"הנתונים הם האקס פקטור במסע הדיגיטלי"

"היתרונות של המעבר לדיגיטל ידועים ומובנים. כך גם יתרונות של ארגון מוכוון נתונים. הרעיון הוא השילוב של דטה ודיגיטל, זה מה שמעצים ומדייק את תהליכי ה-IT, ואף מביא להתייעלות וחיסכון. הדטה הוא האקס פקטור במסע הדיגיטלי", כך אמרה אלוף משנה טלי כספי-שבת, מפקדת יחידת שחר בלוטם שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר.

כספי-שבת דיברה בכנס "יערות הכרמל". הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך בשבוע שעבר במלון אוריינט בירושלים, בהשתתפות מאות מלקוחות בינת תקשורת ומחשבים ושותפיה העסקיים. את הכנס הנחה העיתונאי דרור גלוברמן, מגיש התוכנית נקסט בערוץ 12.

לדברי אל"מ כספי-שבת, "אנו, יחד עם השותפים בצבא, פועלים להפיכת צה"ל לארגון דיגיטלי. זה טוב, זה ממש קשה – וזה מלהיב. צה"ל הוא ארגון מאוד ייחודי, הוא אחראי על כל תחומי חיי המשרתים, לרבות היבטי משאבי אנוש מקיפים, היבטים לוגיסטיים והיבטים רפואיים. כיוון שיש לנו עולמות תוכן רבים, עם נתונים רבים על המשרתים, מעבר ליתרונות של חיסכון והתייעלות יש לנו את היתרון של האינטגרציה בין העולמות, וברור שזה נכון תפיסתית להפוך את צה"ל לארגון דיגיטלי".

יחידת שחר היא בית התוכנה למערכות הארגוניות והתפעוליות של צה"ל, תחת יחידת לוטם שבאגף. היחידה אחראית לפיתוח שירותי תוכנה ארגוניים וכן לחקור ולמצות מבצעית את המידע הארגוני והלוגיסטי של צה"ל. זאת, במטרה להעלות את הכשירות והמוכנות, להביא להתייעלות משאבים ולצמצום הבירוקרטיה ולשיפור חוויית השירות. "החזון שלנו הוא לשפר את חוויית משרתי הצבא ולהנגיש את שירותי גופי המטה באמצעות הדיגיטל", הסבירה כספי-שבת.

לדבריה, "היחידה בראשותי אחראית על כל המערכות, האפליקציות והנתונים – בכל ממד שאינו קשור בלחימה, אלא בתחומי היום-יום – משאבי אנוש, לוגיסטיקה, רפואה ורווחה. הפיכות צה"ל לארגון דיגיטלי משרתת את מטרת העל של צה"ל: ככל שנתפעל טוב יותר את כלל התהליכים, כך צה"ל יהיה מוכן יותר למלחמה. מסע דיגיטלי אינו תהליך מסורתי, אלא שינוי מהותי של איך שעושים דברים בארגון, הפיכת תהליכים לאוטומטיים, או לצריכה בשירות עצמי".

"קשה לצלוח את המסע הדיגיטלי", אמרה אל"מ כספי-שבת, "מדובר במשולש זהב. קודקודו האחד הוא מערכות המידע. זה הבסיס, בלעדיו אין דיגיטל ואין דטה. השני הוא הדיגיטל, שם מדברים עם הלקוחות. השלישי הוא הנתונים, ושם, כאמור, הדטה מהווה אקס פקטור. זה קשה במיוחד בשל העובדה, שככל ארגון מסורתי יש לנו מערכות IT שנבנו בשנות ה-60' וה-70' של המאה הקודמת. לא פשוט כלל לחדש ולשנות תהליכים במערכות בנות עשרות שנים".

מכשול נוסף שיש לצלוח, אמרה מפקדת יחידת שחר, "קשור לעובדה שישנם נתונים המבוזרים על פני מערכות רבות, ויש צורך לסדר את רובד הנתונים ולחבר בין המערכות, בלא לשכפלם שוב. העדר חיבור מוביל לחוסר יכולת לענות לבקשות המשרתים: הבקשה תגיע מהדיגיטל, אבל לא תקבל מענה. עוד אתגר טמון בכך, שכשמייצרים את המערכות, נוצר פקק רציני במיוחד כשמסדרים אותן בתוך מערכת ארגונית אחת שמחוברת. כך, בחמש שנים האחרונות היינו עסוקים בסידור של כ-70% מהן. לא קל לפרק ולהרכיב מחדש ספגטי".

