אילו סטארט-אפים וטכנולוגיות יש לישראל להציע להגנת הסביבה?

בסוף השבוע הסתיימה בגלזגו שבסקוטלנד ועידת האקלים העולמית. למרבה הצער ולמרות החגיגיות ומצעד המנהיגים שנרשמו בימי הפתיחה של הוועידה, ההחלטות שהתקבלו בה היו חלקיות מאוד ונראה שהיעד שהמארגנים הציבו לעצמם לפני תחילת האירוע – להביא להסכמים בין המדינות שיגבילו את עליית הטמפרטורה למעלה וחצי – לא יושג. אלא שבצד החיובי, כן הושגו הסכמות שייטיבו, ולו במידת מה, עם כדור הארץ והוצגו שם טכנולוגיות שיסייעו לעשות זאת.

בנאום של ראש הממשלה, נפתלי בנט, בוועידה הוא טען שלמרות היותה מדינה קטנה, יכולה להיות לישראל השפעה אדירה בכל הנוגע לחדשנות אקלים ופיתוח טכנולוגיות לשמירה על הסביבה. במאמר זה אני מבקשת לענות על השאלה: האמנם?

על אף שהחדשנות הישראליות יכולה לתרום משמעותית לתחום האקלים, אם מסתכלים על הסצנה של הקליימטק רואים שישראל כמעט שלא קיימת בה. אלא שלמרות היותנו שחקן מינורי בשוק זה, יש לנו להציע לעולם לא מעט. בפסקאות הבאות אסקור את הסטארט-אפים והטכנולוגיות העיקריים הצבועים בצבעי כחול לבן ועוסקים בתחומים השונים הקשורים לקליימטק.

תוכנית לאומית לקידום חדשנות אקלים, שתשלב בחוכמה בין חדשנות בעולמות הטכנולוגיה, הרגולציה, הדטה והמחקר תוכל לתת לתעשיית הקליימטק בישראל את היתרון התחרותי שיאפשר לה להצליח בזירה העולמית. לתשומת לב הקורא נפתלי בנט

פוד טק וחלבון אלטרנטיבי
אוכלוסיית העולם גדלה במהירות ואיתה גם צריכת החלבון, כאשר חלק משמעותי מהגידול הוא בצריכת חלבון מן החי. נכון שיש עלייה בטבעונות ובמודעות להתעללות ולהרג בעלי החיים בתעשיית הבשר, אבל לפי תחזיות הפורום הכלכלי העולמי, צריכת הבשר הכוללת בעולם צפויה לעלות בכ-50% עד 2050. עם זאת, העולם מתחיל לדבר על ההשפעה הסביבתית החמורה של בשר וחלב למאכל, ובפרט על הנזק האקלימי כתוצאה מגזי החממה הנפלטים מתעשיית החקלאות. זה מגדיל את המרוץ אחר פתרונות שיוכלו להאכיל את אוכלוסיית העולם ולמצוא תחליפים לתעשיית הבשר המזהמת – מה שמוביל לצמיחתו של השוק הגלובלי לחלבון אלטרנטיבי מהצומח. ב-2020, ההיקף של שוק זה עמד על 21.5 מיליארד דולר.

זה אמנם עניין של טעם, אבל יש רבים שאומרים שתחליפי בשר מהצומח טעימים לא פחות מהמקור. צילום: BigStock

החברות הישראליות פועלות בכמה עולמות עיקריים בתחום:

תחליפי בשר מהצומח – פתרונות המבוססים על חלבונים צמחיים, תוך פיתוח טכנולוגיות ייצור המדמות טעם וחוויה של אכילת בשר, כשחלק מהחברות מייצרות את המוצר המוגמר באמצעות הדפסת תלת ממד. בין החברות המובילות בתחום, כולן ישראליות, ניתן למנות את סייבור איט, רידיפיין מיט וזירו אג.

תחליפים מבוססי תסיסה (פרמנטציה) – כאן נעשה שימוש בטכנולוגיה של גידול תאים על מצע, כמו שמרים – בעיקר למוצרי חלב אלטרנטיבי. שתי חברות ישראליות מובילות בתחום הן אימג'ן דיירי ורי-מילק.

תחליפי בשר המיוצרים במעבדה – פתרונות אלה מתחילים מדגימת תאים שמקורם בחלבון המקורי, והם גדלים במעבדה על בסיס מצע הכולל נוטריינטים וחומרי גלם שונים. בין החברות הבולטות: אלף פארם, פיוצ'ר מיט, שמפתחת בשר ושומן במעבדה, וסופר מיט, שעושה גרסה מעניינת למאכל ההו-כה ישראלי (גם אם מוצאו לא כאן) – שניצל ללא תרנגולות.

