"טרור הטיקטוק"? לא רק המבצעים אחראים

בימים האחרונים מתמלאות הרשתות החברתיות, ובפרט טיקטוק, בסרטונים מחליאים (ולכן החלטנו לחסוך מכם אותם), שבהם נראים פלסטינים, בעיקר תושבי מזרח ירושלים והסביבה, מכים ומשפילים יהודים, בעיקר חרדים.

התופעה רווחת עד כדי כך שהיא כונתה בכמה אמצעי תקשורת "טרור הטיקטוק", ובאחד מהם – ערוץ 20 – אף החליטו לקרוא לה "אינתיפאדת הטיקטוק". במרבית ערוצי התקשורת מכונים הסרטונים האלה כבעלי "רקע לאומני" – שזה נכון, אבל לא מראה את התמונה המלאה: לא מדובר בעוד סרטונים שמראים אירועים שבוצעו על רקע הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אלא בסרטונים אנטישמיים, שניכר שהאירועים שנראים בהם מבוצעים על רקע שנאת יהודים. אני לא יודע מה אתכם, אבל אני לא יכול לפרש אחרת סרטון שבו נראה פלסטיני בועט בחרדי שישב עם חברו לתומו ברכבת הקלה בירושלים, או סרטון שבו נראה פלסטיני אחר מדביק לרצפה מטבע של חמישה שקלים, "מבקש" מצעיר חרדי "להרים אותו" וצוחק משהוא, כמובן, לא מצליח. ולהזכירנו – החרדים הם הסטריאוטיפ הקלאסי של היהודי, עוד מהאנטישמיות המסורתית באירופה של ימי הביניים.

אחד מפרסם – האחרים מחקים

מדובר בתופעת עדר – אדם אחד, בדרך כלל צעיר (קהל היעד של טיקטוק), מעלה סרטון מבחיל שכזה, ואחרים רואים אותו ומחקים. זה מזכיר את אינתיפאדת היחידים, שנקראה גם אינתיפאדת הסכינים, שבה טרור דריסה או סכינאות, על פי רוב, של מחבל אחד עודד וגרם למחבלים אחרים לבצע פיגועים דומים.

אינתיפאדה צריכה, מן הסתם, המון. ההמון הזה יכול להיות בדמות קבוצה גדולה של אנשים שמשתתפת בהפגנה אלימה, אבל גם בדמות אחד ועוד אחד ועוד אחד וכו'… שמעלים סרטונים בטיקטוק. הזמינות והנגישות של הרשתות החברתיות ושל הסרטונים האלה, יחד עם ההסתה והנרטיב הלאומי, הם אלה שמעודדים את אותם צעירים לקחת את הסמארטפון שלהם, לעשות את המעשים הללו, לצלם אותם ולהעלות לרשת.

קריאה לפעולה לחברות הסושיאל מדיה. מקור: BigStock

ההסתה והגזענות מקובלות ומעודדות – בשני הצדדים, אגב. נגד ההסתה והגזענות אצל הפלסטינים, מגונות ככל שתהיינה, אין לי הרבה מה לעשות. אבל הן לא היו יכולות לקבל ביטוי בכלל, וביטוי כה רחב בפרט, אם הפלטפורמות החברתיות לא היו כה זמינות וחופשיות (לכאורה, בהקשרים אחרים, אבל זה כבר נושא למאמרים אחרים). ואת הפלטפורמות האלה מפעילות חברות, שעושות מהן כסף, והרבה.

מלחמה – אבל לא עם כל התותחים

נכון שחלק ניכר מהרשתות החברתיות – כולל טיקטוק – מבצעות מהלכים על מנת להילחם בתכני שנאה והסתה על גבי הפלטפורמות שלהן. יש להן מדיניות נגד פרסום תכנים כאלה, הן מנטרות חלק מהם ומורידות אותם – בשיתוף ממשלות, כולל ממשלת ישראל – ורק היום (ב') פרסמנו ידיעה שלפיה גוגל תרמה 100 אלף דולר לעמותה ישראלית למאבק באנטישמיות ברשת. זה לא סכום גדול, בטח שלא בסטנדרטים של גוגל הענקית, אבל גם זה משהו.

אלא שזה לא מספיק. תכני ההסתה נגד שלל ציבורים – ערבים, שמאלנים, ימנים, חרדים, להט"בים ועוד – ממשיכים לככב ברשתות החברתיות, והסרטונים כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים מפורסמים כמעט באין מפריע – גם אם הם מנוטרים ומורדים אחר כך. ענקיות המדיה החברתית פועלות, כאמור, נגד פרסומם והפצתם של התכנים האלה, אבל ניכר בבירור שלא מספיק. האם זה בגלל העניין שהם מעוררים, ועניין שווה מודעות של מפרסמים? האם בגלל הכמות הכמעט אינסופית של התכנים שמפורסמים בפלטפורמות שלהן? האם זה כי הן לא תכנתו מספיק טוב את האלגוריתמים, כך שינטרו ויסירו הרבה יותר מהתכנים הללו? האם זה הכול ביחד? אלה שאלות טובות, שאין לחתום מטה תשובות עליהן. אבל כן ברור לו שעל אותן חברות לנקוט בפעולות רבות ועמוקות יותר כדי להילחם בתופעה הבזויה.

כאן נכנסות הרשויות: כפי שכבר כתבתי, הממשלה פועלת בהקשר זה מול הרשתות החברתיות, ובהצלחה מסוימת. ייתכן שהקצאת משאבים נוספים לנושא תביא ליעילות רבה יותר בפעילות זו. אלא שעיקר התלונה שלי כאן היא כלפי המשטרה ובתי המשפט: יחידת הסייבר המשטרתית אמנם פועלת לאיתור תכני טרור והסתה, אבל לא שמעתי על מעצרים של מפרסמי הסרטונים האלה (למען סרטון אחד, שבו נראו צעירים פלסטינים מתיישבים על כיסאות השופט.ת והקלדן.נית בבית המשפט בבאר שבע), ובמקרים המעטים שההסתה מגיעה לבית המשפט, הענישה קלה מדי.

אני מאוד בעד חופש הביטוי, כולל במקרים שבהם יהיו מי שיראו בתכנים גזענות. אבל לא כאן. במקרה הזה, על החברות והרשויות להתעשת ולפעול, וכמה שיותר מהר. בינתיים, מדובר בעיקר בהשפלות ובאלימות "קלה", אבל זה מהר מאוד יכול להידרדר לאלימות "קשה" יותר, עד כדי רצח.