"המפתח לפתרון הבעיות של ההיי-טק והכלכלה – שיתופי פעולה"

"המחשבה שאפשר לפתור בעיה מורכבת מנקודת ראות אחת היא לא נכונה. לכל בעיה – ופתרונה – יש זוויות שונות. רק שיתופי פעולה יביאו לפתרון הבעיות של ההיי-טק והכלכלה הישראלית, הם המפתח לכך. שיתופי פעולה הם הכרחיים ליצירת שינוי", כך אמרה היום (ג') שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי.

השרה הגיעה למרכז פרס לשלום ולחדשנות שביפו לשני אירועים: השקת פורום מנהלי קהילות החדשנות, שפועלות ביוזמת ותחת פיקוח משרד הכלכלה, ואירוע נשים יוצרות חדשנות – מיזם שהוא פרי שיתוף פעולה בין המרכז לסיילספורס ישראל.

לדברי ברביבאי, "לא רק הטכנולוגיה מקצרת זמנים ומגשרת על פערים, אלא גם שיתופי פעולה בין הממשלה למגזרים הפרטי והשלישי. היכולת לייצר חיבור ביניהם עשויה להביא לשינוי דרמטי".

"אם הממשלה רוצה מדינה משגשגת וצומחת ולתת לצעירים עתיד, היא צריכה לעשות את המקסימום, בטח אחרי שנה כל כך קשה של קורונה", אמרה. "המשבר הכלכלי לא חלף, ואם הממשלה לא מבינה שהאזרחים רוצים לשפר את איכות החיים – היא לא במקום הנכון. נשגשג רק אם ניצור לאנשים לייצר מציאות חיים אחרת, כי אם לא נשקיע בהם – לא נשיג כלום".

ברביבאי דיברה גם על הצורך בגיוון תעסוקתי: "גיוון תורם לקבלת החלטות טובות ונכונות יותר, מאפשר להסתכל מנקודות שונות. להשאיר מגזרים שונים מחוץ לדלת ולמעגל התעסוקה, גם בהיי-טק, לא פותר את הבעיה אלא מביא לפתרון שלא מתאים לכולם. יש הרבה מאוד בעיות ואתגרים והכלים שטיפלנו בהם בעבר לא הצליחו או הצליחו חלקית. אלה לא הכלים שיביאו לפתרון הבעיות, אלא הגיוון ושיתוף הפעולה".

13 קהילות בתחומי חדשנות שונים

השרה ברביבאי התחילה את הביקור במרכז פרס בהשקת סיור חדש, שמספר את סיפורן של נשים פורצות דרך, שהשפיעו על החדשנות הישראלית. במשרד הכלכלה אומרים כי מטרת הסיור היא "לעורר השראה אצל גברים ונשים, להציג נשים חדשניות, שבלעדיהן לא היינו מגיעים להובלה העולמית בתחום, ולהציב מראה באשר למצב הנוכחי וכיצד כולנו צריכים להירתם על מנת לשפרו".

שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, בסיור היום (ג'). צילום: ג'וחא, מרכז פרס לשלום ולחדשנות

לאחר מכן היא השתתפה באירוע השקת פורום שכולל את ראשיהן של 13 קהילות בתחומי חדשנות שונים, שמופעלות על ידי גופים שנבחרו במכרז, בשותפות עם משרדי ממשלה וגופים ציבוריים. כל אחת מהקהילות מאגדת גופים שונים המרכיבים את האקו-סיסטם ונוגעים לעניין – כל אחת בתחומה: חברות גדולות לצד סטארט-אפים, מוסדות אקדמיים וגופים מהמגזר הציבורי. המטרה בהקמתן היא ליצור דיאלוג מתמיד ושיתופי פעולה בין הגורמים הפועלים בתחומים אלה, ולהוביל תהליכי שינוי. בין היתר, מבקשים במשרד להרחיב באמצעותן את ההיקף של החברות שמציעות חדשנות בתחום וביסוסן; לעודד חברות וארגונים לקלוט טכנולוגיות חדשות; ולכונן קשר בלתי אמצעי בין הממשלה לשחקנים השונים באקו-סיסטם של הקהילה, כדי שזו תבין את הצרכים שלהם ותתאים עבורם את כלי הסיוע הממשלתיים.

תקציב הקמת התשתית לניהול הפעילות ואיגום המשאבים מהמשרדים הממשלתיים הנוגעים בדבר מוערך ב-10 מיליון שקלים – והוא "משוריין", על אף שמאז 2018 אין תקציב למדינה.

שלוש מהקהילות מופעלות על ידי המכון הישראלי לחדשנות – בתחומי התחבורה החכמה, החקלאות והבריאות הדיגיטלית. קהילות נוספות הן בתחומי הערים החכמות, שמופעלת על ידי המרכז לערים חכמות באוניברסיטת בר אילן והמרכז לשלטון מקומי; הבנייה החכמה – על ידי איגוד הקבלנים בוני הארץ; המים – בהפעלת הקהילה זכתה מכללת כינרת; האנרגיה – בהפעלת הקהילה זכו אילת אילות אנרגיה מתחדשת, שהיא חברה לתועלת הציבור, ואיגוד אנרגיה חכמה; החלל – קרן רמון זכתה בהפעלתה; וקהילת הסייבר, שמופעלת על ידי טק7.

"הקהילות – מכפיל כוח לחדשנות הישראלית"

מיכל פינק, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה, אמרה כי "הקהילות הן מכפיל כוח לעבודת הממשלה בתחום החדשנות ולחדשנות הישראלית. הן חלק ממימוש התוכנית של משרד הכלכלה להצעיד את המשק הישראלי לצמיחה מכלילה – שתכלול את כל הקבוצות בחברה הישראלית".

פינק התייחסה למשבר הקורונה והציגה רמזור שיצרו במשרד הכלכלה לתחומי המשק השונים, בדומה לרמזור הבריאותי. כך, בעוד שמצבם של ענפים אחרים במשק החמיר בתקופת המגפה, והם עברו מירוק לצהוב או מצהוב לאדום, ההיי-טק והחדשנות נשארו בצבע הירוק. "ההיי-טק התחזק בתקופת הקורונה עקב הצורך של ארגונים בטרנספורמציה הדיגיטלי ושיא שנרשם בגיוס השקעות. סייעה לכך הפעילות של משרד הכלכלה לא להשבית את ההיי-טק יחד עם שאר המשק בתקופת הסגרים".

עם זאת, היא ציינה בדאגה כי "אין בישראל חלחול של החדשנות מההיי-טק לתעשייה המסורתית" וכי יש בהקשר זה פער של 25% בין ישראל לממוצע מדינות ה-OECD. "זה יוצר פריון נמוך, שנובע בין היתר מאי הכשרה טכנולוגית", אמרה פינק.