מצעד הגאווה של ההיי-טק – החלק האחרון

אור רילוב, ראש צוות דטה אנליטיקס ב-BlueVine

מהי גאווה בשבילך?
"גאווה בשבילי זה להיות 100% אני, בלי צורך לתת הסברים לאף אחד. זו היכולת לאהוב את עצמי, על כל הצדדים שלי. זה האומץ 'לא לדפוק חשבון' לאף אחד בנוגע לאנשים שאני אוהב או בנוגע לאדם שאחיה אתו את חיי. כפועל יוצא מכל האמור לעיל, גאווה עבורי זה גם לא להסכים לאפליה נגד להט"בים ולמחות בעד זכויות שוות לכולם, עד לשוויון המיוחל.

למותר לציין שזה לא כזה פשוט: חלק גדול מקהילת הלהט"ב, בישראל ובעולם כולו, מדוכאת, מושפלת ומנודה ברמה כזו שלא מאפשרת לחבריה להתגאות במי שהם, ויותר מזה – מעמידה את אלה שמפגינים גאוותם בפומבי בסכנה מוחשית לחייהם. על כן, מישהו כמוני, שהשלים עם היציאה שלו מהארון, חי במקום שיחסית מקבל אותו כפי שהוא (יש הרבה היכן להשתפר, אבל הכול יחסי) ובזוגיות מאושרת עם גבר שהוא אוהב, למילה 'גאווה' נלווית אחריות – לסייע לאחיותיו ולאחיו לצאת מהארון בלי לחשוש, להרגיש בטוחים היכן שהם נמצאים ולהעביר את המסר החשוב שהם לא לבד".

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי במקום שבו אתה עובד?
"מניסיוני, ב-BlueVine קיים איזון מושלם בין הנכונות לתמוך בחברי הקהילה שעובדים בחברה ובין הפתיחות לקבל אותם בדיוק כפי שהם. מצד אחד, ציון אירועים כמו חודש הגאווה, ייצוג להט"בי בכנסים של החברה ועיסוק כללי בגאווה ללא מורא מעניקים תחושות ביטחון ושייכות – תחושות שלעתים קרובות נעדרות בקהילה שלנו, בשל הרגשת הבדידות שמלווה את התקופה הארוכה של ההתמודדות המגדרית ועם הנטייה המינית בילדות.

מהצד השני, התחושה היא שכל אדם בחברה יכול להיות בדיוק מי שהוא, בלי חשש שישפטו אותו, לטובה או לרעה. אני יכול לבוא למשרד עם חולצה, נעליים ושעון בצבעי דגל הגאווה, ואף אחד לא יתרגש מזה. אם מישהו יגיד לי משהו, זה כנראה יהיה מחמאה על הסטייל. כמו כל אדם אחר בחברה, אני יכול לדבר על בן הזוג שלי ועל הקשר שלנו כחלק משיחות מסדרון קלילות, בלי להרגיש שונה או מיוחד. לאירועים שאליהם מוזמנים בני זוג גם בן הזוג שלי מוזמן, ואם הוא היה קצת פחות ביישן, בטוח הייתם מתאהבים גם בו.

יתרה מזאת, והכי חשוב לענייננו – אין, לא הייתה ואין לי ספק שלעולם לא תהיה החלטה מקצועית בחברה, שאחד מהפרמטרים שלה הוא נטייה מינית. זו אבן דרך ראשונה והכרחית לכל קידום משמעותי של שוויון בענייננו, ואת זה אני מעריך מקרב לב".

אור רילוב, ראש צוות דטה אנליטיקס ב-BlueVine. צילום עצמי

האם לדעתך ישנה אפליה נגד להט"בים.ות בתעשייה ההייטק? ואיך היית מציע לתקן אותה?
"על מנת לענות על השאלה הזאת בכנות ובאחריות, אציין לפני הכול ש-BlueVine היא חברה מודרנית וחדשה, שסניפה המרכזי בתל אביב המתקדמת והמכילה, ועל כן, כל תשובה שלי חייבת לבוא עם כוכבית מהותית – אני, וכנראה שגם אתם, או לפחות חלק מכם, חיים בבועה. נפלאה, פתוחה ומכילה ככל שתהיה, אין להשליך ממה שקורה בתל אביב על שאר המדינה, ואף נחטא לכוונותיי בראיון זה (הערת העורך: ולכוונת הפרויקט) אם נטעה להאמין שאם טוב לנו בתל אביב, טוב לנו בכלל.

