העתיד פתוח

מרבית משתתפי כנס OPEN2010 היו תמימי דעים שהגוף שצריך לשמש דוגמה ומופת לאימוץ טכנולוגיות קוד פתוח הוא מגזר הממשלה ● הארגונים בישראל אמנם קצת מפגרים באימוץ קוד פתוח בהשוואה לעולם, אך המגזר הממשלתי מפגר אחריהם שנות אור ● האם השר מיכאל איתן הוא שיביא את השינוי?

כאשר מיכאל אורן מיבמ (IBM) – אחד מוותיקי תעשיית המיחשוב הישראלית, שאל בתחילת הרצאתו מי בקהל עובד בחברה בת שלוש שנים ומטה, הורמו באוויר ידיים רבות. אם תרצו, זו יכולה להיות אחת התמונות המייצגות את כנס OPEN2010 שנערך ביום ה'. מרבית המשתתפים היו בשנות העשרים או השלושים לחייהם, מלאי מוטיבציה וידע טכנולוגי.

הקוד הפתוח הוא סוג של מהפכה – לא רק טכנולוגית, אלא גם תרבותית וחברתית, שעברה על העולם אי שם בסוף המאה ה-20, ונמשכת במלוא עוצמתה גם בתחילת המאה הנוכחית. זה החל כמסע של צעירים שיצקו לעולם הטכנולוגי את ערך הקהילה שחולקת ידע, ומפתחת פתרונות תוכנה חינמיים, שהחברות הגדולות התרגלו במשך שנים לגבות עליהם פרמיות נאות ביותר.

רעיון השיתופיות החל לחלחל בקרב המשתמשים ועד מהרה הפך לתנועת מחאה נגד התוכנות הקנייניות, ובעיקר נגד המונופולים כגון יבמ, מיקרוסופט (Microsoft) ואחרים. היריבות המרה בין הטיטאנים הביאה לכך שחלק מהם החליטו בשלב מוקדם מאוד של המשחק לחבור לחבר'ה הצעירים, ולו רק כדי לנגח את יריביהם.

ובחזרה ל-OPEN2010: עצם העובדה שהשאלה של אורן נשאלה על ידי נציג של יבמ, מדגימה מהפך נוסף. החברה שזוהתה אולי יותר מכל עם מערכות קנייניות, החלה לחזר במרץ אחר חברות צעירות שמפתחות בקוד פתוח. אותן חברות מהוות כיום חלק בלתי נפרד מהפורטפוליו של יבמ. היא כמובן לא היחידה.

עליית המדרגה המשמעותית ביותר הייתה כאשר השוק הארגוני החל לאמץ פתרונות קוד פתוח. עם זאת, הכניסה לשוק הזה גם הבהירה לכולם שקוד פתוח אינו מילה נרדפת לחינם. יש אמנם מרכיבים חינמיים, אך כאשר מדובר בארגונים, התמיכה והתחזוקה הן קריטיות, ודברים קריטיים בדרך כל עולים כסף.

ואכן, בשנים האחרונות, הדיון המרכזי בכנסי קוד פתוח הוא עד כמה באמת הארגונים הגדולים מאמצים את יישומי קוד פתוח, איך הם מתמודדים עם התמיכה והשירות ואיך משכנעים את המנמ"רים שהם יכולים ליישם מערכות פתוחות. בפאנל שנערך במסגרת OPEN2010 אמרו המשתתפים, כי דווקא ישראל – שנחשבת למובילה טכנולוגית בהרבה תחומים, מפגרת מעט ביישום מערכות פתוחות בארגונים, ובעיקר במגזר הפיננסי ובממשלה.

בקרב מרבית המשתתפים בכנס אתמול, היה קונצנזוס לפיו הממשלה היא הגורם הראשון שצריך לשמש דוגמה ולמשוך את השוק לכיוון של קוד פתוח. העובדה היא שעד היום, אחרי כמעט עשור שמדברים על כך, רוב המערכות המיחשוביות בממשלה הן קנייניות. רבים יאמרו שזו שערורייה שצריכה להיבדק על ידי מבקר המדינה.

המציאות הזו היא פירותיהן של החלטות לא מקצועיות, המבוססות על מניעים פוליטיים, שבינן ובין טכנולוגיה – אין מאום. יש שורה ארוכה של יישומים, שירותים ומשרדי ממשלה, שיישום תוכנות קוד פתוח היה חוסך להם מיליונים – ושום נזק לא היה נגרם למדינה בתהליך הזה. העובדה שבמשך שנים נחתמים הסכמי רישוי עם חברות בינלאומיות שמשרתות אלפי משתמשים בממשלה מבלי שנבחנה החלופה ברצינות הראויה, היא עוד הוכחה לעד כמה אנו רחוקים מממשל זמין אמיתי, חופשי ונגיש לכל אזרח.

השר מיכאל איתן שפתח את הכנס ביום ה', היה איש בשורות. סוף-סוף, ציין, אחרי שנים רבות, חלק מפרויקטי שיפור השירות לאזרח יהיו מבוססים קוד פתוח. אין כאן עניין כלכלי בלבד, אלא עניין עקרוני, הוא הסביר. השר איתן, אגב, לא מסתכל על המצב רק מזווית ראיה טכנולוגית. הוא רואה קשר ישיר בין ממשלה זמינה ובין יישום מערכות פתוחות. קוד פתוח, לשיטת איתן, הוא הביטוי לתפיסה המודרנית לפיה מרבית המידע שקיים במשרדי הממשלה שייך אך ואר לציבור.

רבים ממשתפי הכנס ראו בדבריו של השר איתן חידוש, אבל לא הסתירו את הסקפטיות שלהם. איתן הופיע במגרש הביתי שלו, בקרב אנשים שמבינים ואוהדים את פעילותו. אבל הקהל שישב באולם ידע היטב, כי מחוץ לאולם הכנסים, בירושלים, אין אפילו שר אחד שמוכן יהיה לשים את ראשו כדי לקדם במהירות יתרה את נושא הקוד הפתוח.

כנס OPEN2010 הוכיח שוב שקהילת הקוד הפתוח בישראל חיה ובועטת, וכי למנמ"רים יש עדיין הרבה עבודה בתחום. בעיקר נדרשת מהם נועזות, כי העתיד הוא פתוח – כמו מרבית הסביבות בהן אנו חיים כיום.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים