"אי ההתערבות של בנק ישראל במשבר הדולר – קטסטרופה להיי-טק"

השקל ממשיך להתחזק אל מול הדולר, ומגיע כבר לשערים נמוכים מאוד. לטענת מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, העובדה שבנק ישראל לא מתערב במשבר "עלולה למוטט את הכלכלה, וזאת קטסטרופה לענף הטכנולוגיה".

שער הדולר נקבע היום (ג') על 3.13 שקלים, לאחר שירד ב-0.13% לעומת אתמול, ובניגוד לעבר, הבנק המרכזי לא נוקט כמעט צעדים לפתרון המשבר. בהתאחדות התעשיינים מוטרדים מאוד מזה ויקיימו מחר כנס חירום, כדי לדבר על כך ולטקס עצה מה לעשות. לדברי כהן, "העובדה שהמטבע הלאומי, השקל, עולה בלי סוף ממיטה אסון על הכלכלה והופכת את הייצוא לבלתי כדאי. זה נכון במיוחד לענף ההיי-טק, שכן עשרות אחוזים מייצוא הסחורות והשירותים הוא מההיי-טק".

לעומת זאת, אמר כהן, "עלויות הייצור עולות במידה ניכרת מאוד, ומאחר שההוצאות נקובות בשקלים וההכנסות בדולרים – נוצרת קטסטרופה".

זאת לא הפעם הראשונה שבה השקל מתחזק לעומת הדולר ובפעמים הקודמות הייצוא לא ירד, למרות זאת.
"בשונה מהפעמים הקודמות, המצב עכשיו בעייתי מאוד, שכן מתח הרווחים הממוצע של יצוא ההיי-טק מסתכם ב-10%, בעוד שהשקל התחזק ב-7% בחודשיים האחרונים. כך שהרווחיות של יצוא ההיי-טק הולכת ונמחקת. כדי להרוויח, החברות היצואניות בענף צריכות להעלות מחירים בדולרים, ומשמעות הדבר היא פגיעה קשה בכושר התחרות של ישראל".

מה עושים? בבנק ישראל אומרים שאנחנו לא יכולים להילחם נגד כל העולם, שהביקוש לשקלים היא תופעה עולמית ושיש גבול כמה דולרים הם יכולים לרכוש.
"אני לא מסכים. בנק ישראל יכול להמשיך לרכוש דולרים כמעט בלי גבול. במידה שבנק ישראל ירים ידיים והשקל ימשיל להתחזק, הוא ייאלץ להתחיל לרכוש שקלים, כי התמוטטות הייצוא תביא להתמוטטות המשק כולו – ואתו גם השקל.

אולם, המאבק נגד השקל החזק צריך להיות הוליסטי ולכלול לא רק רכישת דולרים על ידי הבנק המרכזי, אלא גם צעדים פיסקליים על ידי הממשלה, שיעזרו להיי-טק הישראלי להתמודד עם הירידה בכושר התחרות שלו".

מה למשל?
"לדוגמה, גידור שער המטבע, קיטון ההוצאות השקליות של היצואנים על ידי הוזלות ארנונה, מים, חשמל וכדומה, עידוד סחר גומלין ולגבי ענף ההיי-טק – צעדים ארוכי טווח כגון הגלת כוח האדם בענף".

אחת הסיבות המרכזיות לעליית השקל היא החוזק של המשק הישראלי – וזה טוב, לא?
"לא, משום שאם הוא ימשיך לעלות, הכלכלה כבר לא תהיה חזקה. תראה מה שקורה כאן: יש עלייה בהשקעות הספקולטיביות בשקלים, כי העלייה בשער השקל קורצת ואומרת שההשקעה בשקל היא כדאית".

אז אתה רוצה לעצור את ההשקעות הזרות בהיי-טק הישראלי?
"אני לא רוצה לעצור את ההשקעות הלא ספקולטיביות, אלה שלא מתבססות על ספקולציות לגבי חוזקו של השקל, אבל אני כן מצפה לנקיטת צעדים שיקטינו את הכדאיות של ההשקעה בו".

לסיכום, מה הציפיות שלך מבנק ישראל ואיזה שער חליפין הוא סביר בעיניך?
"מבנק ישראל אני מצפה שהוא ינקוט בצעדים כלשהם – רכישת דולרים ועוד, כדי להגיע לשער חליפין סביר. השער המינימלי שבו נוכל להמשיך ולשמור על כושר תחרות ועל רווחיות סבירה הוא 3.3 שקלים לדולר".