הדיגיטל שמאחורי המוזיאון היהודי הגדול בעולם

לפני כארבעה חודשים נחנך בקמפוס של אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב אנו – מוזיאון העם היהודי, במקומו של בית התפוצות. שינוי השם הוא לא סמנטי בלבד, אלא תוצאה של תהליך ארוך של מתיחת פנים ומיצוב מחדש. היעד שמתכנני ומנהלי אנו הציבו לעצמם הוא להיות למוזיאון היהודי הגדול והמקיף בעולם, ולאחד המוזיאונים החדשניים בכל מה שקשור לחדשנות, דיגיטל, מולטימדיה ואינטראקטיב

שלוש קומות המוזיאון, המתפרשות על פני 7,000 מ"ר, מעניקות למבקר חוויה מיוחדת, המבוססת לא מעט על טכנולוגיה. זו מייצרת מסע מרתק, שנותן למבקר תמונה של 360 מעלות על העולם היהודי וההיסטוריה של העם היהודי, כמעט מכל זווית אפשרית.

בשונה ממוזיאונים יהודיים רבים אחרים, המיקוד של אנו הוא לא רק באסונות שעברו על העם היהודי. יש בו ניסיון ליצוק תוכן מילולי, ויזואלי ואינטראקטיבי לשאלה מיהו יהודי – לא במובן התיאולוגי שלה, אלא תוך נגיעה מרתקת בזוויות שונות של העם היהודי והשפעותיו על העולם.

החשיפה לנושאים אלה היא באמצעות סרטים, תצוגות וידיאו, ואוסף נדיר ומרתק של מוצגים מקוריים וייחודיים, המחברים בין עבר להווה. כך, למשל, ניתן לצפות בסיור בגלימה של שופטת בית המשפט העליון האמריקני רות ביידר גינסבורג, שהלכה לעולמה לפני כמה שנים, בכתב הזכויות של בן טולילה, ואפילו בגיטרות של ליאונרד כהן וג'ין סימונס.

אפליקציות שמסייעות להתחבר לסיפורו של העם היהודי

מאחורי הפרויקט הענק הזה והמיצגים מרהיבי העין שיש במוזיאון שברמת אביב עומד מספר גדול של אנשי צוות, שעמלו על מנת להמחיש את הייחודיות של התצוגות – עם הרבה מאוד קריאטיביות ותקציבים לא מעטים. פגשנו לשיחה שלוש מאותם אנשי צוות: עינת שרון, ה-CDO של המוזיאון, לירון צברי, מנהלת האינטראקטיב, ומיכל הומינר, אוצרת בכירה במוזיאון.

עינת שרון, ה-CDO של מוזיאון אנו. צילום: דוברות המוזיאון

שרון אמרה כי "המטרה היא להעצים את חוויית הביקור, שתיתן למבקר את הסיפור של העם היהודי בצורה מובנת, שתחבר את הקהלים השונים, עם דגש על הקהל הצעיר". לצורך כך פותחו כמה אפליקציות, שמסייעות למבקרים. אחת מהן, אפליקציית אנו משפחה, מאפשרת להם לגלות האם יש להם קשר משפחתי ליהודים מפורסמים ולנסות לאתר קרובי משפחה שרישומים עליהם נמצאים במוזיאון.

כיצד זה נעשה?
שרון: "המבקר בונה מראש את עץ המשפחה שלו, בטרם הגעתו למוזיאון, באמצעות האתר ג'יני, ובעת הביקור מוריד את האפליקציה שלנו, שמצליבה את המידע ומראה האם נמצא מידע על קרובי משפחה שלו מתוך מאגר של 1,200 יהודים שהמוזיאון אסף בתצוגות. חילצנו את כל שמות היהודים שמופיעים בתערוכה והתחלנו לבדוק אם יש להם פרופילים בג'יני. בנינו מסד נתונים בעזרת חברה חיצונית, שלקחה את קובץ האקסל והעלתה אותו על גבי האפליקציה, עם דגש על ממשק קל ונוח לשימוש".

