בין מגדר למצוינות בדרך לחזרה לשגרה

השבוע קיימנו, באנשים ומחשבים, שני אירועים בולטים: ביום ב' ערכנו מפגש מיוחד ליום האישה הבינלאומי ויום לאחר מכן – את טקס מצטייני המחשוב IT Awards. השנה קיבל טקס מצטייני המחשוב, שמתקיים כבר 17 שנים, משמעות נוספת, כי היה זה האירוע הראשון של קהילת ה-IT שהתקיים (גם) באופן פיזי, לאחר הקורונה.

בהמשך יורחב כאן על טקס זה, אלא שקודם כדאי להתעכב על המפגש המיוחד של פורום נשות הטכנולוגיה WIT מבית אנשים ומחשבים, שכאמור, התקיים לרגל יום האישה הבינלאומי – כי הוא אירח שלוש נשים ראויות לציון ונגע בנושאים כואבים יותר ופחות.

הנושא האחד הוא האלימות הבלתי נפסקת כלפי נשים מצד בני זוגן. אחותה ודודתה של מאיה וישניאק ז"ל, שנרצחה על ידי בן זוגה, הציגו באירוע את המיזמים החברתיים של המשפחה, שדרכם היא מבקשת להנציח את זכרה של מאיה ז"ל, שעסקה הרבה בנתינה ובתרומה לחברה. הן אף קראו לענף ההיי-טק להירתם בצורה יותר פעילה למאבק באלימות כלפי נשים.

שירה וישניאק ודבי צרויה וישניאק, עם תמונתה של מאיה וישניאק ז"ל ברקע, במפגש היום (ב'). צילום מסך

ענף ההיי-טק מוביל את הכלכלה הישראלית. לצד זה, הוא צריך להקדיש תשומת לב ופעילות רבות יותר לחברה הישראלית, שבה הוא פועל. כך, למשל, על חברות להיות מעורבות יותר במיזמים לטובת קידום נשים בענף והבאת המוכשרות ביותר שבהן לעמדות בכירות בענף. הנשים המשתתפות בפורום WIT מוכיחות את הכדאיות של זה לחברות. כמו כן, מן הראוי שהן ישתתפו (אלה מהן שלא) במיזמים כמו אלה של משפחת וישניאק, ובכך ישמשו דוגמה והשראה לנשים, וגם לגברים.

אישה מעוררת השראה נוספת שדיברה במפגש היא מייסא חלבי אלשיך, שמובילה מהלך לשינוי בעדה הדרוזית: היא הקימה את מרכז לוטוס, שמכשיר נשים דרוזיות לעבודה בחברות היי-טק. בהתחלה זה היה מיזם פרטי, ואפילו חצי מחתרתי, אבל בהמשך הוא זכה לתמיכה של גופים ממשלתיים ופרטיים – וגם של מנהיג העדה, השייח' מוופאק טריף, ששוכנע ששילוב נשים בהיי-טק לא סותר את ערכי המסורת והדת השמרנית שלהם.

מייסא חלבי-אלשיך, מייסדת מיזם לוטוס. צילום: ניב קנטור

האפליה קיימת גם בחברות עם נשים בעמדות בכירות

צריך להודות שגם עם המיזם הזה, ורבים אחרים כמותו במגזרים שונים בחברה, הפוטנציאל של נשים בהיי-טק רחוק מלהגיע לכלל מיצוי. האפליה המגדרית קיימת גם בחברות היי-טק, לרבות בין אלה שמצהירות על מדיניות של העדפה מתקנת ומשלבות נשים בתפקידי מפתח. עדיין, המשקל היחסי של נשים בענף קטן יותר והתגמול שהן מקבלות בדרך כלל לא שווה לזה שמקבלים מנהלים ממין זכר.

הטיפול באתגר זה מתחלק בין החברות עצמן לבין המדינה, והוא צריך להתחיל ממערכת החינוך. המצוינות של הבנות עדיין לא זוכה בבתי הספר לאותם יחס והעדפה כמו שזוכה המצוינות של הבנים. אמנם, בשנים האחרונות נעשו פעולות שונות כדי לעודד בנות להשתלב בלימודי מדעים וטכנולוגיה, אבל השינוי איטי מדי. גם כאן, ההיי-טק צריך להיות סמן ימני לכל מה שקורה אצלנו, וככל שיהיו יותר נשים בצמרת הניהולית של חברות, ההשפעה החיובית על החברה הישראלית בכללותה, ועל יתר המגזרים המודרים בה, תלך ותגדל.

הקורונה כזרז למצוינות

האירוע השני, טקס מצטייני המחשוב, הציג פן אחר של מצוינות – זו הטכנולוגית, בעיקר בדמות המהפכה הדיגיטלית בארגונים, בגלל הקורונה ובכלל. הקורונה זירזה מאוד את התהליכים האלה, כי הם הוכיחו להנהלות שבאופן כללי, ארגונים שהשקיעו בחדשנות וטכנולוגיה לפני המשבר שרדו אותו טוב יותר מאלה שלא.

האנשים שהניעו את התהליכים האלה הם המנמ"רים ועובדי האגפים שלהם, והמצוינות שלהם בארגונים השונים באה לידי ביטוי לכל אורך הטקס. הם אלה שעמדו בחזית ההתמודדות הטכנולוגית והעסקית של ארגוניהם בקורונה, הם אלו שאפשרו במידה רבה את חיזוק החוסן הלאומי ואת ההמשכיות העסקית – לא רק של הגופים שלהם, אלא של כל המגזר שבו הם עובדים.

כאמור, טקס מצטייני המחשוב מתקיים כבר 17 שנים ברציפות, מה שמוכיח שמצוינות היא עניין מתמשך. השנה הראשונה שבה נערך האירוע עמדה בסימן המשבר הכלכלי של השנים הראשונות של שנות ה-2000 והעידן שאחרי התפוצצות בועת הדוט.קום. מצב הרוח היה אז בשפל ואווירת פסימיות אפיינה את הענף, כמו גם את המשק כולו. או אז, עלה באנשים ומחשבים הרעיון ליצור מיזם שיחזיר את החיוך לפנים, וישלב מצוינות עם הצטיינות מקצועית וארגונית. וכך, שנה אחרי שנה אנחנו ממשיכים לקיים את התחרות – באופן עקבי, בתקופות טובות וטובות פחות. 2020 השתייכה ללא ספק לקטגוריה האחרונה, והטקס השבוע הוכיח שהמצוינות של ההיי-טק היא מתכון מצוין לשיפור האווירה ולהתאוששות הכלכלה הישראלית.