תחת הכוכבית החשובה הזאת, מניסיוני ומניסיון חבריי ומכריי, בהיי-טק לא רק שאין אפליה, אלא רוב החברות הטכנולוגיות הגדולות בארץ מתייחסות ללהט"בים כשווים בין שווים, לכל דבר ועניין. עובדה זו משמחת במיוחד כשלוקחים בחשבון שרובן המוחלט עובדות עם חברות בחו"ל או מחזיקות סניפים ושלוחות מעבר לים, ובכך נוצר הרושם שבישראל, על אף החיכוכים בין העמים והדתות, אפשר לחיות בשלום האחד עם השני – כל אחד עם השוני שלו".

הילה שהרבני, מפתחת Full Stack בפקאן

מה זו גאווה בשבילך?
"גאווה בשבילי היא אחווה קהילתית של אינקלוסיביות, תפישה של שונות כמאפיין מאחד ולא מפלג, ושימוש בה לטובה, להעשרה ולפיתוח אישי וקהילתי".

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה את עובדת?
"בפקאן, הגאווה היא לא תיוג של משיכה מינית, אלא הלך רוח יומיומי של עשייה חיובית וצמיחה משותפת, כצוות מגוון ומאוחד. המקום שלי בפקאן שווה כמו זה של כל הקולגות שלי, ללא הבדלי מוצא, גיל, דת, מגדר או משיכה מינית".

הילה שהרבני, מפתחת Full Stack בפקאן. צילום עצמי

האם לדעתך יש אפליה נגד להטבא"קים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"אני חושבת שאנחנו חיים.ות בעידן שבו אין אפליה אקטיבית נגד להטבא"קים.ות בהיי-טק, כלומר – שיח רווח שמגובה בהתנהלות ובמדיניות שיש בהן אפליה. מה שכן קיים עדיין בחברה באופן כללי ומתבטא גם בהיי-טק הוא מכשולים 'בלתי נראים', שמרחיקים להטבא"קים.ות מהאפשרות להיכנס לענף הטכנולוגיה. אפליה בשלל תחומי החיים, ניכור הורי / משפחתי, ומקרי הטרדה ותקיפה (מילולית ופיזית) תורמים למצב בריאותי ונפשי ירוד בקרב להטבא"קים.ות בארץ ובחו"ל, מה ששם הרבה מאיתנו ב-'מצב הישרדות', ובמצב הישרדות אין את הפריבילגיה להשקיע בלימודים ארוכי טווח ובפיתוח מיומנויות מקצועיות שידחפו אותך קדימה.

במצב הנוכחי, הדבר הכי נכון שאפשר לעשות כדי לעזור ללהטבא"קים.ות להשתלב בעולמות הטכנולוגיה העילית הוא, לדעתי, לבחון את הפוטנציאל שמעבר לקורות החיים. למדוד את הערך מעבר לכן/לא תארים אקדמיים, כן/לא שירות ביחידה טכנולוגית, כן / לא ציונים והישגים, שכבודם במקומו מונח, אבל מעבר להיותם הישגים מרשימים שמוכיחים השקעה ויכולות, הם לא אפשריים ומושגים לכולם.ן באותה המידה. וזה נכון ביתר שאת לגבי א.נשים טרנסג׳נדרים.ות, שהאפליה כלפיהן.ם במישורים אישיים ומקצועיים רווחת ועמוקה יותר".

בן שוקרון, מפתח Full Stack באנימה

מה זו גאווה בשבילך?
"בשבילי, גאווה זו היכולת להיות מי שאתה איפה שלא תהיה, לאהוב את מי שתרצה היכן ומתי שתרצה. זו היכולת להיות ייחודי ולהפגין כלפי חוץ את הצבעים והתוכן שלך בלי לחשוש מהתגובות של הסביבה".

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד?
"בעבודה הקודמת שלי, כל שהיה עליי לעשות זה להביא דגלון גאווה לעמדה במשרד ולראות את גלגלי השיניים מסתובבים בראשים של העוברים והשבים. התחלתי לעבוד באנימה בתקופה שבה כל האינטראקציה עם העובדים היא בזום, וזה הקשה על יציאה חלקה שלי מהארון, מכיוון שהשיח הקולי מוכוון עבודה כשהוא בזום. על אף שיש 'הפסקות קפה' מאורגנות, הן פחות מאפשרות שיח אישי בפורמט שכזה.

למרות הכול, מצאתי את הדרך לצאת מהארון בתור היישות הלהט"בית הראשונה בחברה – בין אם בשיחות פרטיות, בסלאק, בפילטרים משעשעים במהלך שיחות זום, שלא מותירים יותר מדי מקום לתהות, ובזה שבוקר בהיר אחד הצטרפתי לזום עם שיער פלטינה זועק, שאחריו הנחתי שכולם כבר הבינו.

