המתג לניתוק האינטרנט

ארה"ב והרשת הומות מהדי הצעת החוק החדשה שהגיש הסנטור העצמאי מקונטיקט, ג'וזף ליברמן, יו"ר הוועדה לביטחון המולדת. אצלנו קיבל הנושא תהודה פחות מצנועה. ההצעה נועדה להקנות לנשיא ארה"ב את הסמכות לנתק את רשת האינטרנט או חלקים ממנה – לא פחות! המסמך המפורט בן 197 העמודים יוצא מנקודת מוצא, כי רשת האינטרנט הנה נכס לאומי של ארה"ב. הכוונה היא לחייב חברות, ספקיות ושחקנים מרכזיים אחרים בענף, לציית באופן מידי לכל צעד והוראה של גופי השלטון.

משנתו של ליברמן חדה וברורה: לצד היות רשת האינטרנט ידידותית למשתמשים, היא עלולה להיות מקום מסוכן, מסדרון גישה ישירה לכל יעד – מחשבונות הבנק הפרטיים ועד לסודות תעשייתיים וממשלתיים. הביטחון הכלכלי, הלאומי והציבורי, מאוימים על ידי זנים חדשים של אויבים הפועלים ברשת: לוחמים, טרוריסטים, פושעים ומרגלים. דעותיו של מגיש ההצעה ידועות זה מכבר. בין היתר הגיש מסמך רשמי לפני שנתיים שכותרתו: "קיצונים אסלאמיים אלימים, האינטרנט והאיום הטרוריסטי מבית".

הצעת החוק עתידה ליצור מנגנון חדש שיקרא NCCC (המרכז הלאומי לביטחון קיברנטי ותקשורת). הגוף, אם יוקם, יפעל במסגרת המשרד לביטחון המולדת. הוא אמור לכלול, בנוסף למנהלו, גם שני סגנים. כמו כן מתוכננים להתמקם בו, בין היתר, פקידים בכירים שישמשו נספחים למשרדי הביטחון, המשפטים והמסחר וכן למנהל הביון הלאומי. ארגון זה יצטרף למנגנונים הרבים שממשיכים לקום בעקבות הטראומה של הפיגוע בבנייני התאומים. האווירה בממשל, המעצימה את מרכזיות המיחשוב, מסייעת לכך.

מטבע הדברים זרם התגובות הולך וגובר. TechAmerica, כנראה הלובי הגדול ביותר בארה"ב בתחום הטכנולוגי, הזדרז להודיע, כי הוא מגלה דאגה וחושש מיצירת פוטנציאל לריכוז כוח מוחלט, שאיננו רצוי. אך טבעי שהמרכז לדמוקרטיה וטכנולוגיה הביע חששו שחוקי החרום המוצעים יכללו אפשרות לסגירה או הגבלה של זרימת אינטרנט במערכות פרטיות. פרופ' ביורן לנדפלד מאוניברסיטת סידני באוסטרליה, הרחיק לכת בקבעו, כי הדבר דומה לנתינת זכות למדינה להרעיל אוקיאנוס או את האטמוספרה.

מאידך, ישנם לא מעט מצדדים לחוק, רובם מסכימים בשתיקה. אחרי טראומת הפיגוע הלאומי שחוותה ארה"ב והתופעות הטרוריסטיות שמאפיינות את חיי היומיום בעולמנו, רבים סבורים, כי יש להקנות סמכויות נרחבות לשלטון בהתמודדותו עם אנשי הרשע. יש גם כמובן שונאי אינטרנט לא מעטים, בהם כאלה שמתקשים לבלוע את השקיפות והדרור שמאפיינים את הרשת, במידה שקשה לבלמה. מעניין שרוב ראשי הענף טרם השמיעו כולם, מיעוטם מלמלו אמירות בלתי מחייבות.

אני סבור, כי המהלך החקיקתי עלול דווקא להיות לרועץ לארה"ב במאמציה לשלוט באינטרנט. משתמשי הרשת אינם נותנים בדרך כלל דעתם על השליטה בה. רבים כל כך מאמינים שהיא איננה נשלטת על ידי אדם. בפועל רשת האינטרנט מבוקרת, הלכה למעשה, על ידי הממשל האמריקני וזרועותיו. מדובר בנושא שרובו נסתר ולוט בערפל ואולי טוב שכך. ראשית, יש לזכור, כי האינטרנט מקורו ברשת פיזית של הצבא האמריקני, שהוקמה בשנות ה-60 של המאה הקודמת. התפתחות מתמדת הביאה למצבה כיום.

מספר גופים קובעים את התנהלות הרשת ובראשם ה-ICANN – גוף שאחראי על כל שמות המתחם, החיוניים לתפקוד האינטרנט. הארגון במקורו נועד לדווח למשרד המסחר והתעשייה האמריקני. מתחתיו בהיררכיה יושבים 15 מרכזים טכניים, ש-13 מהם ממוקמים בארה"ב. בעגה המקצועית הם מכונים "שרתי שורש". מוחזקים ומטופלים בידי גופים בעלי אופי שונה: חברות פרטיות, איגודים וכו'. אולם, אין מדובר כלל בשוק פתוח או בפעילות עסקית. משונה, אך התוצאה הנה שליטה בפועל של הממשל.

המצב האמור היה לצנינים בעיני רבים בעולם. ארצות אירופה המערבית, רוסיה ותומכיה, נמרי המזרח הרחוק עתירי ההישגים (יפן, דרום קוריאה ואחרים), המעצמה המתעוררת סין ואפילו ארצות אפריקה עם מורשת האנטי-קולוניאליזם. כולם טוענים שהמצב איננו יכול להמשך.

בראשית שנות ה-90 נאלצה ארה"ב להודיע, כי היא מוותרת על שליטתה באינטרנט. ההצהרה לא לוותה בשינויים מעשיים ממשיים. אולם כבר ב-2005 חזרה בה כחלק מהמלחמה בטרור העולמי.

הלחצים נמשכים, כנראה מבלי שהמצב משתנה בינתיים. ה-ICANN הודיע לפני שנה, כי סיים החוזה עם ממשלת ארה"ב. את שקורה בפועל מאחורי הקלעים, קשה לדעת. משמעות השליטה על הרשת, על כל מה שעובר ומאוחסן בה-ברורה. דווקא לכן, ההצעה החדשה יכולה לערער את האחיזה. כך יוסר הלוט מעל המציאות, שאי אפשר יהיה יותר להכחישה. תוכח הטענה שחברות האינטרנט משועבדות לאימפריאליזם האמריקני. לשחקנים האחרים במגרש יהיה קשה להבליג, הלחץ יגבר ויהיה קשה לעמוד בו.