"גם הסיפור של המעבר לענן הוא מורכב", אמרה אל"מ כספי-שבת, "יצאנו למסע לענן לפני חמש שנים. אמרו לנו 'שימו את המידע רק במקום שבו יש שתי רגליים במדינת ישראל'. ואז עברנו לאתגר הבא, והוא לבנות את כל מה שסביב. אתגר נוסף הוא הגנת הסייבר. ככל ארגון, צה"ל מהווה יעד לפריצה על ידי האקרים בעלי מניעים כספיים. אבל בנוסף, יש קבוצות נוספות של האקרים, שחפצות לפרוץ אותנו ממניעים לאומניים-ביטחוניים וזה מסב להם גאווה פטריוטית. תיקון הפרצות שמתגלות כמובן מאתגר אותנו עוד יותר".

"גם בתחום הדטה  נדרשנו לעמוד מול שלושה אתגרים", ציינה, "האחד, ההכשרה. נדרשנו 'לייצר' מדעני מידע ברמה הכי גבוהה. כבר בעבר ידענו לטפל בנתונים, אבל כעת נדרשנו לקחת את הטיפול בהם שלב אחד קדימה, לא לטובת ניתוח העבר, אלא לשם חיזוי עתידי. אתגר נוסף היה כרוך בצורך לחבר את כולם יחד: לגרום לאנשי ה-IT 'לתרום' נתונים למאגר המידע. בנוסף, נדרשנו לשכנע את הלקוחות 'לסמוך' על הדטה, שהטיפול המעמיק בנתונים יניב רעיונות טובים. בסוף, זה יהיה מדהים".

"מערבל השיבוץ"

"השיבוץ הנכון של המלש"בים (מועמדים לגיוס, י.ה.) לתפקידים ולמקצועות הוא הסיפור הכי חשוב בצבא", ציינה מפקדת יחידת שחר, "ואנו מטפלים בתהליך בעזרת 'מערבל שיבוץ'. זה שונה מתהליך גיוס עובדים באזרחות. בכל מחזור גיוס עלינו לטפל ביותר מ-100 אלף מלש"בים: בעבר התחשבנו רק בקב"א, בדפ"ר, בכישורים המנטליים והפיסיים של המועמד.ת, וברצונותיו. הוספנו את הדיגיטל כדי לתקשר טוב יותר עם המועמדים והעשרנו את בסיס הנתונים מהרבה מאוד מקורות. אחרי מחקר נתונים מעמיק גילינו שיש עוד מדדים המשפיעים על ההצלחה במסלול, ואת תוצאות המחקר הטמענו במערבל. כך אנו מגיעים לשיבוץ מיטבי. לדוגמה, בטיפול במועמדים לחיל השריון, השאלה שאנו שואלים היא לא רק מי יסיים את המסלול, אלא מי יהיה שריונר טוב יותר, מי עשוי להיות המ"פ או המג"ד הבא. התחלנו לעשות זאת עם מערכת ה-ERP של מיטב, ומאז הרחבנו את העשרת הנתונים לעולמות נוספים. יש לנו המון מידע על כלל המשרתים והמועמדים לגיוס, וכך אנו יכולים לחבר אותם ממקורות מידע שונים ולייצר מדע נתונים ברמה מעמיקה".

אל"מ כספי-שבת סיימה באומרה, כי "אנו פועלים להנגשת כמה שיותר תהליכים באינטרנט ולצמצום הבירוקרטיה. כלל התהליכים שאנו פועלים לשפר ולמכן הם מבוססי מידע. אנו רוצים להכניס כמה שיותר מדע נתונים לעולמות התפעוליים והארגוניים, כדי לעטוף את החיילים.ות בדיגיטל חכם. נהפוך את צה"ל לארגון דיגיטלי".