העובד של גנץ: השב"כ לא עירום, אבל נדרשות בקרה ו-AI

באפריל השנה, קבוצת הכדורגל גרנאדה חגגה הופעה היסטורית ברבע גמר הליגה האירופית כשאירחה את מנצ'סטר יונייטד. היה מי שלא פספס את ההזדמנות: במהלך המשחק פרץ למגרש אדם עירום לחלוטין, מזוקן בעל שיער פרוע, והתרוצץ על הדשא לעיני השחקנים המופתעים. היה זה אולמו גרסיה, איש עסקים ובעלי מפעל שמכר מוצרי מזון לספורטאים – טיפוס מוכר לתושבי גרנאדה, שנהג להסתובב עירום ברחובות העיר. מנגד, רבים תהו איך הוא עבר את מערך האבטחה והצליח להיכנס למגרש, שהכניסה לקהל אליו הייתה אסורה, מן הסתם.

ביום ה' האחרון הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד עובד ניקיון בביתו של שר הביטחון, בני גנץ, בטענה שניסה לרגל לטובת איראן על ידי פנייה לקבוצת ההאקרים Black Shadow, המזוהה עם המשטר בטהרן. מה רבה הייתה ההפתעה כשנודע שהנאשם, עומרי גורן, הוא אסיר משוחרר, עבריין מורשע, ומאחוריו עבר פלילי עשיר: חמש הרשעות ו-14 תיקים במשטרה על שני מעשי שוד בנק, פריצה לבתים, גניבה ועוד. גורן פנה להאקרים בהצעה להתקין רוגלה במחשב של גנץ, וכדי להוכיח להם שהוא רציני, הוא צילם כמה פריטים בביתו של שר הביטחון ושלח להם אותם.

האם השב"כ ישכיל להשתמש בטכנולוגיה כדי למנוע עוד מקרים כמו זה שעל פי החשד ביצע עומרי גורן?

היחידה הממלכתית לקביעת התאמה ביטחונית בשב"כ אמונה באופן בלעדי בישראל על קביעת סיווגם הביטחוני של מועמדים לתפקידים שמצריכים סיווג כזה. לזכות השב"כ תיזקף העובדה שהארגון הודה מיד בחלקו במחדל האבטחה, ושהיה כשל בקליטתו של גורן כעובד בביתו של גנץ. בתגובתו נמסר כי "הופקו לקחים לביצוע… יגובשו נהלים חדשים ותורת עבודה חדשה, שייתנו מענה אל מול רמת האיום ופוטנציאל הנזק".

תיקים באפלה

ב-2005 ראיינו – יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, והחתום מטה – את ת', אז מנמ"ר השב"כ – בראיון בלעדי. כה אמר אז ת': "השב"כ הוא ארגון טכנולוגי מתקדם. ה-IT מאפשר לו לבצע איסוף נתונים בהיקף עצום ולברור ממאגר נתונים זה את מה שניתן ליצור ממנו מידע בכלל וידע מודיעיני מבצעי בפרט. ללא ה-IT היינו מתקשים לעמוד במשימה ולתת מענה ללקוחותינו – בארגון ומחוצה לו". בחלוף יותר מעשור, ש', מנמ"ר השב"כ דאז, התראיין אף הוא לאנשים ומחשבים, ואמר: "על אף שהטכנולוגיות השתנו, מהויות השב"כ וה-IT נותרו בעינן".

כל ארגון, כמאמר הקלישאה, נדרש לשלב בין PPT – אנשים (People), תהליכים (Processes) וטכנולוגיה (Technology). הסינון הביטחוני, ככל תהליך, מורכב מאותם שלושה עמודי תווך מרכזיים, וכן מניהול טכנולוגיה וניהול תהליכים, עם שיפור יכולות ה-PPT

