"ההיי-טק הישראלי לא נמצא בבועה – אלא בחצי בועה"

שוק ההיי-טק רותח. מה זה רותח? לוהט. חברות היי-טק ישראליות מנפיקות בסיטונות, בעיקר בניו-יורק, שווי השוק שלהן, וגם של אלה שלא (או עוד לא) יצאו להנפקה, מזנק פלאים, וסכומי הגיוסים של הסטארט-אפים כחול לבן שוברים שיאים. ריסקיפייד ביצעה ביום ה' האחרון הנפקה מוצלחת והיום (ג') דווח שרפיד גייסה לפי שווי של 10 מיליארד דולר – סכום אסטרונומי להרבה מאוד חברות, ובפרט לחברות ישראליות.

רבים מאוד שמחים בעקבות העליות – במיוחד אלה שהפכו למולטי מיליונרים – אבל יש גם לא מעט שמזהירים מפני הבאות, שאומרים שמדובר בבועה שתתפוצץ לכולנו בפנים. מי מהם צודק? את זה העתיד יקבע, וכל שנשאר למומחים הוא להעריך. מומחה בולט בשוק – טל סלובודקין, שותף-מנהל בקרן ההון-סיכון סטייג' וואן – מעריך שהאמת נמצאת איפשהו באמצע. "אנחנו בחצי בועה", הוא אומר בראיון לאנשים ומחשבים. "קיימות בשוק שתי מגמות מקבילות, שיש להן השפעה מאוד חזקה על ההיי-טק הישראלי והמשק בכלל: בצד החיובי יש עודף כסף המאוד משמעותי בשוק שמחפש הזדמנויות, לצד ההנפקות והגיוסים הנרחבים, ובצד השלילי, יש חברות שהשווי שלהן גדול משוויין האמיתי, והמשכורות הגבוהות".

פרט בבקשה.
"בצד החיובי, יש בהיי-טק הישראלי הזדמנויות מאוד טובות, ורואים נהירה גדולה של המשקיעים הבולטים בעולם, כמו הקרנות טייגר גלובל ואינסייט פרטנרס. השחקנים הגדולים ביותר בשוק ההשקעות וההון-סיכון נכנסים לחברות ישראליות בשלב מאוד מוקדם, בגלל התחרות. אינסייט משקיעה בסבבים A ו-B – זה דבר די חדש.

מהצד השני, אנחנו לא רוצים להגביל את המשכורות, כדי לשמר את השוק פתוח, אבל המעסיקים נפגעים מהשכר הגבוה, כי הם צריכים לשלם יותר, וכך גם החברות הצעירות והמשקיעים בהן. לחברות האלה יש פחות כסף וקשה להן להביא טאלנטים עקב התחרות בשוק. זה מכריח אותן להסביר לטאלנטים למה יש הזדמנויות בחברה שיכולות להשפיע על העתיד שלהם, וכדאי להם להצטרף אליהן ואולי להרוויח משכורת הרבה יותר גבוהה בעתיד במקום לקבל עוד 1,000 דולר בחודש עכשיו".

עם זאת, סלובודקין סבור שהעליות המטורפות בשווי החברות ובגובה המשכורות "יתוקנו עם הזמן" – ובמילים אחרות, הן ירדו. "אנחנו נמצאים בשיא והשוק יחזור לממדים יותר הגיוניים", אמר. "יש שתי אסכולות: האחת אומרת שמה שקורה עכשיו הוא התיקון, השווי של החברות הוא הנכון והייתה תקופה ארוכה של הערכת חסר, והקיצוניות השנייה אומרת שאנחנו בבועה מטורפת ויהיה אירוע מיקרו או מקרו, בהיי-טק או באופן כללי, שייתן זבנג חזק ויוציא את האוויר מהענף. אם אתה שואל אותי, האמת היא באמצע. יש פה הרבה חברות שמייצרות ערך אמיתי, עושות שינוי משמעותי והיו בהערכת חסר הרבה זמן כי הן לא היו באור הזרקורים, ועכשיו הן מקבלות שווי ראוי. מהצד השני, יש לא מעט חברות שהשווי שלהן קטן באופן משמעותי לעומת הערך שהן מסוגלות לייצר, ואין דרך לגרום למספרים האלה להסתדר. לגבי החברות האלה, כמו שנכתב במעשה בחמישה בלונים – זה (יהיה) סופו של כל בלון. יהיו חברות שהאוויר החם ייאלץ לצאת מהן והן יחזרו להיות חברות קטנות".

