"ה-'מסר' של הקורונה: הרפואה מרחוק כאן כדי להישאר"

"הירושה האולי גדולה ביותר שקיבלנו ממשבר הקורונה היא התובנה שהרפואה מרחוק, על כל חלקיה וסוגיה, נמצאת כאן – והיא תישאר. הרפואה מרחוק היא בעלת פוטנציאל גדול לשיפור השירות הרפואי ולהתייעלות המערכת. דיברו בעבר וימשיכו לדבר הרבה על אשפוז ביתי – מה שיכול לחסוך במיטות ותקנים בבתי החולים. הבסיס לכך הוא מערכות טכנולוגיות לניטור החולים, ובמיוחד לשיפור העברת המידע בין ארגונים, כתנאי לשיפור הרצף הטיפולי", כך אמר מוריס קסנר, סמנכ"ל מערכות המידע של לאומית שירותי בריאות.

Tech N Talk

קסנר דיבר ברב שיח שנערך באחרונה ביוזמת אנשים ומחשבים אודות אתגרי מערכת הבריאות בעידן הפוסט קורונה, בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

"הקורונה הייתה, ועודנה, אירוע מכונן", ציין קסנר. "מי שלא הכיר בחשיבות המכרעת של מערכת בריאות חזקה בחיינו עד אז הבין את זה היטב במהלך ובעקבות המשבר". הוא אמר ש-"כאשר מדברים על מערכת הבריאות, נכון להתייחס לשני המרכיבים העיקריים שלה – בתי החולים והקהילה. דובר רבות על ההשקעה והמסירות של עובדי בתי החולים, אין ספק שיש אלפי אנשים במדינת ישראל שחיים כיום בזכות עבודת הקודש של צוותי הרפואה הללו. אבל זה לא הפתיע אף אחד. מה שכן היה הפתעה לחלק גדול מאזרחי וקברניטי המדינה הוא התפקוד של קופות החולים. מי שחשב שהקופות הן ארגונים ארכאיים, לא שירותיים ולא יעילים, גילה פתאום שמדובר בגופים מתקדמים, עם יכולות תפעוליות-לוגיסטיות מרשימות ועם צוותים לא פחות מסורים מאשר בבתי החולים. במבצעי הבדיקות ובמיוחד החיסונים הוכיחו הקופות שהן חוד החנית של מערכת הבריאות הישראלית ומהוות מודל לחיקוי בכל העולם".

"האתגר: חיזוק מערך הרפואה בקהילה"

לדבריו, "במסגרת הדיון באתגרים שעומדים בפני הממשלה החדשה, אני רואה את האתגר הגדול בתחום הבריאות במציאת איזונים בשני ממדים, שיש קשר ביניהם: איך ממשיכים לחזק את מערך הרפואה בקהילה, שם טרם נוצל מלוא הפוטנציאל, בלי שזה יבוא על חשבון ההשקעה במערך בתי החולים, ואיך עושים את זה בהתייחס לטווח הקצר-בינוני, למול הטווח הארוך. כלומר, איך ממשיכים לתקצב מערכת שהצרכים המיידיים שלה גדלים באופן שוטף: גידול באוכלוסייה, העלאת תוחלת החיים, והטכנולוגיות הרפואיות החדשות והיקרות שצצות – כאשר מנגד יש למצוא מקורות לפתרון הבעיות האקוטיות, של מספר מיטות אשפוז בבתי החולים ומספרי הרופאים, האחיות והרוקחים – שחסרים במערכת. המפתח הוא לא רק תוספת תקציב, אלא גם תיעדוף אחר בתוך התקציב".

"כאן נכנסת הטכנולוגיה", הוסיף קסנר. "אנחנו, כאנשי IT, בהחלט נמנים על היוזמים של יישומה בארגון. הרגשנו סיפוק גדול בתוקפת המשבר מהתחושה שלנו, שאפשרנו וסייענו לארגונים שבהם אנחנו עובדים לבצע את המשימות שלהם. ראינו גם כמה הקורונה היוותה זרז להטמעת הבריאות הדיגיטלית".

הוא אמר כי "נדרש להגדיל את תקציב הבריאות בטווחים הקצר והארוך, ולתעדף השקעות בטכנולוגיות של בריאות דיגיטלית דרך תמריצים לחברות ולארגונים המיישמים. הדיגיטל מסייע לנגישות של המטופלים, והרפואה מרחוק מסייעת להורדת הנוכחות של המטופלים בבתי החולים, ואף מצמצמת את היקף האשפוזים. כל יוזמה שיכולה לסייע לכך שאנשים לא יגיעו לבתי חולים – מבורכת".

לסיכום ציין קסנר ש-"הקורונה הייתה זרז לחדירת הדיגיטל לעולם הבריאות, ואל לנו לאבד את המומנטום. יש להמשיך את ההשקעות בתחום".

עוד השתתפו ברב שיח: נעמה פרי-כהן, מנהלת הדיגיטל, הטכנולוגיות והחדשנות בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים שבמשרד הבריאות; עידו רוזנבלט, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מגן דוד אדום; דרור אדמון, סמנכ"ל מערכות המידע והטכנולוגיה של רשת אסותא; עדי זמיר, מנהלת שותפות רוש דיאגנוסטיקה וקרן אמון בישראל (StarFinder); וגיל טבקמן, מנהל טכנולוגיות ראשי בחטיבת הדיגיטל והדטה של נס.

המשך רב השיח יפורסם בימים הקרובים.