ה-IT בשב"כ, כבכל ארגון, מסייע ומאפשר "עסקית". שם תם הדמיון, לפחות מבחינה מחשובית, בינו לבין הארגונים העסקיים. בעוד שבמפעל לאריזת תפוחים, למשל, המוצר הוא פיזי, הרי שבשב"כ המוצר הוא מידע מודיעיני. הדבר משליך על פעילות המחשוב בשירות הביטחון הכללי בכמה היבטים, ובעיקר בצורך בייצור של מידע איכותי ובצורך בשינוע המידע בצורה מהירה, קרוב ו/או בזמן אמת – והעברתו למקבלי ההחלטות. ל-IT תפקיד קריטי בסיכול הטרור ובאיתור מבצעיו, כדי שהרעים יקדימו את עלייתם השמיימה והפיגועים שלהם יסוכלו עוד לפני שהם קורים. לשם כך, ה-IT בשב"כ פועל בכמה אופנים: שילוב מערכות, איסוף מידע ממספר מקורות רב, היתוכו, מניעת היצף מידע והנפקת המידע הרלוונטי והמדויק לכל צרכן. האתגרים המחשוביים של הארגון הם בעולם חדש-ישן – הביג דטה.

בעולם האזרחי, כלי ה-BI עסקו בעבר בעיקר בניתוח נתונים בדיעבד ובהפקת תובנות. ה-IT בשב"כ עוסק, מזה שנים רבות, בשלב הבא, המתוחכם יותר, של ה-BI: ה-Predictive Analytics – ניתוח צופה פני עתיד. לשם כך מבצעות מערכות ה-IT של הארגון ניתוחים אנליטיים לניבוי, תוך שימוש בכלים סטטיסטיים, בניית מודלים לחיזוי, למידת מכונה, כריית נתונים, חיבור עבר-עתיד, עריכת קורלציות (התאמות) ושימוש באלגוריתמים מתוחכמים.

הטיפול בתחום הביג דטה מעלה דמיון מסוים בין עבודת השב"כ לפעילותם של גופים פיננסיים: עובדי השירות יוצרים מעין "מיפוי סיכונים" לפעילות הרעים, עושים עליהם "הערכת סיכוני אשראי" ומעניקים להם "ניקוד אשראי" – על בסיס פעילותם הנוכחית והצפי לפעילותם העתידית.

כל ארגון, כמאמר הקלישאה, נדרש לשלב בין PPT – אנשים (People), תהליכים (Processes) וטכנולוגיה (Technology). הסינון הביטחוני, ככל תהליך, מורכב מאותם שלושה עמודי תווך מרכזיים, וכן מניהול טכנולוגיה וניהול תהליכים, עם שיפור יכולות ה-PPT.

הטנגו של הבינה המלאכותית

כה אמר לי באחרונה ג'נארו קומו, עמית מחקר בכיר, סגן נשיא ו-CTO למיכון ביבמ: "הבינה המלאכותית מעצימה את יכולות המיכון של תהליכים בארגונים. כששתי הטכנולוגיות פועלות במשותף, הערך המוסף שלהן מביא ל-'השלם גדול מסכום חלקיו'. פעולות הבינה המלאכותית והמיכון נדמות לריקוד של שני רקדני טנגו – ככל שישתלבו יחד ויהדקו את שיתוף הפעולה ביניהן, כך ה-'צופים', המשתמשים, ייהנו יותר". לדבריו, "אלגוריתמים של בינה מלאכותית יכולים ללמוד משגיאות העבר, לזהות תקלות או מקרים של אי יעילות". "המטרה", ציין, "היא לפנות את העובד האנושי מביצוע משימות בקרה בעלות ערך נמוך, שמכונה יכולה לעשות… כך ניתן לראות את היער ולא רק את העצים שבו. אפשר לקבל חיקור, גילוי דפוסים ויכולת לחבר תהליכים שבעבר נערכו במבודד. הקורלציות שמתקבלות משפרות ומייעלות תהליכים ועושות אותם לחכמים יותר, כאלה שמשולבים בהם תהליכי ניהול סיכונים, עם חיזוי טוב יותר שלהם ומניעת אירועים בעייתיים".

לסיכום, הבינה המלאכותית מעצימה את התהליכים הממוכנים ומונעת בעיות בטרם הן קורות. היא מביאה חוכמה, בינה ודעת לטובת יצירת קשרים והקשרים חכמים יותר, לשיפור תהליכים ולטיוב קבלת החלטות. האתגר העיקרי העומד בפני השירות בהקשר של הסינון הביטחוני הוא לדאוג להפריד – בתשומת לב, במקצוענות ובדיוק מרבי – בין התפוחים הרקובים לטובים. לתשומת לב הקורא רונן בר.