"ישראל יכולה לשמש 'מגרש משחקים' טוב לחברות הפינטק"

"חברות הפינטק מכוונות לחו"ל, אבל ישראל יכולה להיות מגרש משחקים טוב מאוד עבורן – בפרט המערכת הבנקאית ובפרט בנק לאומי. אנחנו יכולים לספק עבורן דטה וידע עסקי. על ידי זה שאנחנו נותנים להם גישה להשתמש בשירותים שלנו, הם יכולים להפוך את עצמם לטובים יותר", כך אמר ניר ליפשיץ, מנהל חדשנות, בנקאות פתוחה ופפר (Pepper) בבנק לאומי.

ליפשיץ דיבר בכנס Fintech Junction של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה במיינדספייס בתל אביב. הוא השתתף בפאנל שהנחתה מירב הראל, המייסדת והמנכ"לית של MHfintechs. משתתפי הפאנל דנו ביחסים שבין המערכת הפיננסית לחברות הפינטק, בשימוש של הפינטקים במידע על הלקוחות של הבנקים וחברות הביטוח ובעתיד בתחום.

לדברי ליפשיץ, "יש לבנק לאומי דטה לטווח זמן ארוך – נתונים מעשור או שניים, ומערכות חדישות. חברות הפינטק יכולות להשתמש בנו, ובישראל בכלל, כבטה סייט או כפלטפורמת בחינה. הבנק לא יכול לרוץ מהר כמו חברות הפינטק, מה שמניב גם לו יתרון משיתוף הפעולה הזה".

הוא ציין כי "בנק לאומי בונה את המערכות שלו על התשתית של AWS, וישיק בעתיד יותר ויותר שירותים מבוססי דטה. אנחנו מעבירים את כל הדטה שלנו לענן, כדי לעשות את השירותים שלנו מהירים וקלים יותר".

ליפשיץ התייחס גם לאתגרים שמציבה הרגולציה בפני המערכת הבנקאית בכל הקשור למידע של הלקוחות. "הרגולציה לוקחת בחשבון שהדטה שייך ללקוח והוא מחליט למי להעביר אותו. הבנקאות הפתוחה תלויה בהאם הלקוח מרגיש מספיק בטוח לחלוק את הדטה שלו עם צדדים שלישיים. אנחנו מבצעים צעדים זהירים כדי לשמור היטב על הדטה של הלקוחות, אנחנו צריכים להבטיח שהוא מועבר בצורה הנכונה לחברות הפינטק ונשמר טוב, כי אם תהיה דליפה או שימוש לא ראוי בדטה, הלקוח יפנה לבנק ויתלונן איך נתנו לפינטקים את המידע שלו. אנחנו מוטרדים מזה ועושים פעילות רבה בתחום", אמר.

אייל זבולוני, סמנכ"ל פיתוח עסקי בפיזבק. צילום: ניב קנטור

אייל זבולוני, סמנכ"ל פיתוח עסקי בפיזבק, ציין ש-"כחברת תשתיות שבונה את הטכנולוגיה לבנקאות הפתוחה, חברות ביטוח והשקעות פנו ופונות אלינו. הדטה שיוצא מהבנקים מאפשר לחברות הביטוח לראות מתי הזמן הטוב לפנות ללקוח, כמה זה עולה וכדומה".

"אם פעם היה סוכן שהיה שואל את הלקוח כדי לקבל את הנתונים שלו, כיום הם חשופים לחברות הביטוח בלחיצת כפתור, מה שמאפשר להם להציע פתרונות נקודתיים ללקוח. זה נוח גם ללקוח, כי זה מאפשר לו לפנות לחברה שיודעת בדיוק באילו מניות הוא סוחר ומתי, להציע לו לפתוח חשבון השקעות וכדומה", אמר.

לדברי זבולוני, "בעתיד, על תשתית של ריטיילרים, חברות הביטוח יכולות לגבות תשלום מהלקוח בלי שימוש בכרטיס האשראי שלו או בארנק דיגיטלי. יוכלו להיות כלים שאתם אפשר יהיה לבצע העברת כסף בלי להיות תלוי בחשבון הבנק או בכרטיס האשראי – בלי עמלות. התשתית הזאת תשנה את הדרך שבה אנשים ישלמו".

עודד זהבי, מנכ"ל ומייסד משותף של מש פיימנטס. צילום: ניב קנטור

משתתף נוסף בפאנל היה עודד זהבי, מנכ"ל ומייסד משותף של מש פיימנטס. הוא אמר כי "יש כמה דרכים לראות את הפינטק. יש הרבה יכולות בתחום הזה שמגיעות מישראל, אבל הן לא מיושמות בישראל. אנחנו, למשל, עובדים עם בנקים בארצות הברית, אבל יש להם מיינדסט, הלך רוח, אחר – והכול מתחיל בזה. אנחנו משרתים את הלקוחות של הבנקים וזה לא ממש אפשרי בישראל, עקב השוק הריכוזי כאן. כשיש שוק תחרותי כמו בארצות הברית, חברות הפינטק יכולות לעבוד עם הבנקים ולהציע להם וללקוחות שירותים טובים יותר. כשהשוק סגור וריכוזי והבנק מאמין שהוא צריך להיות הבעלים של הלקוחות, זה קשה יותר. זה מה שקורה בישראל ואני לא רואה את זה משתנה בעתיד הנראה לעין".

תמיר רוטר, סמנכ"ל לאזורי EMEA ו-APAC בברייט דטה. צילום: ניב קנטור

תמיר רוטר, סמנכ"ל לאזורי EMEA ו-APAC בברייט דטה, ציין כי "יש למערכת הבנקאית עוד לאן ללכת בכל הקשור למידע שמגיע מהרשת, אנחנו נמצאים בשלב מאוד התחלתי של זה. זאת, על אף שאם לפני כמה שנים המערכת הבנקאית הסתמכה על המקורות המסורתיים של הדטה, כיום אחד מכל ארבעה מוסדות פיננסיים משתמש בנתונים ממקורות אלטרנטיביים. זה יכול להביא להחלטות טובות יותר – פיננסיות ועל מוצרים. צריך שהמערכת הבנקאית תאמץ את זה עוד יותר כדי שהלקוחות ייהנו מהיתרונות של זה".