"תשפ"ב תהיה שנת שיא בייצוא של ישראל"

"שנת תשפ"ב תהיה שנת שיא בייצוא ההיי-טק מישראל, ואני מעריך שאת 2021 נסיים עם היקף ייצוא של 121-126 מיליארד דולר", כך אומר אדיב ברוך, יו"ר מכון הייצוא, בראיון מיוחד לאנשים ומחשבים לרגל השנה החדשה. "הקורונה יצרה הזדמנויות חדשות בארץ ובעולם, והחברות התאימו את עצמן לצרכים ולמציאות", הוא אומר. הממשלה החדשה, לדעת ברוך, צריכה להשקיע הרבה יותר בסיוע לשיווק היצוא. "למדינת ישראל יש שני עוגנים – טכנולוגיה וייצוא, ושני העוגנים האלו עובדים בהלימה", אומר ברוך.

סכם את השנה היוצאת.

"עברנו לתערוכות אונליין כדי לשמר את המשכיות עסקית, על רקע תחזיות שליליות שהיו אז, שדיברו על ירידה של 15%. אבל ככל שחלפו החודשים התאוששנו, מה שהוביל אותנו לתוצאות המצוינות של הייצוא בשנה שעברה: 114 מיליארד דולר, היקף זהה לשנה שלפני הקורונה.

"ראינו צמיחה בתחומים כמו בריאות דיגיטלית, וכן במגזרים שונים בתעשייה המקומית. מובן שהיו גם ביקושים לא מעטים מרחבי העולם, כי הקורונה אילצה חלקים גדולים מהעולם לעבור לדיגיטל, וזה כמובן יצר הרבה הזדמנויות. גם תחום הסייבר צמח. המעבר לעבודה מהבית שינה את מרחב הפשע הדיגיטלי, והצורך להגן על נכסים הלך וגדל. עולם הבנקאות גם הוא התאים עצמו למציאות, עם הרבה יותר שירותים מהבית, דבר שהשפיע גם על גמישות תהליכי רגולציה וקיצור תהליכי קבלת החלטות.

"התקופה שמאז תחילת הקורונה ועד עכשיו הוכיחה שוב, שלמדינת ישראל יש שני עוגנים: הטכנולוגיה והייצוא, וכי שני העוגנים האלו עובדים בהלימה. אנו רואים גם בישראל וגם בעולם, שמרכיבי הטכנולוגיה בשירותים הולכים ומתרחבים".

 יש לך הערכות לגבי היקף הייצוא השנה?

"עדיין לא סיכמנו את השנה האזרחית, אבל אני יכול להעריך כרגע, ששנת 2021 תשבור שיאים בייצוא ותעבור את ה-122 מיליארד דולר".

איך אתה מסביר זאת?
"כי נוצרה כלכלה חדשה, וכל מי שעוסק בחדשנות וייצוא מבין כי יש כללי משחק חדשים, אפשר לעבוד במרחב הדיגיטלי, אפשר לסגור עסקאות ואפילו רכישות ומיזוגים מבלי לפגוש פיסית את הצד השני, דבר שלא היה קיים קודם.

"בישראל, ההתרחבות של החדשנות האיצה את הצורך בצמצום הפערים אצלנו, להשקיע יותר במו"פ, בחינוך טכנולוגי מהיום הראשון. אנחנו עוברים מסטארט-אפ ניישן לסקייל-אפ ניישן. גדל פה דור שלם של יזמים סדרתיים שרוצים לבנות חברות ולא ממהרים לרוץ לאקזיטים".

כיצד הסכמי אברהם, הקשרים עם האמירויות, משפיעים על הענף?

"אין ספק שזו הייתה השנה של הסכמי אברהם, שיצרה הרבה תקוות שהכלכלה היא שתשנה את פני האזור ותהווה את התשתית הדיפלומטית להידוק הקשרים עם מדינות נוספות. הקשרים מתחילים כעת להתממש, ולפי הערכה שלי אנו מתקרבים להיקף ייצוא של מיליארד דולרים עד סוף השנה, וזה יפה מאוד".

השנה גם התאפיינה בגיוסי הון גדולים. כיצד אתה רואה את זה?

"אכן כן. נוצרו אפיקי השקעה חדשים ומקורות אדירים של כסף פנוי, שמצא את דרכו להיי-טק, במקביל לשוקי ההון והבורסה, שגם שם היה גידול בהנפקות, גם בבורסה של ישראל. אנחנו מצפים היום יותר מתמיד, שגם הגופים המוסדיים בישראל ישקיעו בהיי-טק. הם יושבים על כמויות אדירות של כסף, וחלק לא קטן מההשקעות שלהם הולך לחו"ל, אז במקום זה שישקיעו כאן".

 מה אתה צופה לגבי הסטארט-אפים לשנה הבאה?

"בישראל יש 6,000 חברות הזנק, ובגלל המעבר למרחב הדיגיטלי יש הרבה מאוד מיזמים חדשים. אני בטוח שההיי-טק ימשיך לעבוד, יש כמה מגזרים בשוק הישראלי שמייצרים דרישה לפתרונות דיגיטליים, גם ברמת התשתיות הלאומיות. השקעה בתחבורה חכמה, כדי לתת מענה לפקקים בכבישים, מעבר מואץ של טכנולוגיה מהעולם הצבאי לאזרחי. גם ענף הלוגיסטיקה והספנות צמחו מאוד, והם התאוששו מהר מאוד בעקבות הקורונה. זאת לצד התחומים המסורתיים שהיו כבר בצמיחה לפני הקורונה, כמו בריאות, פינטק, סייבר, חקלאות, אנרגיה חלופית ועוד".

מה דעתך על תופעת היוניקרונים. האם זו בועה?

"כל עוד יהיה כסף פנוי בעולם, יהיו השקעות, הנפקות וגיוסים. כרגע יש באמת מספר שיא של חברות יוניקורן, אבל כמו שמקובל בשוק ההון, כנראה יהיה תיקון, אבל לא התרסקות".

כיצד אתה מעריך את מדיניות הממשלה בנושא חדשנות?

"כרגע הרושם שמתקבל הוא, שהשרים לומדים את התעשייה, באים עם רצון טוב ומבינים מה נדרש לשנות. האתגר הגדול, שעליו אנו מדברים כבר הרבה זמן, הוא שצריך להשקיע הרבה יותר בשיווק כדי לעודד את הייצוא. התחרות היום היא הרבה יותר קשה, וחייבים לתת מענה לכל הצרכים האלו. בכלל, חייבים יותר להדגיש וגם לתת ביטוי לכך, שהייצוא הוא מנוע הצמיחה של ישראל, והמדינה צריכה לשים את זה בראש סדרי העדיפויות, וחייבת להיות קורלציה בין כמות הכסף שמופנית להשקעות בייצוא לבין המשאבים לשיווק. כל המדינות משקיעות במיתוג החדשנות שלהן כדי לתת רוח גבית למו"פ ולפתוח גשרם חדשים. אנחנו, במכון הייצוא, עושים את כל המאמצים כדי לחפש שווקים חדשים וליצור הזדמנויות עסקיות עבור התעשייה הישראלית".