כיצד הענן מסייע לניהול אספקת החשמל בישראל?

זאביק הירשמן, סמנכ''ל הטכנולוגיות של נגה ניהול מערכת חשמל, מספר על הפן הטכנולוגי בחברה שמנהלת את מערכת החשמל הארצית, כחלק מהרפורמה שמבוצעת בשוק

זאביק הירשמן, סמנכ''ל הטכנולוגיות של נגה ניהול מערכת החשמל.

"אנחנו חברה חדשה, שקמה במסגרת הרפורמה בשוק החשמל. נדרשנו להקים את ה-IT שלנו בתוך פרק זמן קצרצר, של פחות מחצי שנה. הבנו שאין סיכוי לבנות דטה סנטר ולעמוד באילוצי לוחות הזמנים. הלכנו לענן – ועמדנו ביעד", כך אמר זאביק הירשמן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של נגה ניהול מערכת החשמל.

הירשמן דיבר בפאנל שהתקיים במסגרת אירוע לקוחות לציון פתיחת אזור הענן המקומי של אורקל בישראל. האירוע, Cloud Innovation Event, נערך היום (ב') באולם האירועים איסט בתל אביב, בהשתתפות נציגי יותר מ-100 לקוחות של החברה בארץ. את הפאנל הנחתה גילי שלזינגר, מנהלת חטיבת אנטרפרייז באגף התוכנה כשירות (SaaS) של אורקל ישראל.

"נגה ניהול מערכת החשמל", אמר הירשמן, "היא חברה ממשלתית ישראלית לניהול מערכת החשמל הארצית. החברה הוקמה במסגרת הרפורמה במשק החשמל בישראל, שנועדה לצמצם את המונופול של חברת החשמל בתחום. הרפורמה הייתה ב-2018 והחברה קיבלה את הרישיון מרשות החשמל בסוף 2020".

לדברי הירשמן, "כיום אנחנו מנהלים את תכנון ופיתוח מערכת החשמל והפעלת יחידות ייצור החשמל בישראל, שכשני שלישים ממנו נמצאים בידי חברת החשמל, והשליש הנותר – בידי חברות פרטיות, דוגמת דור עד ושיכון ובינוי. כמו כן, אנחנו אחראים על ניהול ביקוש החשמל על היבטיו השונים".

"פיקוד העורף" של החשמל

הוא הסביר כי "הקמת נגה נועדה ליצור תחרות בשוק, שיהיה בעל יצרני חשמל רבים, לטובת השגת מחיר נמוך ביותר ושירות טוב יותר למשק. המטרה היא לנהל, לתפעל ולתכנן את משק החשמל על ידי יצירת איזון בין ההיצע והביקוש, לרבות תכנון לטווח ארוך: היכן לבנות תחנות כוח ואתרי ייצור חשמל, איך לאגור אנרגיה וכיצד למנוע מצבים של עלטה בשל עודף או חוסר בחשמל. עוד אנחנו משמשים כ-'פיקוד העורף' של תחום החשמל בעת חירום, במטרה להמשיך באופן שגרתי את אספקת הכוח גם בזמנים שכאלה".

לדברי הירשמן, "מהרגע שרשות החשמל העניקה לנו את רישיון ההפעלה הייתה לנו פחות מחצי שנה לעלות לאוויר עם מערכות ה-IT. נדרשנו למערכת ERP אמינה ורובסטית. מיפינו את המשימות הקריטיות והתחלנו לגייס עובדים. היה לנו ברור שבפרק זמן זה לא נוכל להקים דטה סנטר מלא, עם רמה גבוהה של אבטחת מידע. יצאנו למכרז שבסופן בחרנו במערכת ה-ERP של אורקל בענן, שאותה הטמיעה וואן".

"עבדנו כמו חברת סטארט-אפ", אמר, "באופן אג'ילי, עם ספרינטים ומרווחים קצרי מועד לתוצרת. העלינו בתוך חודשים מודול פיננסי, לרבות ממשקים לשערי מטבע ולבקרה תקציבית. נדרשנו לקלוט יחידות שהן כמו חברות ולמזג אותן, אז 'על הדרך' הרמנו גם מודול משאבי אנוש. כמו כן, הסבנו נתונים מבסיסי נתונים אלינו והעלינו מודול רכש. נצמדנו לחבילה מבוססת Best Practices, עם מינימום פיתוחים. ממשקנו בין מערכת הביליניג שלנו למערכת ה-ERP. בנוסף, העלינו מודול תחזוקה, ואנחנו מעדכנים את גרסאות המערכת בכל כמה חודשים".

לסיכום הוא ציין כי "המשכנו להטמיע פרויקטים, לרבות מודול לניהול שלהם. לפני כחודש וחצי קלטנו את יחידת ניהול המערכת מחברת החשמל, ומאז אנחנו מנהלים את רשת החשמל בישראל. אנחנו מנהלים כיום פטה-בייטים רבים של נתונים, על תשתיות התוכנה כשירות של אורקל. חסכנו בהוצאות התפעול והתחזוקה של תשתיות IT פיזיות, עם רמת אבטחה גבוהה ביותר ותמיכה טובה למערכת בעברית".

גיא טויבין, מנמ''ר סרגון.

גיא טויבין, מנמ"ר סרגון. צילום: רמי לוי

גיא טויבין, מנמ"ר סרגון, אמר כי "אנחנו פועלים מזה שנה וחצי מהאתר של אורקל בהר חוצבים, ועושים זאת לטובת פיתוח ייצור ושיווק מערכות תקשורת של דור 5. האפשרות לספק יכולות אלה של דור 5 ללקוחות משתלבת בצורה טובה עם הענן".

הוא אמר ש-"המעבר שלנו לענן נבע מכך שהיה לנו דטה סנטר לא מתקדם ולא מפותח ברמת החי"ל. בנינו אסטרטגיית מעבר לענן, ובחרנו באורקל. בנינו קטלוג שירותים, שבו מיפינו את כל היכולות בדטה סנטר שלנו, ואז התחלנו לתעדף – מה עובר לענן ומתי. מימשנו תפיסה של סביבה מרובת עננים, שבמסגרתה יש לנו 22 שירותים מבוססי תוכנה כשירות בענן של אורקל בתחום ה-Cloud ERP, לצד פלטפורמה כשירות (PaaS) מבוססת Azure של מיקרוסופט, שמנפקת 20 שירותים ותשתיות של בינת. כך, כיום, כל פרויקט Cloud ERP אורך פחות משלושה חודשים ובעת הגירות המשתמשים לא חשים בשינוי כלשהו".

טויבין סיכם באומרו כי "היה לנו חשוב למדוד את עצמנו. ערכנו מחקר וראינו שהפרויקטים שאנחנו עורכים בענן מוצלחים יותר ממה שניהלנו בעבר, בדטה סנטר המקומי. ההבדלים היו ניכרים לעין: בענן פרויקטים הצליחו ב-83% מהמקרים ובדטה סנטר המקומי – רק ב-8% מהם. הענן הביא לפרויקטים בשלות טכנולוגית, לצד הפחתת ממד אי הוודאות".

עוד השתתפו בפאנל: שימי בן ברוך, סמנכ"ל הטכנולוגיות של בית החולים שערי צדק; דנה סיוני סידס, מנמ"רית ויצ"ו; אבי שטרן, מנהל הכספים של Wix; חיים שלו, מנהל אפליקציות פיננסיות ב-888; רומי אל עמי, מנכ"ל ווייס-ספין; ועליזה גברא, מנהלת דיגיטל וחווית לקוח ב-Max.

 

 

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים