מסתמן: חברה ישראלית תגן בסייבר על האזור הפיננסי באמירויות

ת'טה ריי (ThetaRay) הישראלית מצויה בימים אלה במשא ומתן מתקדם עם כמה גורמים באיחוד האמירויות שאם יעלה יפה, החברה תספק את האבטחה למערכות הפיננסיות של המחוז המהווה את האזור הפיננסי של המדינה המפרצית – כך נודע לאנשים ומחשבים. מארק גזית, מנכ"ל החברה, ואנשיו הגיעו בשבוע שעבר לדובאי, שם הם ערכו שיחות עם מקביליהם מהאמירויות והשתתפו בכנס שערכו אנשי המרכז הפיננסי הבינלאומי של דובאי, DIFC (ר"ת Dubai International Financial Centre).

דובאי מתכוננת ליום שאחרי סיום הפקת הנפט בשטחה, או שבו הנפט יפסיק להכניס לה סכומים ניכרים כפי שקורה כיום, ובונה את עצמה כמרכז פיננסי עולמי. ממשלת מחוז דובאי הקימה ב-2004 את DIFC ולטובת האזור פותחה מסגרת חוקית, רגולטורית וכלכלית ששונה מזו של מדינת איחוד האמירויות הערביות כולה. המרכז מתחייב לשלל הטבות פיננסיות לחברות שיקימו בו משרדים, לרבות 0% מיסים ל-50 שנים ואירוח במתקני המשכיות עסקית.

המחוז מאכלס כ-3,000 מוסדות פיננסיים, קרנות הון-סיכון, משקיעים פרטיים וחברות רב לאומיות, ויש בו בורסה פיננסית פרטית, הממותגת כנאסד"ק של דובאי.

מימין: מארק גזית, מנכ"ל ת'טה ריי, וסלמאן ג'פרי, מנהל הפיתוח העסקי של DIFC – בכנס בדובאי. צילום: יח"צ

"העברות כסף חופשיות מעניינות את ראשי מחוז דובאי מאוד", הסביר גזית בראיון לאנשים ומחשבים, "כי הם מנסים לבנות את המחוז כמרכז פיננסי עולמי. העברות כספים הן בעייתיות, כי מדובר בתהליך שאורך יומיים-שלושה ועולה כמה דולרים – במקום שיעלה חמישה סנט ויארך חמש שניות. זה חלק מחוסר הוודאות שבעולם הדיגיטלי: בעת העברות כספים ברמה בינלאומית, הבנק בישראל, לדוגמה, לא יודע מי האיש בדובאי שמקבל את הכסף. מערכת SWIFT – המערכת הבינלאומית להעברת סכומי כסף גדולים בין בנקים, שנמצאת באמצע – לא מכירה איש מהצדדים. מצב זה מהווה כר פעולה נרחב להלבנת כספים, מימון טרור והפקת רווחים מסחר בעבדים, נשים וילדים".

"מערכות הבקרה של הבנקים לא יודעות להתמודד עם הונאות דיגיטליות"

"אין קל מהאקר שפועל בחסות ארגון טרור, יושב באיראן, נכנס לבנק ופורץ אליו. גם הפשיעה הפיננסית בחסות מדינות מתגברת – צפון קוריאה, איראן והרוסים פועלים בתחום לא מעט. מערכות הבקרה של הבנקים, שנבנו לאורך עשרות שנים – כולן יודעות להתמודד עם הונאות בעולם הממשי, ולא בזה הדיגיטלי", אמר גזית.

כך, לדוגמה, הוא ציין כי "גוף טרור בלבנון (שגזית לא יכול לנקוב בשמו, אולם מדובר בחיזבאללה – י"ה) 'פתח' רשת של מאות חנויות אופנה, רובן וירטואליות, עם חשבונות בבנק אירופי. החנויות לכאורה קנו בדים מלבנון במחירים מופקעים. בפועל לא היו בדים ולא זבובים. העברות הכספים ללבנון נעשו בסכומים קטנים. האלגוריתם שלנו חשף את ההונאה בתוך שבועות ספורים וגילה שבאמצעות מנגנון מתוחכם הועברו לארגון הטרור עשרות מיליוני דולרים במשך חודשים".

"באמירויות הקימו באחרונה מועצה מייעצת-מחוקקת, שמטפלת במניעת העברות כסף למימון טרור וסחר בנשים. היא כבר קנסה 11 חברות בסכום של 60 מיליון דירהם (כ-53 מיליון שקלים – י"ה). הם רציניים במימוש היעד שלהם להיות השער הפיננסי של העולם ועושים כל שנדרש מבחינת הנראות הבינלאומית כדי שזה יקרה", הוסיף.

מטה ה-DIFC בדובאי. צילום: יח"צ

החלום הרטוב של כל האקר

"קופת מזומנים היא החלום הרטוב של כל האקר, בין אם מניעיו פיננסיים או לאומיים", ציין גזית. "גם ממשלות עושות זאת. האקרים צפון קוריאנים בשליחות הממשל ביצעו כמה התקפות מוצלחות על SWIFT. אוליגרכים רוסים הלבינו כספים באמצעות ישויות דיגיטליות מזויפות. משרד האוצר האמריקני חשף שכמה מהבנקים המובילים בעולם ביצעו מאז שנת 2000 אלפי העברות פסולות של כספים ממקורות חשודים, בסכום מצטבר של יותר משני מיליארד דולר. הבנקים שימשו צינור להעברת 'כסף מלוכלך' של מלביני כספים עבור ארגוני פשע, טרוריסטים וסוחרי סמים".

הוא הסביר כי "פיתחנו פתרון טכנולוגי מבוסס בינה מלאכותית, שמונע הלבנות הון ומאפשר לבנקים להתמקד בפעילות הליבה שלהם, ולעשות זאת באמצעות תשלומים חוצי גבולות בטוחים ואמינים. הפתרון מבוסס 'אינטואיציה מלאכותית' – למידת מכונה שמחקה את האינטואיציה האנושית ותחושות בטן. למרות השימוש במילה 'אינטואיציה', מדובר בסדרת פעולות שקופה וניתנת להסבר".

"המערכת שפיתחנו הופכת את חשיפת ההונאות והלבנות ההון ליעילות יותר. אי אפשר לבצע טרור ללא מימון. מרחב הסייבר הוא החלופה המיטבית למלחמה פיזית עבור ארגוני הטרור ויש לנו מערכות אבטחה שתופסות את הרעים ומאפשרות להעביר יותר כסף בצורה יותר מאובטחת", אמר.

"בסופו של דבר", סיכם גזית, "מה שיבסס את השלום הוא הכלכלה. היכולת להעברת כספים בין מדינות היא הדם שזורם בעורקי הכלכלה הבינלאומית. המטרה שלנו היא למנוע העברות כספים בלתי חוקיות. כיום, לכל ארגון פשיעה שמכבד את עצמו יש מנמ"ר שמשתמש במערכות ה-IT שלו בבינה מלאכותית. לכן חייבים מערכות שיגנו על כך".