נמשך המחסור בכוח אדם בהיי-טק – למרות גידול בתקופת הקורונה

למרות מגיפה הקורונה, מספר העובדים בהיי-טק עלה לאורך השנה בשיעור מתון של 0.6%, לממוצע שנתי של כ-334 אלף עובדים. כך עולה מדו"ח ההון האנושי שמפרסמות הבוקר רשות החדשנות וסטארט-אפ ניישן סנטרל (Start-Up Nation Central), אבל למרות הגידול במספר העובדים, עדיין יש מחסור כרוני בהון אנושי מיומן.

מנתוני הדו"ח עולה, כי 60% מהחברות דיווחו על קושי בגיוס עובדים לתחום הפיתוח, ובחודש דצמבר האחרון נרשמו כ-13,000 משרות טכנולוגיות פתוחות.

משבר הקורונה החריף את מגמת תת הייצוג שיש למגזרים שונים בענף, ועל פי נתוני הדו"ח, נרשמה ירידה מסוימת בשיעור הנשים הערביות שמועסקות בהיי-טק, אבל לעומת זאת נרשם גידול משמעותי במספר הסטודנטיות הערביות שלומדות לתואר ראשון את מקצועות ההיי-טק.

ממצאים נוספים

בתקופת הקורונה נרשמה האטה במגמה של עובדים שעזבו מרצונם, כלומר רמת הניוד ירדה. שיעור המפוטרים היה זניח ולא היה גדול יותר משנת 2019. עם זאת, עורכי הסקר מדגישים, כי הנתון הזה אינו שלם, כי לא נלקחו בחשבון חברות שנסגרו, והדגימה הייתה יותר בחברות גדולות שנפגעו פחות. הנפגעות המרכזיות היו החברות הקטנות, שגם נטו יותר להקפיא גיוסים וצמצמו את הביקוש למשרות טכנולוגיות ביחס למצבת העובדים. בחינת הנתונים מפרספקטיבה של סקטורים טכנולוגיים מעידה התחזקותם של סקטורים מבוססי תוכנה. חברות בתחום התוכנה, שעסקו במתן מענה למגמות הדיגיטליות בשוק, דיווחו על צמיחה בשיעור של 3.5% עד 5.2%, זאת כחלק מהמגמה של האצת תהליכי הדיגיטציה, ואילו חברות שמבוססות על חומרה, תשתית וטלקום צמצמו את העובדים בשיעור של כ-3%.

מהדו"ח עולה, כי החברות הרב לאומיות צלחו את המשבר בצורה קלה, ורק שליש מהן דיווחו על פגיעה מסוימת, בעוד ששני שלישים מהחברות הישראליות ספגו פגיעה קשה יותר.

השפעה נוספת של הקורונה התבטאה בנכונות גדולה יותר להעסיק ג'וניורים, כלומר עובדים חסרי ניסיון, בוגרי אוניברסיטאות, עם עד שנתיים ניסיון. חברות שנפגעו פחות מהמשבר דיווחו על גידול של 37% במספר העובדים הצעירים שקלטו, לעומת ירידה של 24% במספר העובדים בחברות שספגו פגיעה.

אורי גבאי, משנה למנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל, אומר בתגובה לדו"ח, כי למרות שלכאורה שנת 2020 הייתה שנה מוצלחת להיי-טק למרות הקורונה, "הדוח מעיד כי לא צלחנו את המשבר ללא פגע. בעיקר נפגעו חברות טכנולוגיה קטנות, אשר איבדו עובדים טכנולוגיים מנוסים וגייסו פחות עובדים חדשים. פגיעה זו בחברות ההזנק כמעט ולא מורגשת בפעילות הכלכלית בטווח הקצר, אך עלולה להתבטא בעתיד בפחות חברות צמיחה המעסיקות אלפי עובדים בפריון ושכר גבוהים. האתגר המרכזי היה ונותר מחסור חמור בעובדים, והצפי שהביקוש לפתרונות טכנולוגיים רק יגבר, ולא בטוח שניתן יהיה לענות על הביקוש הזה.

אורי גבאי, משנה למנכ"ל, סטארט-אפ ניישן סנטרל. צילום: מירי דוידוביץ

עוד מוסיף גבאי, כי "הדרך לגשר על מחסור כרוני זה היא על ידי עבודה מערכתית וחוצת מגזרים, אשר תייצר פתרונות הניתנים ליישום בהיקף נרחב. ללא שילוב רחב היקף של נשים, ערבים וחרדים בהיי-טק, מנוע הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי יישאר ללא דלק. אני מקווה שבמקביל לחזרה לנורמליות של אחרי המגיפה, גם שילוב האוכלוסיות בהיי-טק יחזור למגמה החיובית של ערב המשבר".