יזמים: השקיעו במחקר, לא בפטנטים

בזירה הטכנולוגית של עולמות הסטארט-אפ, פטנט הוא לרוב תעתוע בלבד, והכותב ממליץ להפנות את המשאבים והאנרגיות למחקר אקדמי, שעשוי לתת תוצאה לא פחות טובה

19/10/2021 11:08
נדב טל ישראל, שותף מייסד ומנהל טכנולוגי בסטארט-אפ אדג'יפיי. צילום פרטי

כל סטארט-אפ מכיר את הריקוד הזה: יש רעיון, אולי גם MVP או דמו ראשוני, אבל מה שבטוח זה שצריך לגייס כסף. אם לא מדובר ביזמים מנוסים שכבר "עשו את זה", גיוס הון הוא משימה קשה גם ליוצאי 8200 או בוגרי הפקולטות המובילות למדעי המחשב, שעלולים לגלות שקשה לשכנע משקיעים ראשוניים כמו קרנות הון סיכון לשלבי ה-seed או אנג'לים להמר עליהם. וככה, לא מעט יזמים "ירוקים" מוצאים עצמם ישובים במשרדי עורכי דין המתמחים ברישום פטנטים, חוקרים את האפשרויות שעומדות בפניהם.

למה פטנטים? כי הרבה פעמים חושבים היזמים, בטעות או לא בטעות, שזה הקלף שישנה עבורם את תמונת המצב ויסייע להם לגייס כסף ראשוני. ופעמים רבות, באותה נקודת זמן הם לכאורה צודקים. בייחוד אם לבסוף יצליחו לגייס כסף מ״משקיע טיפש״, כזה שלא מגיע מהתחום ומאמין שפטנט הוא מעין תעודת ביטוח.

אבל בזירה הטכנולוגית של עולמות הסטארט-אפ, פטנט הוא לרוב תעתוע בלבד, וכראיה אפשר לבחון את מספר הפטנטים הטכנולוגיים הקטן שנרשם בשנים האחרונות ברשם הפטנטים הישראלי, ובכלל בתחום התוכנה, אלגוריתם אף פחות. ואף על פי שלעיתים קרובות מדובר בטקטיקה בלבד, של יצירת מצב שבו הטכנולוגיה שלכם נבחנת לרישום פטנט (provision) מבלי בכלל להתכוון לרשום פטנט באמת, הרי שכמעט תמיד אתם מבזבזים זמן וכסף ואפילו חוטאים למטרה. את אותם המשאבים והאנרגיות שבחרתם להפנות לרישום פטנט אתם יכולים להשקיע במחקר אקדמי, שעשוי לתת לכם תוצאה לא פחות טובה, וזה כולל הגנה משפטית מסוימת, סיוע במיצוב שלכם כמומחים בתחום ואף לפתוח לכם דלתות טובות בתעשייה.

רישום פטנט – עסק יקר וממושך

מחקרים ומאמרים אקדמיים יכולים להתפרסם בכתבי עת מקצועיים או בכנסים אקדמיים הפונים לקהיליית המחקר הטכנולוגי, הם נבחנים על ידי מספר פרופסורים מהתחום שמחייבים אתכם להיות הכי מעודכנים ורציניים שאפשר מצד אחד, ומעניקים לכם את חותמת האיכות והרצינות, מצד שני. החותמת הזאת גם פותחת לכם את הדלתות הכי טובות שאפשר לבקש. אמנם, פטנט נותן לכם כיסוי משפטי וזכויות יוצרים רחבות, אך התהליך של רישום פטנט אורך שנים, הוא יקר מאוד וצריך לרשום אותו בכל מדינה שבה מעוניינים בהגנה. זאת אומרת שהוא לא חל במדינות שבהן לא הגשתם בקשה לרישום, שילמתם ועברתם את כל התהליך.

סטארט-אפים לרוב מאופיינים בקלות תנועה, זריזות ויצירתיות בפתרונות חדשניים לבעיות סבוכות, אבל לרזון הזה יש גם חיסרון, ופירושו שאין להם ממון רב והם לא יכולים להרשות לעצמם להיכנס לסאגת תביעות הפרת פטנטים מול חברות מפירות. תביעות כאלה הן פריבילגיה כמעט בלעדית של ענקיות כמו אפל וסמסונג, שהפכו את זה לספורט כמעט. ואפילו החברות הגדולות הללו רואות את הפירות של המאבקים המשפטיים שלהן שנים לאחר הגשת התביעות.

ולסיכום, היי-טק וטכנולוגיה הם לא רק כסף ואקזיטים. יזמים רבים פונים לטכנולוגיה בשל היכולת לתרום לטובת הכלל. זו הסיבה שתרבות "הקוד הפתוח" כל כך נפוצה בעולמנו, וכשפורץ משבר כמו Covid-19 כל טובי המוחות מתגייסים. העבודה בתחום פתוח כמו טכנולוגיה גם תורמת לך. איכשהו תמיד מתברר לך שאתה אף פעם לא נמצא שנות אור מהאחרים בתחום, וזה שאתה מפרסם לא הורג את הטכנולוגיה שלך, להיפך, זה מקדם אותך, שם אותך על המפה ואנשים מגיבים לעשייה שלך. זה לא סתם אלטרואיסטי, אלא משהו מאוד אמיתי, ויש בכך תרומה מוחשית לעבודה שלך, לקידום הטכנולוגיה ולעולם. לכן יעשו טוב סטארט-אפים ויזמים אם יוותרו על העיסוק ברישום פטנט ויפנו את כל האנרגיה הטובה הזו שלהם למחקר ולפרסום אקדמי.

 

הכותב הוא שותף מייסד ומנהל טכנולוגי בחברת הסטארט-אפ אדג'יפיי (Edgify), המתמקדת בלמידת מכונה מבוזרת על מכשירי קצה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים