות רובוטיקה.

ביטון, המשמש כשר לעניינים אזרחיים במשרד הביטחון, הוסיף כי "ישראל נמצאת במקום הראשון בסייבר, כמו גם באנרגיה מתחדשת. ידענו לבנות תחנת חשמל סולארית ואנחנו יודעים לייצא את התוכנות הטובות בעולם – אבל לא יודעים לתת מחשב לכל ילד במדינה. עם זאת, מי שחושב שישקיע רק בתלמידים ולא ישקיע בגננות ובמורים – לא יגיע לכלום. עשינו את זה בירוחם ואפשר לעשות את זה גם ברמה הלאומית".