תצוגה דיגיטלית במוזיאון אנו. צילום: דוברות המוזיאון

פרויקט מעניין נוסף ששרון סיפרה עליו קשור לנושא הנגישות. מעבר לנגישות הפיזית, המחויבת על פי חוק, מציגים במוזיאון את C U Robot – מערכת שבאמצעותה מבקר בעל מוגבלות פיזית יכול להזמין סיור וירטואלי עם מדריך שימתין לו במוזיאון בשעה היעודה, ויסביר לו על המוצגים בשעה שהוא נמצא בביתו. הסיור נעשה באמצעות רובוט שאותו המשתמש מפעיל באמצעות המקלדת של המחשב, ושיש לו מסך גדול וחמש מצלמות ב-360 מעלות. המדריך מעניק לו הסבר כאילו היה אותו מבקר פיזית במוזיאון.

אינטראקטיביות, RFID והרחבה במייל או ב-SMS

צברי אחראית על הצד האינטראקטיבי בתצוגות. לדבריה, האתגר המרכזי שעמד בפניה הוא כיצד לקחת את התכנים של התצוגות, שהם מורכבים מאוד מטבעם, ולתת להם מימד אינטראקטיבי, מבלי לפגוע בתוכן. דוגמה אחת היא האזור שבו מוצג במוזיאון "מסע בין קהילות" מ-108 מקומות שמהם יהודים הגיעו לארץ ישראל. נעשה כאן שימוש בצילומים, מדיה דיגיטלית ובכלל – בוויזואליזציה, שמתעדים את סיפוריה של כל אחת מהקהילות – מראשית ימיה ועד שבניה הגיעו לישראל. "המבקר מגיע לעמדת תצוגה, שבה יש גלובוס ענק. כל לחיצה עליו מביאה אותו לקהילה, והוא יכול לצפות בתכנים בצורות שונות", אמרה צברי.

לירון צברי, מנהלת האינטראקטיב של מוזיאון אנו. צילום: דוברות המוזיאון

אחד הכלים הייחודים שפותחו במוזיאון הוא שימוש בטכנולוגיית RFID, שמאפשרת למבקרים לאסוף באמצעות צמיד את החוויות המעניינות אותם ולקבל לאחר ביקורם מידע רחב יותר על מה שהם ראו – באמצעות המייל או SMS.

"יצירת המוזיאון – כמו יצירת סרט"

הומינר הגיעה למוזיאון אנו אחרי 20 שנים שבהן היא עבדה כעורכת ובמאית בקולנוע ובטלוויזיה. לדבריה, "הקמת המוזיאון הייתה דומה לתהליך של יצירת סרט – החל מכתיבת התסריט והסיפור וכלה במוצר הסופי, כולל עריכה ותיעדוף. לאחר שזוהו המטרות והחומרים מוינו, עברנו לשלב של אמצעי התצוגה, בנקודה הזו השתמשנו במגוון רחב של כלים ויזואליים, כמו סרטים, מיצגים אינטראקטיביים, איורים, מוצגים ועבודות אומנות".

מיכל הומינר, אוצרת בכירה במוזיאון אנו. צילום: דוברות המוזיאון

"המוזיאון מציג את הסיפור ההיסטורי של העם היהודי, ואת הזהות והתרבות היהודית כיום", היא ציינה. "כך, למשל, בקומה השלישית יש ייצוג ל-11 זרמי היהדות, תמונות של משפחות יהודיות מסורתיות מעדות שונות ואפילו תמונה של משפחה גאה – שני אבות וילד. משם המבקר יורד לקומות השנייה והראשונה, שבהן הדגש הוא על היסטוריה, לרבות מלחמות העולם הראשונה והשנייה, הקמת המדינה ועד לימינו אנו", אמרה הומינר.

מוזיאון אנו מבטא חדשנות בתפיסת העולם של הנגשת חומרים למבקרים, ומסמן את הדרך ליתר המוזיאונים. כך תהיה חוויית הביקור שלנו בעתיד בכל מוזיאון. מאתגר להעביר בכתבה באינטרנט את החוויות הרבות שצפויות למבקרים במוזיאון היהודי אנו וכדי לחוש אותן צריך פשוט לבוא לבקר. רצוי להזמין מקום מראש.