למה תם עידן האקספלורר – ומה הטעויות שמיקרוסופט עשתה?

ההודעה של מיקרוסופט שלפיה היא תוציא ביוני בשנה הבאה מהוורידים שלה לחלוטין את הדפדפן הוותיק אינטרנט אקספלורר מסמנת, במידה מסוימת, את המהפך שעברה החברה מאז השיקה אותו כחלק מ-Windows בשלהי 1995. מחברה אגרסיבית, שנלחמת על כל פינה בשוק התוכנה, שרוצה לשלוט בהכול ושרוצה לקבוע תקנים וכללים הפכה מיקרוסופט לחברה שמשחקת יפה מאוד עם החברים בגינה – יש תקנים ויש מערכות הפעלה אחרות, פעילות במיוחד, בשווקים שהיא כבר לא משחקת בהם.

ויש את הכניעה הגדולה מכולן: ההחלטה של מיקרוסופט לזנוח אפילו את המנוע הראשוני של הדפדפן Edge לטובת שימוש ב-Chromium – המנוע שמסיע במהירות שיא כבר שנים ארוכות את הדפדפן כרום של המתחרה הגדולה גוגל – כדי לבנות Edge חדש.

לזכותה של מיקרוסופט ייאמר שהיא הבינה ב-1995 עד כמה דפדפן האינטרנט הולך להיות אחד הדברים הכי חשובים בחיים שלנו, וכפועל יוצא של ההבנה הזאת קנתה מספייגלאס דפדפן בסיסי בשם מוזאיק ולאחר התאמות קלות שינתה את שמו לאינטרנט אקספלורר. זה עוד לפני שבכלל קם איגוד התקינה WC3, ובשוק שבו הדפדפן הכוכב היחיד היה נטסקייפ (Netscape Navigator) מנוחתו עדן.

המונופול שניצול כוחו עמד בעוכריו

אף אחד לא ממש הכיר את אינטרנט אקספלורר עד לגרסה 3.1 שלו, שאני מודה שהייתה חביבה עליי למדי, ועד שהוא שולב עמוק לתוך הקרביים כחלק בלתי ניתן להפרדה מ-Windows 95 OSR 2.5 כבר בגרסתו הרביעית. התביעה הצפויה של נטסקייפ הגיעה בעוצמה, בדיוק כמו שבמיקרוסופט העריכו שיקרה, והיא עלתה לה לא מעט כסף, אבל את החברה במצבה דאז זה לא ממש עניין – אלה היו ימים שהיא חשבה שהיא עוד תרוויח הרבה כסף מהדפדפן שלה.

לא רק שהיא טעתה – באיחוד האירופי עשו למיקרוסופט צרות לאחר שהיורשים של נטסקייפ היכו בחזרה עם פיירפוקס – הדפדפן של מוזילה, שהיה הרבה יותר טוב מהאקספלורר מהרגע הראשון. אלא שמוזילה התקשתה להתחרות מאחר שבניגוד ליריבו המיקרוסופטי, פיירפוקס לא היה חלק ממערכת הפעלה. לכן, היא פנתה לנציבות האירופית וטענה – בהצלחה – נגד המונופול, שבא לידי ביטוי בשילוב האקספלורר כברירת מחדל לגלישה, ומיקרוסופט הייתה צריכה לשנות את המהדורות האירופיות של Windows כדי שיוצגו למשתמש מבחר דפדפנים לבחירה, והוא יוכל לבחור באיזה מהם הוא רוצה לגלוש.

טיפול לא נכון, כשל בהבנת השוק

אינטרנט אקספלורר לא היה דפדפן רע, אבל מיקרוסופט לא טיפלה בו נכון. הוא היה עמוס באגים ופרצות אבטחה, הוא כל הזמן ניסה להילחם בשוק ולהכריח אותו להשתמש בהמצאות של מיקרוסופט במקום ליישר קו, ובסופו של דבר עבור רבים, הוא פשוט לא ענה על הדרישות.

והכי חשוב – מה שבסופו של דבר הפך לטעות מכריעה: מיקרוסופט לא הבינה מה הולך לקרות לה כשגוגל השיקה את כרום בשלהי 2008, קצץ יותר מ-12 שנים אחרי צאתו של האקספלורר לדרך. משתמשים רבים מיהרו להוריד את הדפדפן הצעיר, שהיה קל ומהיר יותר, עם הרבה תכונות שהיו חסרות במתחרה הוותיק, וארבע שנים בלבד לאחר מכן הוא הפך לדפדפן הפופולרי ביותר, כשהאקספלורר מידרדר משיא של כ-90% נתח שוק עד לכמה אחוזים בודדים בשנים האחרונות. רק בגרסה 11 החליטה מיקרוסופט שזהו זה – הגיע הזמן לחפש דרך חדשה.

היה שלום, אינטרנט אקספלורר

מאז ש-"שיחקתי" יחסית הרבה עם גרסה 3.1, האקספלורר ואני לא חברים טובים. עוד לפני כן השתמשתי במחשבים האישיים שלי בדפדפן הנהדר של נטסקייפ ומהר מאוד עברתי לפיירפוקס כשארגון מוזילה הפך אותו – למיטב זכרוני בגרסה 2 – לשימושי במיוחד.

מאז ועד ימים אלה אני משתמש בעיקר בפיירפוקס או בכרום, אם כי בזמן האחרון אני נותן הזדמנות גם ל-Edge – הדפדפן החדש מבית מיקרוסופט. הסיבה לבחירה שלי להתרחק רוב הזמן מאינטרנט אקספלורר הייתה פשוט כי לא אהבתי את ההתקנה הכפויה שלו ב-Windows, ולא אהבתי, כמו רוב המשתמשים, שהחברה מנצלת את הכוח המנונופוליסטי שלה בתחום זה.

הדעיכה של האקספלורר, עד למותו הקרוב, היא סופה של תקופה, שבה החשיבה בעולם המחשוב הצרכני הייתה שונה לחלוטין. דוגמה נוספת לכך היא הפלאש של אדובי, שהחל את גסיסתו הרבה לפני האקספלורר. שני אלה הם כלים חינמיים, שהיוו את השדרה של האינטרנט במשך שנים, אבל הפכו לאחר מכן לקן צרעות אחד גדול של וירוסים, שהפכו לרושעות ואחר כך לנוזקות. אסור לשכוח את שניהם, ובהחלט יש להם מקום של כבוד בהיסטוריה של האינטרנט, אבל יאללה – מספיק ודי.