העולם חטף קורונה ובענק, אבל ההיי-טק בישראל – חווה צמיחה

מגזר ההיי-טק, המתאפיין בשכר ובפריון גבוהים, המשיך לצמוח בשנת 2020, למרות המשבר הכלכלי שנבע מנגיף הקורונה. שיעור הצמיחה השנתי הכולל בהיי-טק עמד על 5.8%, נתון המשקף יותר מאשר הצמיחה הממוצעת בעשור האחרון, כך לפי דו"ח של בנק ישראל.

ענף התכנות, המשקף את החלק הגדול בפעילות ההיי-טק, 57% ממנו, חווה צמיחה גדולה עוד יותר, בשיעור גבוה במיוחד של 8.6%. זאת, אף שבענפים מסוימים התוצר ירד – תרופות, ייצור כלי טייס, מו"פ בהנדסה ומדעי הטבע. על פי הבנק המרכזי במדינה, התוצר, היצוא והפדיון בהיי-טק – צמחו ברציפות לאורך כל השנה, שלא כענפים אחרים, שחוו זעזוע שלישי עם פרוץ המשבר, והתאוששו רק בהמשך 2020.

נתונים מתוך דו"ח 2020 של בנק ישראל

"כנראה אחד הגורמים לפגיעה הכלכלית המתונה של המשבר בישראל"

"חלקו הניכר של מגזר ההיי-טק במשק, הוא כנראה אחד הגורמים לפגיעה הכלכלית המתונה של המשבר בישראל ביחס לפגיעתו במדינות המפותחות", נכתב בדו"ח. "ישראל נמצאת בקבוצה של 'ארבע מעצמות ההיי-טק', הנהנות ממשקל גבוה במיוחד של תוצר היי-טק מכלל התוצר שלהן. במדינות אלו התוצר נפגע באופן מתון, פחות מממוצע הפגיעה בו במדינות ה-OECD".

נתונים מתוך דו"ח 2020 של בנק ישראל

מספר המועסקים בהיי-טק בישראל בזמן הסגרים – ירד, אך פחות מאשר בענפים אחרים. זאת, כי רוב החברות בענף הסתגלו במהירות לעבודה מרחוק. כך, 58% מעובדי הענף עברו לעבודה מהבית עם פרוץ המשבר, לעומת 26% מהעובדים בשאר ענפי במשק. מנתונים מסקר בזק שנערך בינואר השנה, עולה ש-80% מחברות ההיי-טק דיווחו שהן מעוניינות להגדיל את האפשרות לעבודה מהבית, גם בהמשך, עם תום המשבר.

"למרות היכולת הגבוהה לעבודה מהבית, ובשונה מהתמונה החיובית העולה מהנתונים, הרי שמדובר בתמונה מורכבת ובשינויים חדים", מציינים החוקרים: החל ממרץ 2020 ירד מספר העובדים בהיי-טק והגיע לשפל באוגוסט, אז מספר העובדים עמד על 293 אלף, נתון הנמוך ב-7% בהשוואה לאוגוסט 2019. בשליש האחרון של השנה נרשמה התאוששות מהירה ובדצמבר האחרון מספר עובדי הענף עמד על 339 אלף, נתון הגבוה ב-2% לעומת 2019 אך נמוך ב-3% ממספרם ערב המשבר, בפברואר 2020.

פחות עובדים, יותר צמיחה. הכיצד?

החוקרים מעלים את ההסברים לשאלה, כיצד הצמיחה השנתית הנאה מתיישבת עם הירידה במספר העובדים המועסקים בענף. הסבר לכך הוא שתשומת העבודה – סך שעות העבודה הלכה למעשה לא פחתה במהלך השנה לעומת 2019, וכך נמנעה פגיעה פוטנציאלית בתוצר. הגדלת היקף העבודה, הסבירו, נובעת מגמישות רבה יותר בשעות העבודה, מחיסכון של זמן הנסיעות, מלחץ מצד המעסיקים על העובדים וממוטיבציה גבוהה שלהם, בשל החשש מפיטורים, וכן גם בשל תמריץ נמוך לקחת חופשות. כך, ציינו, המשק התאפיין בשימוש בטכנולוגיות של שיתופיות – שיחות וידיאו, לימודים מקוונים, משחקים, צפייה ישירה, קניות מקוונות, בנקאות טכנולוגית (פינטק) ושליחויות מזון.

על פי הדו"ח, המעבר לעבודה מהבית ולימודים מרוחקים, הביא לנסיקה בביקוש למחשבים ולחומרה, לגידול בדרישה למשרות טכנולוגיות, דוגמת פיתוח שירותי ענן, הגנת סייבר, תחזוקת מערכות מידע, מדע הנתונים ועוד.

בבנק ישראל ציינו כי הנפגעות העיקריות בהיי-טק היו חברות קטנות, עם מעט עובדים, או חברות הזנק בתחילת דרכן, וזאת בשל היעדר השקעה מצד משקיעים פוטנציאליים. "לסיכום", כתבו, "מגזר ההיי-טק הישראלי צמח השנה והפגין עמידות גבוהה בממוצע מול המשבר הכלכלי של הקורונה, וזאת בניגוד לזעזועים משמעותיים יותר שחוו מגזרים אחרים במשק".

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: דוברות הבנק צילום: דוברות הבנק

"בזכות מגזרי טכנולוגיה מתקדמת וייצוא ההיי-טק שהמשיך להוביל"

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, הגיש את דו"ח בנק ישראל לשנת 2020 טרם פרסומו לראובן ריבלין, נשיא המדינה, לבנימין נתניהו, ראש הממשלה, ולישראל כץ, שר האוצר.

לדברי נתניהו, "לפני כל דבר אחר, אנחנו רוצים לייצר צמיחה גבוהה. אם הצמיחה העולמית תהיה 5%, אין לי ספק שהצמיחה שלנו תהיה גבוהה יותר משמעותית, קודם כל כיוון שאנחנו יוצאים מהקורונה ראשונים ומשום שיש לנו גם דברים אטרקטיביים בכלכלה שלנו. כשמסתכלים, מבינים את מרכיב ההיי-טק בכלכלה הישראלית, הוא מאוד אטרקטיבי, זה ברור לחלוטין והוא גם מאוד סייע לנו במשבר הזה".

לדברי הנגיד, "אמנם התוצר של כלכלת ישראל התכווץ בשיעור עמוק, אך יחד עם זאת בראייה בינלאומית ההתכווצות קטנה יחסית. עובדה המצביעה על החוסן והדינמיות של הכלכלה הישראלית — זאת במידה רבה בזכות מגזרי טכנולוגיה מתקדמת וייצוא ההיי-טק שהמשיך להוביל ואף להתרחב, לעומת פגיעה משמעותית בענפים אחרים. ישנם סימנים מדאיגים המעידים על כך שאי השוויון העמיק, בין היתר בשל העובדה שרוב המובטלים היו מתחומים בעלי פריון ושכר נמוך".