מרוצים.ות מהמשכורת? יש מצב שזה לא יימשך עוד הרבה זמן. צילום אילוסטרציה: BigStock

מהסייבר הצה"לי להשקעות והון-סיכון

סלובודקין הוא בעל ניסיון בשלל תחומים בהיי-טק: הוא שירת במשך שבע שנים כאיש סייבר ביחידת המודיעין 81 של צה"ל, לאחר מכן עבר לארצות הברית כדי ללמוד תואר שני באוניברסיטת וורטון, באותה התקופה הוא עבד בגולדמן זאקס בעולמות הטכנולוגיה והטלקום, ובהמשך עבד שש שנים בקבוצת ההשקעות והרכישות של סיסקו, כך שיש לו ידע וניסיון מסוים גם בתחומים שבהם היא עוסקת. לסטייג' וואן, שהוקמה ב-2001, הוא הגיע ב-2013 והפך לשותף-מנהל בה, לצד יובל כהן.

סטייג' וואן משקיעה ביזמים ובמיזמים ישראליים, בין אם הם נמצאים בארץ או בחו"ל, רק בעולמות ה-B2B ובחברות דיפ טק, ומבצעת את ההשקעות "הכי מוקדם שאפשר. כמעט כל החברות שלנו הן חברות שאנחנו נתנו להן את הכסף הראשון אי פעם", אמר. עם זאת, הקרן מלווה בדרך כלל את החברות שהיא משקיעה בהן לכל אורך מחזור החיים שלהן. היחס שבין החברות שמגיעות אליה לאלה שהיא משקיעה בהן בסופו של דבר הוא 4-5 מתוך 700 חברות בשנה.

הקרן השקיעה עד היום ב-49 חברות בשלוש הקרנות שלה: 17 השקעות מהקרן הראשונה, 16 מהשנייה ועוד 16 מהשלישית. בסך הכול, סטייג' וואן מנהלת 221 מיליון דולר – 46 מיליון דולר בקרן הראשונה, 65 מיליון בשנייה ו-110 בשלישית. בין חברות הפורטפוליו שלה ניתן למצוא את גארדיום, שנמכרה ליבמ ב-2009 תמורת יותר מ-200 מיליון דולר (על פי ההערכות), קרשנדו, איי פוליסי, דו קונטרול ואוטונומו, שמבצעת בימים אלה הנפקת SPAC בניו-יורק.

הנפקת SPAC – "כלי הגיוני עבור חברות שרוצות להיות ציבוריות". אילוסטרציה: BigStock

מה דעתך על הנפקות ה-SPAC? זה טרנד חדש יחסית בישראל.
"ההנפקות בכלל, כולל הנפקות ה-SPAC, הן תוצאה של העובדה שיש בשוק המון כסף שמחפש הזדמנויות, והולך יותר ויותר לחברות בשלבים מוקדמים. ה-SPAC הוא כלי הגיוני עבור חברות שרוצות להיות ציבוריות, כי הוא לא כולל עמידה בסטנדרטים שנדרשים עבור הנפקות 'רגילות', כמו הכנסות וגודל שוק. הסטנדרטים האלה יצרו סינון שבגללו רק חברות מרמה מסוימת ומעלה מסוגלות להגיע לשוק הציבורי. לכן הנפקות ה-SPAC צוברות פופולריות".

הטענה הרווחת היא שיש ניתוק בין ההיי-טק לשאר המשק, שמתנהלת כאן כלכלה בתוך כלכלה. מה דעתך על זה?
"אני אמנם משמש כיו"ר עמותת הבוגרים של יחידה 81, ואחד הדברים שאנחנו עושים הוא לקדם קבוצות עם נוכחות בהיי-טק שלא תואמת לגודל שלהן, כמו חרדים, ערבים ונשים, אבל יש בעיה אינהרנטית: אנשים מתחברים לאנשים שהם כמותם. זאת הטיה שצריכים להיות מודעים אליה וצריכים לשנות אותה, משום שחיבור של האוכלוסיות האלה להיי-טק ייטיב עם כולם. בקרן שלנו, חבר'ה מהיחידה תורמים מהידע ומהניסיון שלהם כדי לנסות לתת לכולם הזדמנות שווה להגיע להיי-טק – בני נוער, נשים ותושבי.ות הפריפריה.

תעשיית ההיי-טק צריכה להתאמץ יותר כדי להביא את שאר האוכלוסייה להיות חלק ממנה. בעוד שנים קדימה החשיבות של ההיי-טק תלך ותגדל, וחשוב שבתעשייה ידעו שצריך לתת לכולם הזדמנות שווה. זה מהותי למדינת ישראל ולמענה על המחסור העצום בעובדים בהיי-טק. יש אוכלוסיות שכל מה שצריך הוא לתת להן דחיפה קטנה כדי להביא אותן לענף".