שתיים, שלוש, בום! – כמה הורידו את אפלי' ההתרעה החדשה של פיקוד העורף?

מבצע "שומר החומות" נפל כ"פרי בשל" לידי רב-סרן איתי זמיר, ראש ענף ההתרעה בפיקוד העורף: חיילי הענף בראשותו, יחד עם חיילי מחלקת מעוף שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר, עמלו על פיתוח אפליקציית ההתרעה החדשה של הפיקוד במשך שנה, וסיימו את הפיתוח לפני שבועות ספורים. איש לא שיער, גם לא רס"ן זמיר, שהמבצע יגדיל את הפופולריות שלה פלאים: "לפני המבצע עמדנו על כ-37 אלף הורדות, וכיום הורידו אותה כבר 807 אלפי משתמשים. היא מדורגת ראשונה בהיקף ההורדות בחנות היישומים של גוגל, וניתן להוריד אותה גם למכשירים מבוססי iOS. זה לא במקרה, האזרחים מבינים את החשיבות שלה בזמנים שכאלה".

התרעה בזמן אמת. אפליקציית פיקוד העורף. צילום: דובר צה"ל

האפליקציה, אמר רס"ן זמיר בראיון לאנשים ומחשבים, מחליפה את האפליקציה הקודמת של הפיקוד, שעלתה ב-2016. הייחוד שלה, הסביר, "הוא ביכולתה לספק התרעה ממוקדת, לפי איכון. היא מתבססת על GPS, ומתריעה על איומים לא רק באזורים שאותם המשתמש הגדיר מראש, אלא גם בהתאם למיקום הנוכחי שלו. באפליקציות אחרות המשתמש נדרש להגדיר מראש את האזור שממנו הוא רוצה לקבל התרעה, ואילו ביישומון של פיקוד העורף ניתן להגדיר אזורי עניין, וההתרעה מתקבלת גם לפי המיקום שלי בזמן אמת".

"זו האפליקציה הראשונה שמתריעה גם בשטח פתוח ובכבישים שוממים, שאין בהם צופרי התרעה. זה עונה על הצורך בהתרעה כשהאזרחים נמצאים מחוץ לערים", הסביר. "במסגרת הפיתוח, מיפינו את כל שטח המדינה וחילקנו אותו לתאי שטח בודדים, קטנים ביותר, של ק"מ רבוע או מעט יותר. כך, יצרנו יותר מ-1,700 אזורי התרעה. כל התהליך הוא חלק מהפקת לקחים שעשינו, שבמסגרתה הבנו את חשיבות ההתרעה. החלוקה המרובה לאזורים מקטינה את כמות האנשים שנכנסים למקלט".

כך, אמר, "עברנו להתרעה ממוקדת, עם צמצום כמות ההתרעות ליישובים השונים – בהשוואה למצב שבו אזור שלם היה מדווח בהתראה. המיקוד הזה מאפשר את המשך שגרת החיים באזורים הלא מאוימים ומגדיל את חוסן האוכלוסייה".

רס"ן זמיר הוסיף, כי "בניגוד ליישומונים האחרים המטפלים בהתרעה, האפליקציה החדשה מחוברת ישירות למערכות ההפצה הארציות, המעבירות את ההתרעה למכשיר שלכם ברגע שבו היא נשמעת בצופרים ובמערכות התקשורת – ולעיתים גם לפני כן".

בהבט הטכני, ציין, "התחלנו את הפיתוח מאפס, לא התבססנו על פיתוחים ישנים. הפיתוח נעשה באג'ייל, עם ספרינטים ממוקדים, עם תכולות בפרקי זמן קצובים וקצרים. כך, נוכל להביא עוד גירסאות ושיפורים למול הערות של האזרחים".

"ההתרעה הופכת להיות ממוקדת יותר"

רב-סרן יוסי חכמון, ראש מדור הנדסת תוכנית העורף במחלקת מעוף שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר, אמר, כי "ההתרעה הופכת להיות ממוקדת יותר: כל התרעה מופצת רק ליישובים הנמצאים תחת האיום בפועל. כך, פחות אזרחים נדרשים להיכנס למרחב המוגן בהשוואה לעבר". לדבריו, "שינינו גם את אופן ההתרעה לאזרח. אם בעבר ההתרעה באמצעי התקשורת הייתה מציגה שם אזור, כיום מוצגים שמות היישובים: במקום 'ירקון 168' בהתרעה נכתב 'פתח תקווה', והיא ברורה ומובנת יותר לאזרח. בנוסף, ערים גדולות, דוגמת ירושלים, חיפה ובאר שבע – פוצלו. כך, איום על 'באר שבע צפון' לא מכניס באופן אוטומטי את תושבי 'באר שבע דרום' למרחבים המוגנים. בסרטון ויראלי ממבצע 'חגורה שחורה', מנובמבר 2019, רואים טיל נופל בצומת גן יבנה, בעת שמשאית חוצה את הכביש, והטיל 'מפספס'. כיום הנהגים בצומת יכולים לקבל את ההתרעה גם בעת נסיעה". לדברי רס"ן חכמון, "היישומון מאפשר לאזרח לקבל את כל המידע שהוא זקוק לו – בפלטפורמה אחת: התרעות, הנחיות לגבי מגבלות החירום, כתבות אקטואליות מפורטל החירום ועוד. ברגע שמתקבלת בטלפון ההתרעה, מתקבלת גם הנחיה רלוונטית. אם מדובר בירי רקטות, תונחו להיכנס למרחב המוגן ותקבלו מידע נוסף – כמה זמן יש לכם להגיע אליו בהתאם למיקומכם, וכמה זמן עליכם לשהות בתוכו, לצד מידע נוסף, דוגמת ביטול הלימודים".

"המטרה היא להגיע לכל אזרח שיש לו טלפון בכיס, גם למי שאינו טכנולוג, עם שיפור חוויית המשתמש והבאת ההתרעה בזמן קצר ובאופן ממוקד. היישומון עומד בכללי הנגישות. אנו עמלים על שיפור האפליקציה, בשבוע הבא נעלה גרסה חדשה ובהמשך היא תתריע גם מפני איומים נוספים, כמו רעידות אדמה, צונאמי, חומרים מסוכנים, חדירת מחבלים ועוד", סיכם רס"ן זמיר. "לפני כמה ימים פגשתי בשדרות תושבת שאמרה לי, שהשימוש באפליקציה העניק לה עוד ארבע שניות. זה זמן נצח, שבו היא הצליחה להכניס עוד ילד לממ"ד, זו המשמעות האמיתית של הצלת חיים".