"אין ברירה, אנשים צריכים ללמוד להסתדר עם מכונות"

"כשמתחילים לטפל בנתונים, זה נועד לטובת קבלת החלטות טובה יותר. מה שלא תמיד שואלים הוא: קבלת ההחלטות – על ידי מי? מקבלי ההחלטות ממוקדים בלקבל החלטות בצורה טובה יותר, אלא שאנשים הם 'מכונות' גרועות לצורך כך. לכן, על מנת לשפר את קבלת ההחלטות, אין ברירה והם נדרשים להסתדר עם מכונות", כך אמר אמיר רסקין, יועץ אסטרטגי למידע ואנליטיקה.

רסקין, חבר ועדת התוכן של פורום BI & Analytics מבית אנשים ומחשבים, דיבר בכנס Big Data Analytics. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ג') והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדברי רסקין, "פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לשלום ומומחה לכלכלה התנהגותית, הוציא ספר בשם רעש, שם הוא כתב שיש תופעה שמניחים שהיא נכונה – שהאנשים בארגון מקבלים החלטות באופן אחיד, פחות או יותר. אלא שמסתבר שקבלת ההחלטות היא לא כזאת אחודה, והיא מושפעת מהאדם שמקבל אותן ברמה של 40% עד 60% של שונות בין בעלי מקצוע בסביבה דומה. לכן נדרש להסתייע במכונות, בבינה מלאכותית – כדי שהאסטרטגיה הארגונית תמומש ושהעובדים לא 'יעשו בלאגן' עם 'צעצועי' ניתוח הנתונים". הוא הוסיף כי "גם הוספת פריטי מידע לא תשפר את הליך קבלת ההחלטות על ידי בני האדם".

רסקין סיכם בציינו כי "יש לתקן ולנטרל את 'הרעש הארגוני' שמייצרים המנהלים והעובדים בארגון – ולא להנציח אותו".

חמשת הסודות להצלחה בפרויקט ניהול דטה

מוטי סדובסקי, יו"ר ועדת התוכן של פורום BI & Analytics, אמר בדבריו בפתיחת הכנס כי "כדי להצליח בפרויקט ניהול דטה יש להפוך את הנתונים לשלמים וטובים. השקעה בהם היא דבר נדרש ואף אם היא לא 'סקסית' – היא חשובה".

לדברי סדובסקי, "יש חמישה להצלחה בפרויקט שכזה: הראשון הוא שלא מתחילים עם רכש טכנולוגי, אלא עם תכנון הפרויקט. הסוד השני – הפרויקט אינו רק טכנולוגי, אלא גם עסקי, ולכן יש לשלב בו אנשים משני התחומים. יש גם סוד שלישי: להגדיר מהם הכאב, הצורך והאתגר. אם הם לא יימצאו – כנראה שלא יהיה פרויקט. יש לבחון היבטים רבים, כגון: האם סומכים על המידע? כמה לקוחות יש בארגון? מה זה לקוח? כמה פרטים יש בארגון? כמה יישומים מטפלים בלקוח? האם הארגון מכיר את כולם? והאם הוא הולם לרגולציות ולדרישות האבטחה?".

מוטי סדובסקי, יו"ר ועדת התוכן של פורום BI & Analytics מבית אנשים ומחשבים. צילום: ניב קנטור

"הסוד הרביעי", אמר, "הוא לבנות את הפתרון לאחר הבנת והגדרת הכאב. למשל, בניית מחסן נתונים ארגוני (Data Warehouse), מעבר לענן או חידוש אפליקציות. עוד יש לבחון את תיעדוף הטיפול בנתונים לפי רמת הרגישות והסודיות שלהם".

לדבריו, "הסוד החמישי הוא הקמת צוות מעורב, מכל המחלקות והתחומים – אנשים מהביזנס ומהטכנולוגיה כאחד. שילוב שכזה יביא להתמודדות טובה יותר עם השינויים ואולי עם ההתנגדויות לשינויים הללו. נדרש לעשות זאת על בסיס מתודולוגיות לניהול מידע".

סדובסקי הוסיף כי "יש ליצור שפה משותפת אחת בארגון, שתבוא לידי ביטוי בדטה מרקט פלייס, בבניית תהליך עסקי למשתמשים שאינם מה-IT, שיוכלו לעבוד במתכונת של שירות עצמי".

"בפרויקט שכזה", סיכם, "נדרשת הבנה – עסקית, תהליכית, ארגונית וטכנולוגית, עם יכולות בינה עסקית לטובת למידת הארגון ושיפור מתמשך. המטרה היא לבנות ארגון מוטה מידע ונתונים, שהטיפול בהם יניב החלטות איכותיות, התייעלות תפעולית, שירות משופר ללקוחות, כלים למנהלים ולאנליסטים, ומענה הולם לרגולציות ולדרישות האבטחה. כך, הארגון יממש את מטרותיו בצורה טובה ויעילה יותר, עם מידע שתומך בתהליכים וטיפול רב ממדי – עסקי, פונקציונלי, יישומי וטכנולוגי. הרעיון הוא לתכנן בגדול – ואז להתחיל בצעדים קטנים ומהירים, שיגרמו להנעה של היבטים בתחום".