מיזם הדומיינים העבריים מתקדם; באיגוד האינטרנט פונים לציבור

איגוד האינטרנט הישראלי החל היום (א') בהליך התייעצות פומבי, בהשתתפות ציבור משתמשי האינטרנט בישראל וגורמי מקצוע בתעשייה ובממשלה, כדי להיערך להשקת מרחב שמות המתחם (דומיינים) העבריים ".ישראל". מרחב שמות מתחם זה מתווסף למרחב "il.".

מטרת הפנייה לציבור ולגורמי המקצוע היא לקבל את עמדתם לגבי מבנה מרחב שמות המתחם החדש ואופן הקצאת השמות. כלומר, איך ייראו כתובות אתרי ושירותי האינטרנט שהדומיינים שלהם ייכתבו בעברית מלאה, מימין לשמאל, עם הסיומת ".ישראל".

לפני קצת פחות משנה, במאי האחרון, הכיר ICANN – הגוף הבינלאומי שאחראי להקצאת שמות וכתובות באינטרנט – ב-".ישראל" כסיומת המדינתית בעברית ברשת, והאיגוד הוסמך להפעיל ולנהל את מרחב הדומיינים המדינתי שיפעל על בסיסה. זאת, בנוסף לתפקידו כמנהל מרחב שמות המתחם המדינתי בסיומת "il.", שהאיגוד מנהל כבר משנות ה-90.

באיגוד אומרים כי הסמכתו כמנהל מרחב שמות המתחם החדש התקבלה בתמיכת גורמים בולטים בקהילת האינטרנט הישראלית – ספקי גישה לרשת, רשמי דומיינים, שירותי אירוח אתרים, חוקרים באקדמיה וגופי חברה אזרחית שעוסקים בסוגיות דיגיטליות. יצוין שבהודעת האיגוד לא מצוינים השמות של אותם תומכים, או חלקם. על פי ההודעה, ההחלטה מהווה הכרה ראשונה בעברית כשפה מדינתית רשמית במערך שמות המתחם העולמי, שהוא לב פעולת האינטרנט. הם מציינים כי אפשרות זו תסייע בשיפור יכולת השימוש באינטרנט עבור אוכלוסיות שהשפה האנגלית לא שגורה בפיהן, ותגביר את הזיקה המקומית של עסקים ישראליים. המשמעות האופרטיבית של המהלך היא שעסקים, ארגונים וגופי ממשל יוכלו להציע את שירותיהם במרחב לאומי חדש באינטרנט, שבו הכתובות נכתבות בעברית, מימין לשמאל, באופן מלא.

שאלות מהותיות

אולם, בטרם ניתן יהיה להפעיל את המרחב החדש ולגלוש לכתובות בעברית עם הסיומת ".ישראל", מתעוררות שאלות מהותיות. אחת מהן היא: איך תיראה כתובת אינטרנט שתירשם באותיות עבריות? תחילה נדרשת החלטה בנוגע למבנה מרחב הדומיינים המדינתי: האם יהיה זה מרחב ישיר שכולל שתי רמות – שם המתחם+.ישראל (לדוגמה, אני.ישראל), או שמא יהיה זה מרחב עם חלוקה מגזרית של שלוש רמות, כלומר – שם המתחם+מילה המצביעה על השיוך המגזרי שלו+.ישראל (לדוגמה, אני.עסק.ישראל)?

אם יוחלט על שתי רמות בלבד, קרי – מרחב ישיר, תידרש החלטה גם בעניין שמות מתחם שיישמרו לגופים רשמיים של המדינה, לדוגמה "כנסת.ישראל" או "בנק.ישראל". שמות מתחם כגון אלה יישמרו ולא יוקצו לרישום. אם יוחלט על מרחב בעל שלוש רמות, כזה שכולל שיוך מגזרי, תידרש החלטה באשר לצירופים השונים שיזהו את המגזרים השונים, קרי – מהן המקבילות בעברית לסיומות המגזריות המוכרות מאנגלית: co.il, org.il, muni.il, gov.il, ac.il, net.il, idf.il ו-k-12.il? האם מוסד אקדמי יקבל את השיוך אקדמיה.ישראל, גוף מסחרי את עסק.ישראל וארגון את מלכר.ישראל?

שאלה נוספת שעליה מבקשים באיגוד האינטרנט לקבל תשובה מהציבור היא האם להשאיר אפשרות שאיגוד האינטרנט כבר מציע – שמות מתחם בעברית עם הסיומת האנגלית il. השילוב בין עברית ואנגלית, שכרוך בשילוב של כתיבה מימין לשמאל ואז משמאל לימין, עלול ליצור בלבול ולזמן ניסיונות הונאה והפנייה לאתרים זדוניים. מנגד, ייתכן שיהיו גופים שיהיו מעוניינים לרשום כתובות הנכתבות חלקן בעברית וחלקן באנגלית.

עוד שאלות שהאיגוד מבקש את עמדת הציבור לגביהן קשורות למדיניות הקצאת השמות ולאופן פתיחת הרישום בצורה הטובה ביותר.

יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, אמר כי "האיגוד, כנציג של קהילת האינטרנט הישראלית, פועל בהתאם לערכים ועקרונות פעולה של שקיפות ושיתוף ציבור, וכעת מזמין את הציבור הרחב ואת גורמי המקצוע לקחת חלק בתהליך ההתייעצות. זו הזדמנות נדירה להשפיע על מהלך היסטורי ברמה הלאומית, ואנחנו מייחסים חשיבות רבה לתהליך שיתוף הציבור. נבחן בקפידה את העמדות שיוצגו ונגבש מדיניות שתשרת בצורה הטובה ביותר את משתמשי האינטרנט בישראל".