כשיצאתי מהארון באנימה, זה פשוט היה נון אישיו. כסטארט-אפ יחסית צעיר, החברה לא מונה המון אנשים, ועל כן, הייצוג הלהט"בי בה די קטן. כתוצאה מכך, אין בה התייחסות מיוחדת לכאן או לכאן לסוגיית הלהט"ב, מלבד, מדי פעם, שאני והעובד ההומו השני בחברה שולחים גיפים עם נגיעות קוויריות או איחולי חודש גאווה שמח בסלאק".

בן שוקרון, מפתח Full Stack באנימה. צילום פרטי

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"לשמחתי, לא נתקלתי בלהט"בפוביה או באפליה על רקע להט"בי באף אחד מתהליכי הראיונות או מקומות העבודה שבהם עבדתי. על אף שאני חושב שספציפית בתעשיית ההיי-טק המצב יחסית טוב, אני לא יוצא מתוך הנחה גורפת שהוא אידיאלי בכלל החברה. אני מאמין שהעלאת המודעות והנראות של הקהילה במרחב הציבורי יכולים לשפר את המצב בכל ענף במשק".

מולי שמר-אלדר, מהנדס נתונים בנקסט אינשורנס

מה זו גאווה בשבילך?
"אנשים נוטים להירתע מהמילה 'גאווה', כי היא מעוררת אסוציאציה של יהירות ושחצנות, אבל גאווה בהקשר הלהט"בי היא בסך הכול אנטיתזה לבושה. כל הזמן נשמעים קולות שאומרים שלהט"בים צריכים להתבייש ולהסתיר את אורח החיים שלהם. גאווה זו ההבנה הפשוטה שאין לי שום סיבה להתבייש במי ובמה שאני".

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד?
"בכך שלא עושים מזה עניין. בשבוע הגאווה בשנה שעברה כתבתי מייל לכל החברה וציינתי שם, בין היתר, שהסיבה העיקרית שנוח לי להביא את מי שאני לנקסט אינשורנס היא שזו סביבת עבודה שבה נטייה מינית היא נון אישיו. קיבלתי המון תגובות חמות למכתב, שרק חיזקו אצלי את התחושה הזו".

מולי שמר-אלדר, מהנדס נתונים בנקסט אינשורנס. צילום: נדב קרלינסקי

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"מה צריך לעשות כדי לשפר? ההיי-טק הוא בעיניי אחד הענפים הכי פרו-להט"ביים שיש במדינה. התרבות הארגונית המפותחת שיש בהיי-טק כוללת את ההבנה הן שהעובדים צריכים להימדד אך ורק לפי המקצועיות שלהם, והן שעובדים מרקעים מגוונים מביאים גיוון רעיוני לארגון. עם זאת, תמיד יש דברים שטעונים שיפור, כמו, למשל, הטיה לא מודעת בראיונות עבודה, שמשפיעה על הגיוון החברתי בפועל. בארצות הברית מאוד נפוץ שחברות מגייסות אדם שאמון על גיוון והכלה בארגון, והוא אמור לתת מענה לבעיות האלה. בארץ זה פחות נפוץ, אבל הכיוון בגדול הוא חיובי".

תום שנייד, יועץ בכיר במרכז הסייבר של דלויט

מה זו גאווה בשבילך?
"גאווה בעבורי היא חופש מוחלט להתנהג ולחוות את החיים שלי באותנטיות. לאהוב בלי לחשוב על תגובות מהסביבה, להיות בטוח בעצמי ובאיך שנולדתי, ולחבק את זה".

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד?
"בדלויט, תמיד הרגשתי שייך וחלק. מעולם לא ראיתי עניין כלשהו בנטייה מינית או זהות מינית בחברה – הרוב מחבקים. קרה פעם שמישהו השתמש בסלנג שאני מוצא אותו כפוגעני, מתוך בורות, אבל זה לא היה בזדון. באחרונה, הארגון העולמי הוסיף לשון פנייה למיילים – מה שיכול לאפשר התבטאות עצמית אמיתית לכל המגדרים, ובייחוד לא.נשים שנמצאים על הקשת הטרנסית / קווירית".

תום שנייד, יועץ בכיר במרכז הסייבר של דלויט. צילום: אלמוג סוגבקר

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"אני מאמין שיש עוד דרך והגאווה צריכה להיות מדוברת בריש גלי ולא 'על הדרך'. תמיכה בגאווה היא תמיכה בזכויות אדם, וארגונים וחברות צריכים להשקיע זמן בהעברת תכנים הקשורים להכלה, סיפורים אישיים, ואם ניתן גם לתרום היכן שאפשר.

