מה צריכים השרים החדשים לדעת בנושאי התקשוב – ובמה לטפל?

האירוע המרכזי של השבוע היה השבעת הממשלה החדשה, בראשות נפתלי בנט. אחרי 12 שנים, בנימין נתניהו הוחלף בכיסא ראש הממשלה. נתניהו היה אחד המקדמים של ההיי-טק הישראלי – בארץ ובהופעותיו בחו"ל. האם המדיניות הזאת תימשך תחת בנט, שבא מתחום ההיי-טק? כמו שאומרים, ימים יגידו.

כך או כך, יום לאחר ההשבעה (או יומיים, תלוי באיזה משרד), שרי הממשלה החדשה נכנסו ללשכותיהם, והחלו לקבל סקירות על המשימות שעומדות בפני המשרדים. חלק מאותן משימות – במשרדים הרלוונטיים אבל לא רק – קשורות בתקשוב ובחדשנות, ורצוי שהם יטפלו בהן במהירות. בפסקאות הבאות אסקור את המשרדים השונים ומה השרים שנכנסו אליהם צריכים לעשות כדי להיטיב עם עולם ההיי-טק ועם החדשנות הישראלית.

משרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות – השרה אורית פרקש הכהן

משרד זה קיבל לאחריותו בהסכמים הקואליציוניים את רשות החדשנות, שאחראית על עידוד וקידום סטארט-אפים ועוד תחומים שעושים את ישראל למדינה החדשנית שהיא. המהלך הזה לווה בעדכון שמו של המשרד על ידי הוספת המילה "חדשנות". השבוע פורסם הדו"ח השנתי של הרשות, והוצג בפני השרה החדשה. כבר כתבתי בטור זה אתמול שעשרות עמודי הדו"ח הם שיעורי הבית הכי טובים שהשרה יכולה הייתה לקבל עם כניסתה לתפקיד.

שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן. צילום: מתוך ויקיפדיה צילום: מתוך ויקיפדיה

הדו"ח מצייר מצד אחד תמונת מצב מעודדת, של יציבות יחסית לענפים אחרים ואף צמיחה, למרות הקורונה, אבל מהצד השני הוא מציג תחזית קודרת מאוד לשנים הבאות, שמאיימת על ההובלה של הענף. כדי לא להגיע למצב הזה, השרה החדשה צריכה לעבוד קשה, כי הפתרונות לכך תלויים בחלקם בממשלה, בתקציבים ובשיתוף פעולה בין משרדי. זה יהיה אחד המבחנים של הממשלה החדשה, שתיבחן ביכולת של שריה לעבוד ביחד, גם בכל הנוגע להיי-טק ולחדשנות, לדלג על חסמים ולייצר את התשתית הנכונה כדי שישראל תחזור להוביל.

בראש ובראשונה, השרה פרקש הכהן תצטרך לשכנע את שר האוצר החדש, אביגדור ליברמן, להגדיל את התקציב הזעום יחסית של המשרד שלה. עד לא מכבר, משרד המדע והטכנולוגיה היה משרד שאף שר לא רצה בו – כי הוא עסק בעיקר במחקר, מדע וקהילה, ופחות בענף ההיי-טק. עכשיו, כשרשות החדשנות עברה אליו, יש לפרקש הכהן הזדמנות היסטורית לשדרג את מעמד המשרד ולהביא להגדלת תקציבו, ובתוך זה תקציב הרשות.

משרד הכלכלה – השרה אורנה ברביבאי

ממשרד זה נלקחה רשות החדשנות, אבל מאידך גיסא, הועברו אליו רשות התקשוב הממשלתי ומטה ישראל דיגיטלית, שהיו במשרד הדיגיטל הלאומי, שהוקם בממשלה הקודמת כסידור עבודה לשר דוד אמסלם – ובנט ויאיר לפיד החליטו לסגור אותו.

שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי. צילום: יש עתיד

המשימה העיקרית של רשות התקשוב בשנים הקרובות תהיה מימוש מכרז הענן הממשלתי נימבוס. הוא אמנם הוצא על ידי משרד האוצר, אבל גם השרה ברביבאי תצטרך ללמוד היטב את המשמעות של מכרז זה, שבתוך כמה שנים יחולל מהפכה של ממש בכל מה שקשור בדרך עבודתם של משרדי הממשלה, וישליך על כל המשק.

