עבודה ובחירות בעידן ההיברידי

האירוע המרכזי של השבוע הוא ללא ספק מערכת הבחירות, שהגיעה אמנם לסיומה, אבל לא סיימה את המשבר הפוליטי שפוקד את המדינה כבר יותר משנתיים. מזה שנים אחדות מדובר על הצורך בבחירות היברידיות, שלצד הליכה לקלפי ושלשול פתק מנייר במעטפה מנייר יאפשרו הצבעה בדיגיטל. אם זה היה קורה, חולי הקורונה ומחויבי הבידוד היו יכולים להצביע מהבית ואחוזי ההצבעה שלהם לא היו כל כך נמוכים, על אף שהם יכלו להגיע לקלפי.

לבחירות עוד נשוב, אבל נושא ההיברידיות דובר בשנה האחרונה רבות לא רק בהקשר שלהן, אלא בעיקר בהקשר של עבודה ותעסוקה – בגלל הקורונה. שנת 2020 כללה צעדים דרמטיים, שלא הכרנו עד כה, כגון סגר וכניסה לבידוד בזמן אפס. במציאות זו, לא הייתה כל דרך לעסקים ולארגונים לשרוד ולהמשיך לתפקד, חוץ מאשר אימוץ העבודה מהבית, שהפכה מאוחר יותר לעבודה היברידית. מהר מאוד המושג הזה הפך להיות חלק בלתי נפרד מהשלכות משבר הקורונה.

על אף שבעקבות החיסונים אנחנו רואים את האור בקצה המנהרה והחזרה לשגרה החלה, ארגונים רבים עדיין ממשיכים את המודל ההיברידי, לפחות עד שהעניינים יתבהרו. למודל הזה יש צדדים חיוביים, אבל גם הרבה אתגרים עבור ארגונים, שהולכים ומתרבים ככל שיישומו נמשך. מדובר בשאלות ואתגרים שקשורים לדרך שבה נעבוד, נייצר, נפתח דברים ונממש את אחד הדברים המשמעותיים בחיינו – ללכת לעבודה.

הקורונה שינתה את הלכי המחשבה של המנהלים

במפגש מקצועי שנערך אתמול (ד') בנושא העבודה ההיברידית, בהפקת אנשים ומחשבים, עלו כמה תובנות שרלוונטיות לכלל המגזר הארגוני. בין היתר צוין שהמעבר לעבודה מהבית יצר מושגים חדשים בעולמות ניהול העובדים, הפיקוח והתפוקות. טל נתנוביץ' משיכון ובינוי-סולל בונה וקרן רדו מצ'ק פוינט מייצגים שני ארגונים שונים לכאורה באופי ובפרופיל העובדים שלהם, אבל שניהם הצביעו על כך שהקורונה שינתה את הלכי המחשבה בנושאים אלה של מנהלים בכל הדרגים.

ל-מה להתייחס עכשיו – לילדים, לטלפון או לעבודה? צילום אילוסטרציה: BigStock

שם המשחק בתפקוד שוטף של ארגון שחלק או מרבית עובדיו מפוזרים בבתים הוא אמון. האמון מבוסס על כך שהבוס הטיפוסי כבר לא מסתכל על מספר שעות העבודה של העובד ולא מקפיד לבדוק האם הוא נמצא מול המחשב בכל דקה נתונה. יש להוסיף לכך את העובדה שהעבודה מהבית גרמה להסרת המחיצות בינה לבין החיים הפרטיים של העובד, ואת העובדה שהורים רבים היו צריכים גם לעבוד וגם לשמש כבייביסיטרים לילדים שלהם. לא חסר אנשים שהם מולטי טסקינג ולכן הצליחו לבצע את שתי המשימות ביחד, אבל בארגונים רבים, בעיקר מסורתיים, הבינו את מה שבהיי-טק מובן מאליו כבר מזמן: שעובדים יכולים לבצע את המשימות בשעות הערב והלילה, ולפנות את היום, או לפחות חלק ממנו, לטיפול בילדיהם.

תרבות זו הכניסה לארגונים כלים חדשים, שבעזרתם ניתן לבצע מעקב ובקרה אחר עבודתם של העובדים מהבית, ולוודא שהתפוקה לא יורדת. ואמנם, מנהלים במרבית הארגונים נוכחו לדעת שלמרות חששם, התפוקה של עובדיהם לא ירדה בתקופת הקורונה, ולעתים אף עלתה.

מה שהיה הוא לא מה שיהיה

על פי רוב, ומאחר שהקורונה לא לגמרי מאחורינו, הארגונים לא גיבשו עדיין החלטה לגבי ההמשך, אבל ברור שמה שהיה כבר לא יהיה, ובמקומות עבודה רבים יתנו לעובדים את הזכות לבחור מתי לבוא למשרד ומתי לעבוד מהבית – דבר שעד לקורונה לא היה אופציה במרביתם.

אפשרות כזו ניתנה במהלך הקורונה בצ'ק פוינט. אלא ששם, לא מעט עובדים העדיפו כן להגיע למשרדים, ככל שהנחיות משרד הבריאות אפשרו. חלק מהם רצו לצאת מבדידות ואחרים כי יש להם ילדים שיכולים להיות בבית לבדם.

אמנם, גם בצ'ק פוינט עדיין לא גיבשו החלטה מה יהיה בעתיד, אבל נערכו ברמה הלוגיסטית לאפשרות שהמודל ההיברידי יהיה זה שבו הם ינקטו. בהחלט ייתכן שצ'ק פוינט תמשיך במודל העבודה ההיברידי: אפשר להעלות את ההשערה הזאת מכך שהחברה פינתה שני מבנים שאותם היא שכרה, והיא מתכוונת לרכז את כל העובדים שלה בבניין הסמוך – זה המרכזי, שהוא בבעלותה. כבר כיום ברור שלא כל העובדים יוכלו לשהות שם בו זמנית וכעת מחפשים בחברה פתרונות יצירתיים. צ'ק פוינט היא לא החברה היחידה וללא ספק, אחת השלכות של משבר הקורונה והעבודה ההיברידית תהיה שינוי משמעותי בשוק הנדל"ן לעסקים ומשרדים, שכבר החל.

בחזרה לבחירות: שם לא הייתה אופציה היברידית. שוב, כמו בבחירות הראשונות לאחר קום המדינה, נאלצנו ללכת לקלפי ולהטיל לתיבת הקרטון את הפתק של המפלגה שבה בחרנו לבחור. בשעות אלה אנחנו עדיין ממתינים עד לסיום ספירת הקולות, שאמנם מוזנים למערכת הממוחשבת, אבל נספרים ידנית. המדינה, שהיא האחראית לניהול הבחירות, בורחת מאחריות כבר כמה שנים טובות, ולא מנצלת את הזמן – גם אם הוא קצר – שבין בחירות לבחירות כדי להצעיד את ישראל קדימה גם כאן. השנה, בעידן הקורונה, העדר האפשרות להצביע דיגיטלית השאיר חולים ומבודדים רבים בבתים, שהעדיפו לא לצאת ולהצביע, ובכך נמנע חופש בחירה אמיתי לכלל אזרחי המדינה. יש לקוות שעד למערכת הבחירות הקרובה – ואולי הקרובה מאוד – הלקחים יופקו. מדינה שמשגרת לוויינים לחלל ויודעת לאבטח (גם) קיברנטית את המתקנים והמערכות הרגישים.ות ביותר מסוגלת לתפעל ולאבטח גם תהליכי הצבעה יותר חכמים.

חג שמח.