לא חוויתי אפליה באופן אישי, כי למדתי עם השנים להתמודד עם כל תגובה שמופנית כלפיי, אבל חברותיי מהקשת הטרנסית עדיין סובלות לעתים מאפליה בעת קבלה לעבודה".

נגה תבור, מנהלת מוצר בפייסבוק ישראל

מה זו גאווה בשבילך?
"גאווה בשבילי היא אוסף של רגעי גאווה קטנים: כשסיפרתי בראיון עבודה, או בשיחה עם מישהו שהרגע הכרתי, על אשתי, הילה, כבדרך אגב, מבלי לחשוב או לסנן; כשביום המשפחה, ביתי בת ה-5 (היום כבר בת 10) נעמדה לספר בהתלהבות שיש לה שתי אימהות; וכשבני משפחה מבוגרים מציגים את אשתי ואותי באירועים משפחתיים בלי לגמגם. רגעים כאלה מסמלים עבורי את תהליך היציאה מעבדות הסוד והבושה של העבר לחירות, לפתיחות ולגאווה של ההווה".

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה את עובדת?
"נושא הגאווה בפייסבוק בא לידי ביטוי במגוון תחומים, ובדגש על תחושת השייכות – שאותה הכי קל ונכון לייצר באמצעות נראות של אנשים שעובדים בחברה. כך, למשל, החברה מציגה כבר משלב הראיונות 'קטלוג שגרירים', שמציג עובדים מקהילות שונות – הקהילה הלהט"בית, נשים ועוד – ובכך מאפשרת לנהל שיח לא פורמלי על הגיוון וההשתלבות בחברה. אני משתתפת בתוכנית כשגרירה ואני מרגישה עד כמה הפלטפורמה הזו משמעותית עבור המועמדים.ות לעבודה.

כמו כן, כבר ביום הראשון שלי בעבודה, במהלך האוריינטציה בקליפורניה, ארבעה אנשים הציגו את עצמם כלהט"בים כבר בתחילת הדברים שלהם, רגע לפני שעברו להרצות על הנושא שלשמו הגיעו. מבחינתי זו הייתה התחלה נפלאה, שהתבררה כ-'פרומו' לבאות.

בכלל, אני רואה שבפייסבוק יש השקעה רבה בקהילה הגאה בחברה – גם ברמה הגלובלית וגם ברמה המקומית, תוך הקפדה על נראות ורגישות לקהילה. זה בא לידי ביטוי החל מהשלטים במשרדים, הכלים והתקשורת הפנים-ארגונית, ועד למוצרים של פייסבוק ופרסומות שחוגגות גאווה להט"בית. השורה התחתונה, שהיא כנראה מדד ההצלחה האמיתי: יש אחוז מרשים של עובדים להט"בים בפייסבוק, גם בעמדות בכירות".

נגה תבור, מנהלת מוצר בפייסבוק ישראל. צילום: הילה תבור

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"עולם ההיי-טק מרגיש לפעמים כמו בועה נעימה ומגוננת יחסית, אבל יצא לי להיתקל בעבר בחוסר רגישות לקהילה – מטעמי בורות, שמרנות או דעות קדומות.

אני, כאישה סיסג'נדרית (אדם סיסג'נדרי הוא אדם שהמין והמגדר שלו תואמים – י"ה), כנראה 'נוחה יותר לעין', אבל ככל שנחשפים לצדדים פחות נורמטיביים בספקטרום המגדרי, הסביבה מתקשה יותר לעכל את הנושא. סוגיית האפליה לא נמדדת רק על פי תחושתו של הפרט, אלא גם בתמונת המצב בשטח – האם יש ייצוג פרופורציונלי של להט"בים באוכלוסיית העובדים הכללית? בקרב ההנהלה הבכירה? איך זה נראה בערים אחרות, שאינן תל אביב?

מההתרשמות שלי, עדיין קיים תת ייצוג של טרנסים.ות בתעשייה כולה. נשים להט"ביות, מעצם היותן נשים, סובלות גם הן מתת ייצוג בכלל ובהנהלה הבכירה בפרט.

כדי לשפר, לדעתי, יש לדאוג לייצוג עשיר ומגוון של עובדים מהקהילה הלהט"בית בתעשיית ההיי-טק, ובפרט בדרגי ההנהלה הבכירים, ובכך להעצים את הנוכחות והנראות של הקהילה על כל גווניה. כשזה יקרה, הגלגלים כבר יתחילו לנוע מעצמם".

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

לחלק ד' לחצו כאן.

לחלק ה' לחצו כאן.