השרה ברביבאי תצטרך בנוסף להניע מהלכים שיאיצו את תהליך המעבר של ישראל לממשל דיגיטלי אמיתי. הקורונה אמנם נתנה לזה דחיפה מסוימת, אבל לפי דו"ח שהוציאה רשות התקשוב, ישראל נמצאת בפיגור עצום באימוץ תהליכים דיגיטליים ביחסי האזרח-ממשלה, וממוקמת במקום לא מכובד בין מדינות ה-OCED.

יש עוד דבר שהיא צריכה לעשות: לתקן את מעמדה של הרשות מגוף מייעץ ומתכלל לגוף בעל סמכות ביצועית, כדי שמתווה התקשוב של הרשות עבור משרדי הממשלה לא יהיה רק בגדר המלצה, אלא יחייב את המשרדים.

באשר לישראל דיגיטלית, שחוזרת להיות באותו המשרד עם רשות התקשוב, כפי שהיה כשהמטה הוקם ב-2018 – הוא הזרים תקציבים רבים לרשויות המקומיות במטרה לצמצם את הפער הדיגיטלי העצום, שנובע בין היתר מכך שיש בישראל עשרות רשויות שאינן מתוקשבות. מבקר המדינה כבר מתח ביקורת על כך שיש 16 משרדים שעוסקים בצמצום הפער הדיגיטלי במקום לרכז את הנושא תחת ישות אחת. ברביבאי תצטרך ליישם את מסקנות המבקר – או להסביר בדו"חות הבאים שלו מדוע הן עדיין לא יושמו.

משרד החינוך – ד"ר יפעת שאשא ביטון

השרה החדשה מכירה מקרוב את האתגרים הרבים שיש בכל מה שקשור לתקשוב בתי הספר, להכנת תשתית מתאימה ללימודים אונליין – ולא רק בזמן הקורונה – ולקידום החינוך הטכנולוגי. היא נחשפה לזה כיו"רית ועדת הקורונה של הכנסת, ויש להניח שגם בזמן עיסוקה כדוקטורית בנושא החינוך. נציגי משרד החינוך הופיעו בפניה בוועדה, בזה אחר זה, ונתבקשו להסביר את הכאוס שנוצר בזמן הסגר. ד"ר שאשא ביטון יודעת היטב שהבעיה אינה בלימוד מרחוק אלא בתשתיות, בפלטפורמה, בכך שב-2021, עשרות רבות של אלפי תלמידים לא יכולים ללמוד כי אין להם מחשב בבית, או כי יש בני משפחה אחרים שמשתמשים במחשב.

שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון. צילום: אסף בר שי צילום: אסף בר שי

נושא נוסף שד"ר שאשא ביטון מכירה היטב הוא הצורך בשדרוג מעמד המורה בישראל. כך, למשל, היא זעמה על השיימינג שעשו למורים בזמן הקורונה. עכשיו בידיה למצוא משאבים למתן מחשבים למורים – דבר שכיום נעשה במסגרת פרויקט מחשב לכל מורה של קרן אתנה. הקרן לא צריכה לשאת לבדה בנטל ומחשב הוא כלי בסיסי, שרק לרבע מהמורים יש כיום – וגם זה בזכות הפעילות שלה.

לממשלה יש אתגרים רבים גם בתחום הסייבר, ש-"הרים ראש" בתקופת הקורונה וחשף כמעט את כל המגזרים לאיומים בסדרי גודל שלא ידענו קודם. מערך הסייבר הלאומי עושה מאמצים כדי לסייע לאותם מגזרים, אבל המשאבים שלו מוגבלים. גם את זה ראש הממשלה, שר האוצר והגורמים הרלוונטיים האחרים צריכים לפתור.

השורה התחתונה: החדשנות, ההיי-טק וה-IT הם המשאב העיקרי, שבעזרתו המדינה תוכל לצאת מהמשבר הכלכלי שעדיין פוקד אותה, ובעצם אותנו – גם אם התחושה היא אחרת. השרים יצטרכו לבצע, כי אין לנו פריווילגיה לוותר על החדשנות וההיי-טק – כי אין לנו כלכלה אחרת ואין לנו ארץ אחרת.