ראש השב"כ מזהיר מהסתה ברשתות החברתיות? בממשלה לא מתרגשים

ראש השב"כ, נדב ארגמן, הוציא אמש (ש') קריאה חריגה להפסקת ההסתה – הן בממד הפיזי והן, ואף בעיקר, ברשתות החברתיות – ופנה לפוליטיקאים "מכל הצדדים" כדי שירגיעו את הרוחות. הוא הזהיר כי אם זה לא יקרה, עלול יחיד לעשות מעשה ולגרום לרצח של אישיות פוליטית. כוונתו הייתה לנפתלי בנט, איילת שקד, אחד מהח"כים האחרים של ימינה או אחד מהראשים האחרים של גוש השינוי, שבימים אלה מקימים ממשלה, לצערם של בנימין נתניהו, הליכוד ומחנה הימין.

לרבים הזכירה ההודעה של ארגמן את הימים שלפני רצח רבין: אותו מנהיג מסית, לפחות לשיטתם, אותה רטוריקה אלימה ואותה אווירה חמה, שלא לומר לוהטת, ברחובות. אלא שיש הבדל אחד מרכזי בין אז לעכשיו: ב-1995 לא היו הרשתות החברתיות ולא הייתה ווטסאפ, והחדירה של הטלפונים הסלולריים הייתה נמוכה הרבה יותר מעכשיו. כיום, אלה מאפשרים הפצה מהירה מאוד של המסרים האלימים, שמגיעים לקהל היעד במהירות הבזק.

ארגמן הדגיש בהודעה את הרשתות החברתיות ואת הסכנה שהן טומנות בהקשר זה. גם הוא יודע שמישהו עלול לקרוא לא נכון, או כן נכון, מסר כלשהו, לקחת את האקדח ולנסות לרצוח ראש ממשלה מיועד או מנהיג פוליטי אחר. גם הוא יודע שאם המנהיגים הפוליטיים, ובראשם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא יתעשתו – הסיכוי שזה עלול לקרות גבוה יותר.

לא רק הפוליטיקאים אשמים

האשמה בהסתה הזאת היא בראש ובראשונה של המסיתים, ובמרכזם הפוליטיקאים מביניהם, אך יש גם אשם עקיף של שני גורמים: של הרשתות החברתיות ושל כל אחד מאתנו, הגולשים. הפלטפורמות של פייסבוק, טוויטר ודומותיהן מאפשרות את דברי הבלע והאלימות האלה, כמו גם הפצת פייק ניוז בממדים סיטוניים. הן והפוליטיקאים לא עושים מספיק, וחלק אף בכלל לא, כדי לעצור את ההשתוללות וההסתה. בין אם מטעמים של רווח כספי, או רווח פוליטי. כמה רשתות חברתיות הציגו בעבר כלים למלחמה בהסתה ובפייק ניוז, אבל נראה שזה לא מספיק, והן בעצמן מודות שהן לא יכולות לעצור כל דבר חמור שמישהו אומר.

באשר לנו, חלק גדול מאתנו, תהיה הדעה הפוליטית שלנו אשר תהיה, נהנים להשתמש ברשתות החברתיות כדי להוציא כעס, לרטון על המצב הקיים ולגולל על פוליטיקאי זה או אחר שאנחנו לא אוהבים. חלקנו, שלא לומר חלקנו הגדול, אף משתמשים לצורך כך במילים, איך נאמר, פחות מנומסות. אל לנו לשכוח שלמילים יש כוח, ושבשעה שברור שאין לנו כל כוונה להיות אלימים או שמישהו אחר יפרש את דברינו כתומכים באלימות, יש כאלה שעלולים לעשות זאת. כדאי שכל אחד מאתנו ייקח זאת בחשבון.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום ארכיון: גלעד קוולרצ'יק

ובחזרה לפוליטיקאים – הם אלה שיש להם את האחריות הרבה ביותר להלהטת הרוחות, כולל ברשתות החברתיות, אבל גם להרגעתן. הצרה היא שהפוליטיקאי המרכזי בכך, הלוא הוא נתניהו, עושה את החלק הראשון – אבל לא את השני. לצערי, כפי שאומרת הכותרת, אצלו, הדברים של ארגמן נופלים על אוזניים ערלות. די אם אביא כדוגמה את נאומו בתחילת ישיבת סיעת הליכוד בכנסת היום בצהרים: הוא התחיל גינה הסתה ואלימות "מכל הצדדים", מבלי להתייחס מפורשות לכך שתומכים שלו מאיימים על הילדים של איילת שקד, עוקבים אחרי עדית סילמן, מהח"כיות של ימינה, במטרה להפחיד אותה, שורפים תמונות של נפתלי בנט וקוראים קריאות אלימות כלפי עיתונאים. שלא לומר מה שניר אורבך עובר בימים האחרונים. הוא כן התייחס מפורשות להסתה, לטענתו, שיש נגדו נגד משפחתו. יהיו שיאמרו, ובמידה לא מעטה של צדק, שמדובר בקוזאק הנגזל.

והערה לסיום: חדשות נוספות מסוף השבוע שקשורות לאירועים האקטואליים ולרשתות החברתיות הן חסימת חשבונות הטוויטר והפייסבוק של יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה. נתניהו הבן מחרף, מגדף ואומר מילים קשות נגד כל מי שלא בא לו טוב, ובמיוחד נגד יריביו הפוליטיים של אביו. אלא שבדרך כלל, דבריו, קשים והופכי קרביים ככל שיהיו, הם לגיטימיים וחוסים בצילו של חופש הביטוי. הפעם הוא נחסם כי חשף את כתובתו של אורבך – וגם זה לגיטימי. מדובר בחבר כנסת. לכן, הצעד של הרשתות החברתיות בעייתי מאוד, וממחיש את כוחן לחסום את אחד מכלי הביטוי המרכזיים של כל אחד מאתנו כל אימת שבא להן. הרבה פעמים הן משתמשות בכוח הזה במשורה ובחוכמה – לא הפעם. בכל מקרה, צריך לחשוב איך לרסן, ולו במשהו, את הכוח הזה.