האסון בהר מירון – עוד תירוץ לשיח שנאה ברשתות החברתיות
אסון ל"ג בעומר הביא להרבה גילויי תמיכה ואמפתיה, אבל היו לא מעט שלא המתינו, ופרסמו פוסטים ותגובות נגד "החרדים" בפייסבוק, טוויטר ודומותיהן ● ואיפה הרשתות החברתיות?
האסון שאירע ביום ה' בלילה בהר מירון השפיע על החברה הישראלית והעציב רבים מאתנו – אני רוצה להאמין שאת כולנו, או לפחות את רובנו. מראות הדוחק והצפיפות, המחשבה מה קרה לאלה שנמחצו זה על זה והסיפורים על המתים באירוע הנורא – מצמררים ומכמירים את כל מי שיש לו לב אנושי, או לפחות אמורים לעשות זאת.
עם היוודע האסון התחלנו לראות יוזמות יפות: במקומות רבים ברחבי הארץ, כולל ביישובים ערביים כמו טמרה, התרימו דם למען נפגעי האסון, שכנים הביאו אוכל לעשרות המשפחות שחיכו ליד המכון לרפואה משפטית באבו כביר, בתקווה שיוברר שהבן או האבא שלהם לא נמצא שם, ועוד יוזמות יפות.
אולם, בד בבד, לא עברו שעות ספורות מהאסון והתחלנו לראות ברשתות החברתיות גם את שיח השנאה הישן והכה רע – בעיקר כלפי החרדים. חשוב להדגיש: רוב הגולשים הביעו הזדהות עם הקורבנות ואמפתיה רבה כלפי משפחותיהם וכלפי הפצועים, אבל היו לא מעט כאלה שעוד לפני שראשון המתים מהאירוע הובא לקבורה, הזדרזו והאשימו את "החרדים" במה שקרה להם. לא את הפוליטיקאים, הרשויות או הרבנים – שזה לגיטימי ולדעת כותב שורות אלה אף מוצדק וראוי – אלא את "החרדים".
בהתחלה זה הגיע טיפין טיפין – ברגעים האלה ניצחה אצל חלק ניכר מרושפי השנאה המחשבה שלא כל כך נעים להתבטא כפי שהם רוצים מיד אחרי אירוע כזה, שכל המדינה מדברת עליו, ומי רוצה להיות ראשון לעשות את זה? אבל עד מהרה, השנאה במסווה של "ביקורת" על הציבור החרדי החלה לבוא: "מה הם עולים לשם?", "הם מצפצפים על המדינה" ורמיזות ואף אמירות על עדר שוטה, מאחר שהוא שומע לרבנים בלי עוררין. היו אף שהשוו את האסון בהר מירון ל-"התנהגות של החרדים" בזמן הקורונה – ולא משנה העובדה שרוב הציבור החרדי הקשיב להוראות ומילא אחריהן.
די לשיח השנאה. צילום אילוסטרציה: BigStock
אנטישמיות – גרסת ישראל
הרשתות החברתיות הן כר פורה לשיח שנאה – זה לא חדש. גם אסונות ואירועים בקנה מידה גדול הם כר פורה לשיח שנאה – גם זה לא חדש, וקיים עוד הרבה לפני הרשתות החברתיות. ביום ה' האחרון, כמה שעות לפני האסון, ראיינתי את תומר אלדובי, שמנהל את התנועה למאבק באנטישמיות ברשת, שהסביר לי עד כמה התיאוריות האנטישמיות שגשגו מחדש בזמן הקורונה, ועל הקונספירציות שמאשימות, "איך לא", את היהודים בפרוץ המגפה ובכך ששיעור המחוסנים ברוב המדינות בעולם נמוך בהרבה לעומת זה שבמדינת היהודים – ישראל. הראיון עמו יפורסם כאן, באנשים ומחשבים, בעוד כמה ימים.
נכון, אין דמיון בין סדר הגודל של הקורונה לעומת האסון בהר מירון ושל סדר הגודל של שנאת היהודים בחו"ל לעומת שנאת החרדים בארץ (וגם השנאה ההפוכה, אלא שהיא לא נושא המאמר הזה). אבל שנאה היא שנאה, וצריך להוריד כל שנאה למינימום. הלוואי שהיה אפשר למגר את כל השנאות, אבל אני ריאליסטי.
האינטרס הכלכלי גובר על זה החברתי
כאן נכנסות הרשתות החברתיות. אלה מבטיחות שהן פועלות נגד שיח שנאה, ואף עושות זאת – לפי עדותן שלהן וגם לפי עדותו של אלדובי באותו הראיון. אבל זה לא מספיק: מבחן התוצאה מדבר בעד עצמו – שיח השנאה עדיין פורח, ומאוד, ברשת בכלל ובסושיאל מדיה בפרט. זהו שיח שנאה נגד קבוצות שונות – ערבים, להט"בים, שמאלנים, ימנים ובכלל, מיעוטים שונים, כולל היהודים שם והחרדים כאן. כנראה שהאינטרס הכלכלי גובר כאן על האינטרס החברתי, כי שנאה יוצרת שיח ועניין, שיוצרים שהייה רבה יותר של הגולש בפלטפורמה של אותה רשת חברתית שבה מפורסמים הדברים, מה שבתורו יוצר יותר פרסומות ורווח לחברה.
הרשתות החברתיות כבר הבינו ששיח השנאה הוא נושא נפיץ ושעליהן לעשות משהו כדי לצמצם אותו. אבל כדי שלא לפגוע באינטרס הכלכלי שלהן, הן עושות – אבל לא מספיק. זה כמו שרופא ייתן אקמול לחולה קשה, שצריך לעבור ניתוח דחוף. והן, לצערנו, נמנות על צוות הרופאים במקרה זה.
מערכת אנשים ומחשבים מביעה הזדהות עם משפחות קורבנות האסון ועם הציבור החרדי, ומאחלת החלמה מהירה לפצועים.
מי שמאשים את החרדים בעצמם - לדעתי הוא אנטישמי. הרי כל בר דעת מבין שהמשטרה אשמה בכך שהיא חסמה את השביל, ועצרה את תנועתם של מאות האנשים, לחינם.
מה קרה לנו???? חלק מהציבור הישראלי הגיע לשפל שאין כמותו יש להזהיר מפני השנאה המסוכנת הזאת כל דיבור שופט על אסון מירון כמוהו כדריכה על גופותיהם של 45 קרבנות מי שלא נושא בצער הרחוקים עלול למצוא את עצמו מתאבל על הקרובים