קרן המטבע: נסיקת הקריפטו עלולה לסכן את יציבות הכלכלה העולמית

דו"ח היציבות הפיננסית העולמית האחרון של קרן המטבע הבינלאומית (IMF), שפורסם אתמול (ג'), הדגיש שלושה "מעברים מאתגרים" לכלכלה העולמית: מגיפת הקורונה, שינויי אקלים ומטבעות קריפטוגרפיים.

בחודשים האחרונים הביעה קרן המטבע הסתייגויות עמוקות מההשפעה של המטבעות הווירטואליים, וזאת על אף שהיא מעוניינת, לדבריה, לעודד חדשנות שיכולה לסייע לעולם המתפתח.

הדו"ח האחרון שלה דן בין היתר בנושא 'ההזדמנויות והאתגרים של המערכת האקולוגית של הקריפטו'. מסקנות דיון זה הדגישו סיכונים שעלולים לנבוע "מחוסר בחוסן תפעולי או חוסן סייבר, הקשורים לספקי נכסי קריפטו".

עוד לפי הדו"ח, נסיקת הקריפטו המאפיינת את רוח התקופה עלולה גם היא לסכן את יציבות הכלכלה העולמית.

לפי הקרן, שווי השוק הכולל של כל נכסי הקריפטו עלה על 2 טריליון דולר נכון לספטמבר 2021 – עלייה של פי 10 מתחילת 2020. מדובר במערכת אקולוגית שלמה ופורחת, מלאה בבורסות, ארנקים, כורים ומנפיקים.

הקרן טוענת כי לרבות מישויות אלה חסרות שיטות תפעוליות, פיקוח ונוהלי סיכונים. "בורסות קריפטו, למשל, התמודדו עם שיבושים משמעותיים בתקופות של סערות בשוק. ישנם גם מספר מקרים בעלי פרופיל גבוה של גניבות הקשורות לפריצות של כספי לקוחות. עד כה לאירועים אלה לא הייתה השפעה משמעותית על היציבות הפיננסית. עם זאת, ככל שנכסי הקריפטו יהפכו למיינסטרימים יותר, חשיבותם מבחינת ההשלכות הפוטנציאליות על הכלכלה הרחבה עומדת לגדול", הסבירו אנשי הקרן בפוסט שפרסמו אודות החששות בבלוג של IMF.

סכנות הלאמת הקריפטו 

בדו"ח החצי-שנתי נדרשו בנוסף גם לעניין אימוץ מטבעות דיגיטליים כמטבע לאומי רשמי (Cryptoization), כפי שקרה באל סלבדור, שהייתה השנה למדינה הראשונה שהביטקוין הופך למטבע הלאומי שלה. קרן הטבע סבורה כי מהלכים שכאלו עלולים להוות "איום על כלכלת העולם".

בדו"ח היציבות הפיננסית העולמית טען המוסד הפיננסי העולמי גם כי cryptoization – הלאמת מטבע דיגיטלי על ידי מדינה – כגון אימוץ הביטקוין של אל סלבדור לאחרונה כאמצעי תשלום חוקי, עלולה לפגוע במאמצי הבנקים המרכזיים לקבוע מדיניות מוניטרית, לגרום לסיכוני נזילות ולערער את המשק. ולמרות שהדו"ח אינו נוקב מפורשות בשמה של אל סבאדור, קרן המטבע טענה כבר יותר מפעם אחת כי חוק הביטקוין של המדינה ממרכז אמריקה מעלה "סוגיות מאקרו כלכליות, פיננסיות ומשפטיות".

לראשונה בעולם הוא ההפך למטבע רשמי, באל סלבדור. ביטקוין. עיבוד מחשב: BigStock

רגולציה ממשלתית ואימוץ תקנים גלובליים קיימים

כדי להימנע מסיכוני הלאמה שכזו, ובכלל מהסכנות הטמונות בתפוצה הנרחבת לשימוש באמצעי התשלום האלטרנטיביים, הוצע בדו"ח כי מדינות ינהיגו מדיניות שתסייע לצמצם את הביקוש ההולך וגדל לקריפטו, כולל חיזוק המדיניות המוניטרית, שמירה על עצמאותם של הבנקים המרכזיים, והטמעת "אמצעים משפטיים ורגולטוריים יעילים לבלום מניעת שימוש במט"ח".

בנוסף, הדו"ח הציע לממשלות במדינות מתפתחות לשקול הנפקת מטבעות דיגיטליים של הבנק המרכזי (CBDC), מה שעשוי, לטענת יוצריו, להפחית את תופעת הלאמת הקריפטו, מאחר שיספק מענה לביקוש המקומי לשיפור טכנולוגיות התשלום.

"הרגולטורים הלאומיים צריכים לתת עדיפות גם ליישום תקנים גלובליים קיימים. תקנים המתמקדים בנכסי קריפטו מוגבלים כיום בעיקר להלבנת הון ולהצעות בנושא חשיפות בנקאיות. עם זאת, תקנים בינלאומיים אחרים – בתחומים כגון רגולציה של ניירות ערך, כמו גם תשלומים, סליקה והסדרים עשויים להיות ישימים וזקוקים לתשומת לב", כך צוין בבלוג של הקרן בהקשר למצב הקיים.

בפוסט של הקרן סיכמו וציינו כי "קובעי המדיניות ברחבי העולם צריכים לתת עדיפות לביצוע תשלומים חוצי-גבולות מהירים יותר, זולים יותר, שקופים יותר ומקיפים יותר, באמצעות מפת הדרכים של תשלומים חוצי-גבולות G20. הזמן הוא מהותי, והפעולה צריכה להיות מכרעת, מהירה ומתואמת היטב בעולם, זאת כדי לאפשר לזכות בהטבות, אך במקביל להתייחס גם לפגיעויות".