תובנות מהכנס הבינלאומי לערים חכמות

הדבר הכי חשוב שאפשר לומר על הכנס הבינלאומי לערים חכמות, שהסתיים היום (ה') במרכז הכנסים FIRA בברצלונה, הוא בעצם קיומו. המארגנים הצליחו לקיים את הכנס למרות הקורונה ועל אף העובדה שהיא נוסקת באירופה בימים אלה. בעיתוי כל כך מורכב, הם הביאו לעיר הקטלאנית 11 אלף מבקרים.

הנושא המרכזי של הכנס היה שיפור חייהם של תושבי הערים באמצעות הטכנולוגיה. בעיתוי הנוכחי, שבו אירופה חווה, כאמור, גל תחלואה חדש, הדאגה לתושבים והמאמצים לבצע מהלכים שיבטיחו להם את הדברים הבסיסיים – ביטחון, יציבות כלכלית, בריאות וחינוך – קיבלו משמעות חזקה ואקטואלית. זה התכתב בצורה די בולטת עם מה שקרה מחוץ לאולם הכנסים, בברצלונה, שכמו בתל אביב ובישראל בכלל, גם בה יש אווירה של חזרה לשגרה (שם הגל החדש של הקורונה מכה הרבה פחות מאשר בשאר אירופה). גם שם יש מודעות גדולה יחסית לשמירה על כל הכללים, בעיקר במקומות סגורים.

במוקד: תחבורה והגנת הסביבה

אחד הנושאים המרכזיים, שמעסיקים רבים ממקבלי ההחלטות וצפויים להיות במקום גבוה בסדר היום גם בשנים הקרובות, הוא התחבורה. הנושא קיבל התייחסות נרחבת גם בכנס, בדמות עיסוק בניידות העירונית בעומסים הגדלים והולכים של התחבורה. בנושא הזה, לישראלים שהגיעו לכנס היה במה לקנא – הן מאחר שבברצלונה יש רשת ענפה ויעילה של תחבורה ציבורית, והן מאחר שבין כתלי התערוכה הוצגו הדורות הבאים של התחבורה החכמה, כאשר ישראל רחוקה מלאמץ אפילו את הדור הנוכחי שלה. ניתן היה לראות את הדורות הבאים של התחבורה החכמה למשל בביתן של מיקרוסופט, שבו הוצגו אוטובוס אוטונומי ופתרונות משולבי תוכנה וחומרה, שמשתלבים בחזון של הרכב החכם.

הנושא השני שבלט שם הוא הגנת הסביבה. חברות שונות הציגו פתרונות שיעזרו לנו למתן את ההשפעות ההרסניות של משבר האקלים ולשמור על כדור הארץ. יש לקוות שהטכנולוגיה שלהן תאזן, ולו במשהו, את התוצאות הלא משביעות רצון של ועידת האקלים שהסתיימה לא מכבר בגלזגו.

גם הפעם, כמו בכנסים הקודמים, בלטה הנוכחות הדלה של המנמ"רים ברשויות. משהו אצל ראשי הערים והשלטון המקומי חייב להשתנות, ועליהם לעשות מאמץ גדול יותר לשלב במשלחת שהם מארגנים לכנס גם את מנהלי מערכות המידע שלהם

שתי תובנות בולטות שבאו לידי ביטוי גם בכנס הערים החכמות השנה הן שהטכנולוגיה מחברת בין המציאות בשטח לבין הדיגיטל ויוצרת את העיר החכמה, ושהיכולת לממש את חזון העיר החכמה מותנית בשיתופי פעולה גלובליים בין קהילות, ערים וארגונים. ישראל כבר זיהתה את זה וראשי השלטון המקומי, שרבים מהם נכחו בכנס, מדברים מזה לא מעט זמן על החשיבות של ערבות הדדית בין הרשויות, היכולת של הרשויות החזקות לסייע לאלה החלשות ועל איגום משאבים באמצעות הקמת דשבורדים משותפים לניהול חיי עיר בתחומים שונים. הדבר מתחיל לקרום עור וגידים ולא נעלם מעיניו של מנהל הכנס, הוגו ולנטי, אוהד ישראל, שהחמיא לנציגים הישראליים ואמר כי אנחנו מקדימים בכמה צעדים את מדינות אירופה, ובין האחראיים לכך שחזון העיר החכמה הופך למציאות.

למה ראשי הערים שכחו את המנמ"רים?

הנוכחות הישראלית בתערוכה כללה כמה סטארט-אפים ישראליים, שהציגו פתרונות חדשניים, חלקם עדיין בשלב בטא, לחנייה בערים פקוקות, ניהול חכם של משאבים עירוניים כמו תאורה, ניטור חיידקים באוויר במקום סגור ונטרולם, ועוד.

בכנס הערים החכמות בברצלונה: מימין – סרג'יו ויניצקי, נציג מרכז הכנסים FIRA, חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות, והוגו ולנטי, מנהל התערוכה. צילום: פלי הנמר

גם המבקרים מישראל הגיעו במספר מכובד: כ-200 איש, בהם ראשי ערים ומועצות, ומנהלים בכירים. בראש המשלחת עמד חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות.

אולם, אליה וקוץ בה: גם הפעם, כמו בכנסים הקודמים, בלטה הנוכחות הדלה של המנמ"רים ברשויות. משהו אצל ראשי הערים והשלטון המקומי חייב להשתנות, ועליהם לעשות מאמץ גדול יותר לשלב במשלחת שהם מארגנים לכנס גם את מנהלי מערכות המידע שלהם. גם המנמ"רים חייבים להציף את הנושא, לדרוש ולעשות מאמץ להגיע. כפי שאמר יובב יהב, יו"ר פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות, בכנס שנערך באחרונה באילת: אם אתם לא תעשו זאת – אף אחד לא יעשה זאת במקומכם. העליתי את הנושא בפני ביבס, והוא הבטיח לטפל בכך לקראת הכנס בשנה הבאה.

השורה התחתונה: עשור לאחר היווסדה, הכנס והתערוכה הגדולה בעולם לערים חכמות היו סוג של אתחול מחדש, אחרי שנתיים שבהן לא נערך אירוע פיזי עולמי גדול. התקווה והחזון כיוונו לכך שבשנה הבאה החזרה לשגרה תבוא לידי ביטוי באירוע הרבה יותר גדול, עם מספר רב יותר של מבקרים.