נשים ומחשבים; והפעם: שני רדזיבסקי, מאנדיי

שם ותפקיד: שני רדזיבסקי, מפתחת Full Stack במאנדיי.

ותק בתפקיד: 2.5 שנים.

תפקיד קודם: מפתחת Full Stack.

השכלה ושירות צבאי: "שירתתי כקצינה בחיל המודיעין, לא בתחום התכנות, ולאחר מכן התחלתי תואר באוניברסיטת תל אביב במדעי המחשב וסטטיסטיקה. בשנה השלישית של התואר התחלתי לעבוד במשרה מלאה בסירס ישראל. בזמן הזה עשיתי הפסקה מהלימודים. אחרי כמה שנים הבנתי שלחזור אליהם זה לא הדבר שיהיה הכי נכון עבורי כדי להתקדם, וההפסקה הפכה לקבועה".

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?
"טכנולוגיה היא המרכז של כל דבר שאנחנו עושים, מאפיינת את האופן שבו אנחנו מתקשרים, כיצד אנחנו מבלים את שעות הפנאי שלנו ואיך אנחנו מבצעים משימות. זה משפיע בצורה ישירה על החברה סביבנו.

רציתי להיות חלק מתחום שבו אוכל להבין יותר ואהבתי את הרעיון שאוכל 'לתקשר' עם מחשבים. תהיתי אם ללמוד תוכנה או הנדסה – כשהתייעצתי, אמרו לי לחשוב כאילו מדובר בבניית בניין, ולכן תהיתי האם אני רוצה להיות הארכיטקטית או מהנדסת הבניין. בסופו של דבר הלכתי על תוכנה כי רציתי לתקשר עם מחשבים ולא לבנות מחשבים".

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה?
"אני חושבת שיש אפליה בכל תעשייה, כי זה טבע התרבות שלנו, לצערי. תפקידנו הוא לנסות להשתפר כחברה, למצוא את האפליות הקיימות בתת המודע של כל אחת ואחד מאתנו, להילחם בהן באופן אקטיבי, בעיקר דרך מודעות ולהיות פתוחים לחוויות שונות משלנו. חלק גדול מזה זה להגדיל את מספר המגיעים.ות מאוכלוסיות מודרות בתעשייה. האחריות עלינו לייצר סביבה שיודעת לקבל כל אחת ואחד מכל רקע".

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?
"אני חושבת שהאירועים הקטנים שקורים על הדרך במהלך היום יום הם אלה שבעייתיים ולא הדברים הדרמטיים שכולנו ערים אליהם, שהם התשובה הקלאסית לשאלה הזאת. אם זה להצטרף לחברה חדשה שבה מציגים אותך כ-'מתכנתת אישה' – תואר מיותר, שהרי התפקיד הוא הרלוונטי ולא המגדר, או מפגשים שמקובלים בתעשייה שנחשבים ל-'ערבי גברים', כמו ערב משחקי פוקר – שלא מזמינים אליהם את הבנות בצוות, וכך משאירים אותם בחסרון מול הקולגות במה שנוגע ל-להתחבר ולהתבלט. יש את אותו האפקט גם לאמירות מהסוג של 'אל תדבר ככה כי יש אישה בחדר', שמדגישות את העובדה שהדובר רואה את אותה האישה בצורה שונה מהקולגות הגברים שלו ומרגיש שהיא לא יכולה להשתלב בשיח. דוגמה נוספת היא שכשמראיינים נשים, גם בנושא מקצועי נטו, תמיד שואלים לגבי איזון בין משפחה לקריירה, שזה משהו שלא שואלים גברים שנמצאים באותן סיטואציות.

אני מנסה ביום יום שלי להיות מודעת למציאות ולמה שיש לי בתת מודע, ולדאוג לנסות לייצר סביבה יותר מכילה. למשל, לשים לב אם אני קוטעת נשים יותר מאשר גברים ולשנות את זה, להקפיד לא תמיד לבקש מהאישה בחדר לרשום סיכום לפגישה כי 'היא הכי מסודרת', או להקפיד שהתוכן לאון בורדינג של החברה לא יהיה כולו מנוסח בלשון זכר.

בנוסף, אני מתנדבת כבר מעל חמש שנים ב-She codes – ארגון שמעודד נשים להיכנס לתחום ההיי-טק ושואף לייצוג של 50% מפתחות תוכנה בישראל. כמו שאמרתי, אני מאמינה ששינוי אמיתי יגיע כאשר יהיה יותר גיוון בתעשייה, וזו משימה משותפת של כולנו להגיע לשם. כדאי למלא אותה על ידי ניסיון של חברות לגייס יותר נשים ועל ידי עידוד של יותר נשים לעסוק בתחומי הטכנולוגיה, אבל גם על ידי דאגה שהסביבה שלנו תהיה כזאת שמאפשרת את אותן הזדמנויות לנשים ולגברים כאחד.

אני גאה לעבוד בחברה שעושה מאמץ לנסות להיות טובים וטובות יותר, וזה הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות – להשתדל להגביר את הגיוון, להעלות את המודעות ולהמשיך לשאוף לשוויון מגדרי בהיי-טק ובכלל התעשיות".