תחבורה
הכבישים העמוסים לא רק מייצרים עומסי תנועה, מבזבזים לנו זמן יקר וסוחטים עצבים רבים, אלא גם מביאים לנזק סביבתי עצום, שנגרם כתוצאה מהשימוש במכוניות פרטיות. מגזר התחבורה אחראי על 23% מפליטות גזי החממה בישראל, בעוד שההיקף בעולם עומד על 15%. הפתרון הוא באמצעות שלוש מהפכות טכנולוגיות השלובות יחד: הרכבים החשמליים, המכוניות האוטונומיות והתחבורה השיתופית.

קשה לנשום כאן! צילום: BigStock

בעולמות הללו ניתן למנות מספר חברות ישראליות מבטיחות: אלקטריאון, שמפתחת כבישים חשמליים, שטוענים את הרכבים תוך כדי נסיעה; סטורדוט, שפועלת למימון סוללה "אורגנית", שנטענת במספר דקות, מאפשרת טווח נהיגה משופר והיא בעלת אורך חיים רב; אדיוניקס, שפיתחה טכנולוגיה חדשנית לסוללות; ושר-רוט, שהאפליקציה שלה מספקת שירותי הסעה מדלת לדלת על בסיס אלגוריתמים מתקדמים.

התייעלות אנרגטית
מבנים הם חלק משמעותי בפליטות גזי החממה ומהווים כ-12% מהן – אחוז הקרוב מאוד לענפי התחבורה והחקלאות, שנמצאים בראש מפת הפליטות. מבנים מאופסי פחמן (Zero carbon buildings) הם כאלה שצריכת האנרגיה השנתית שלהם היא אפס, לאחר קיזוז כמות האנרגיה המיוצרת בהם. כלומר, סך האנרגיה הנצרכת במבנה שווה לסך האנרגיה המתחדשת המיוצרת בו. לפי הפורום הכלכלי העולמי, יש ארבעה מרכיבים חיוניים לתכנון ותפעול מבנים מאופסי פחמן: מעבר לאנרגיה מתחדשת בבניין, ייעול וחשמול תשתיות הבניין, התייעלות להפחתת צריכת האנרגיה ודיגיטציה בתפעול המבנה.

בכל אחד מהמרכיבים יש סטארט-אפים ישראליים שמציעות פתרונות חכמים: סולייט, שפיתחה מערכת תאורה סולארית שמאירה מבנים בשעות היום וחוסכת אנרגיה, כסף ופליטות; אפולו פאוור, שמפתחת חומר שיכול להפוך כל משטח תחת השמש לפאנל סולארי שמייצר חשמל; היי-גול, שמפתחת מערכת בית חכם שמיועדת לחסוך באנרגיה באמצעות אופטימיזציה של שימוש בתאורה ותריסים וכיבוי עצמי; סמארט גרין, שהמוצר שלה הוא מערכת חכמה לניטור וניהול אנרגיה במבנים; ו-ECOncrete, שממוקדת בפיתוח חומרים שמתאימים לסביבה ימית, ובדרך היא פיתחה בטון ידידותי יותר לסביבה.

הטכנולוגיה הישראלית יכולה לסייע "לעטוף" את כדור הארץ בירוק. צילום: BigStock

לסיכום, הפתרונות הטכנולוגיים לא רק מועילים לאיכות החיים שלנו, הם גם חיוניים ולוקחים חלק משמעותי במאבק לצמצום הפליטות ולשמירה על כדור הארץ. כדי שישראל תהפוך למעצמה בתחום הטכנולוגיות למאבק במשבר האקלים, רוח השינוי שהביאה איתה הממשלה החדשה חייבת להימשך, ומינוף פוטנציאל הטכנולוגיות הישראליות בתחום חייב לעלות לראש סדר היום. תוכנית לאומית לקידום חדשנות אקלים, שתשלב בחוכמה בין חדשנות בעולמות הטכנולוגיה, הרגולציה, הדטה והמחקר תוכל לתת לתעשיית הקליימטק בישראל את היתרון התחרותי שיאפשר לה להצליח בזירה העולמית. לתשומת לב הקורא נפתלי בנט.

הכותבת הינה מומחית לטכנולוגיות סביבה ואקלים.