כך כלי ניתוח מעמיק ו-BI מסייעים לנהל את כלל עובדי המדינה

"נציבות שירות המדינה היא גוף ענק, שמהווה המעסיק הגדול ביותר במשק. הנציבות אחראית למיון, גיוס, איוש, קידום, מינוי, ביצוע הערכות וטיפול בפרישה – משמע, טיפול בכל מחזור החיים של כלל 85 אלף עובדי המדינה. בחלק הארגוני, אנחנו עוסקים בטיפול בכל המבנים הארגוניים ב-80 משרדי ממשלה וביחידות הסמך שלה. רק הטכנולוגיה היא שמסייעת לנו לנהל את ההון האנושי המורכב ומבוזר כל כך", כך אמרה רויטל ויצמן, מנמ"רית נציבות שירות המדינה.

ויצמן דיברה בכנס Big Data Analytics. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ג') והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

"הטיפול בשני הממדים", הסבירה ויצמן, "זה של הפרט וזה הארגוני, הוא טיפול השלוב יחדיו, כי יש ביניהם קשרים רבים ומורכבים. כך, אנחנו מטפלים ב-24 אלף עיסוקים, ב-7,000 מכרזים וב-180 אלף מועמדויות. נדרשנו לתת פתרון למבנה מורכב זה, עם איסוף נתונים ברמה היומית ואף בתדירות גבוהה יותר".

"בהיבט הטכנולוגי", הוסיפה, "פיתחנו את המערכת באופן עצמאי, על גבי תשתית מיקרוסופט, עם כלי Power BI וכלים נוספים, מבוססי קוד פתוח. התחלנו בפיתוח המערכת לפני חמש שנים וזהו פרויקט מתמשך – אנחנו ממשיכים להוסיף עוד ועוד ממדים, רכיבים ויכולות. את הנתונים אנחנו שואבים ממרכב"ה – מערכת הסאפ הממשלתית".

לסיכום אמרה ויצמן כי "המערכת נותנת לנציבות שירות המדינה, למשרדי הממשלה וליחידות הסמך שלה כלי טכנולוגי רב עוצמה, שמספק נתונים באופן שקוף ומייעל את העבודה בשירות הציבורי".

היבטים נוספים שהמערכת מטפלת בהם

עובד מזרחי, ראש תחום ניהול אנושי בנציבות שירות המדינה, ציין בכנס כי "על מנת להגדיל את האפקטיביות של המערכת אנחנו מייצרים לה תסריטי עבודה. כמו כן, אנחנו עוסקים רבות בטיפול בהערכות של העובדים, שמשמשות ככלי תומך החלטות. המערכת מנבאת עמידה בזמנים בכל מיני היבטים – התקדמות במילוי היעדים, עמידה בתקנים, האם קצב המינויים הוא נמוך או גבוה ועוד – והיא יכולה לשלוח התראות במקרים של אי עמידה ביעדים. אתמול אושר תקציב המדינה (בממשלה, אך עדיין לא בכנסת – י"ה), ובעקבות האישור אנחנו בודקים את היבטי התקינה של כוח האדם, כי לא ייתכן שנעסיק יותר ממה שהחוק מתיר".

עובד מזרחי, ראש תחום ניהול אנושי בנציבות שירות המדינה. צילום: יח"צ

לדבריו, "אחד ההיבטים שאנחנו מטפלים בהם הוא עושר המקצועות – מכוח העזר הסיעודי והאחיות שבבתי החולים ועד ללוחמי האש בתחנות הכיבוי. כך אנחנו הופכים את המערכת לעוד יותר אטרקטיבית, כי אנחנו מנפיקים למשרדים השונים דו"חות, וככה אנחנו מתמרצים אותם. למשל, בהיבט של ההערכות השנתיות של העובדים אנחנו עומדים על ממוצע של 99.9% בכל הנוגע למילוי שלהן".

מזרחי ציין ש-"תוצר נוסף של המערכת מטפל בנושא השוויון המגדרי. אנחנו מנחים את המשרדים לבדוק שזה אכן מתקיים בפועל. לכן, אנחנו מודדים את ההיבט הזה לא רק בממד הכמותי, אלא גם בזה האיכותי, משמע – מהו מספר הנשים שממלאות תפקידים בכירים במערכת הציבורית. עוד אנחנו רוצים לוודא שרכיבי השכר נמצאים בשוויון חלוקתי. כך, אנחנו מאפשרים לנשים, שנתפסות כמטפלות בילדים, לעשות שעות נוספות מהבית". הוא הוסיף כי "אנחנו מטפלים גם בגיוון התעסוקתי – לא רק בחלוקה מגדרית, אלא גם בהעסקת חרדים, ערבים ויוצאי אתיופיה, עם יעדים כמותיים".