ההיי-טק ממשיך "להתפוצץ": זינוק של 520% באקזיטים ובהנפקות

שוק ההיי-טק הישראלי "מתפוצץ" – זה לא חדש, אלא שדו"ח האקזיטים השנתי של PwC ישראל מראה עד כמה: לפי הנתונים, 2021 הייתה שנה של שיאים בהנפקות, ביוניקורנים ובכלל, בצמיחה של הענף.

השנה נרשם שיא של 82.4 מיליארד דולר בהיקף של עסקאות הרכישה וההנפקות של חברות ישראליות. מדובר בזינוק של 520% לעומת 15.4 מיליארד בלבד בשנה שעברה. כמו כן, ב-2021 נרשמו 171 עסקאות לעומת 60 עסקאות אשתקד. אם לוקחים בחשבון גם עסקאות המשך (סקנדרי), הסכום הכולל של העסקאות הסתכם ב-99.2 מיליארד דולר, בהשוואה ל-17.1 מיליארד ב-2020. בולטת במיוחד בעסקאות ההמשך הייתה הנפקת פלייטיקה, בשווי של כ-13 מיליארד דולר.

נתון מעניין נוסף מראה על עלייה בשווי הממוצע לעסקה, שעמד ב-2021 על נתון שיא של 482 מיליון דולר. מדובר בצמיחה של כ-190% מהשנה הקודמת, שבה השווי הממוצע לעסקה הסתכם ב-257 מיליון דולר.

20 מ-21 הנפקות הענק – בארצות הברית

2021 הציגה שיא של 21 עסקאות בסכום של יותר ממיליארד דולר – כולן הנפקות. 20 מאותן הנפקות בוצעו בארצות הברית. בסך הכול בוצעו השנה 72 הנפקות בשווי כולל של כ-71 מיליארד דולר לעומת 19 בסך כולל של 9.3 מיליארד דולר ב-2020. ההיקף ההנפקה הממוצעת עמד על 985 מיליון דולר – זינוק של יותר מפי שניים לעומת 489 מיליון אשתקד. מדובר הן בהנפקות "רגילות" והן בהנפקות SPAC.

ההנפקה בעלת השווי הגבוה ביותר הייתה של איירון סורס, שהונפקה לפי שווי של 11 מיליארד דולר. אחריה נמצאות אלה של סנטינל וואן לפי שווי של תשעה מיליארד דולר ושל מאנדיי לפי 6.8 מיליארד. אמנם, הרוב המכריע של ההנפקות הגדולות של חברות ישראליות בוצעו בארצות הברית, אלא שלא מעט חברות היי-טק בוחרות לעשות זאת בתל אביב: השנה נרשמו בבורסה המקומית 45 הנפקות, ובראשן אלה של נייאקס לפי שווי של מיליארד דולר ושל גלאסבוקס לפי 350 מיליון.

עלייה של יותר מפי שבעה בסכום "העסקאות המשמעותיות"

מספר העסקאות בסכום של מעל חצי מיליארד דולר – מה שב-PwC מכנים "עסקאות משמעותיות" – עמד על 28 והסך הכולל שלהן הגיע ל-69.7 מיליארד דולר. זאת, לעומת שש עסקאות משמעותיות בלבד בסך של 9.4 מיליארד דולר אשתקד. גם השנה, העסקאות הרבות ביותר היו בסכום של בין 10 מיליון דולר ל-50 מיליון – 67 עסקאות (לעומת 24 בשנה שעברה), שמהוות 39% מסך העסקאות.

המגזר המוביל במספר ובסכום האקזיטים וההכנסות הוא המחשוב והתוכנה לארגונים. סך העסקאות בעולם זה עמד על כ-40.6 מיליארד דולר – צמיחה של פי 5.5 בהשוואה ל-7.4 מיליארד ב-2020. מגזר נוסף שמראה עלייה משמעותית הוא האינטרנט, עם עסקאות בסך כולל של כ-23.8 מיליארד דולר. תרמה לכך ההנפקה של איירון סורס – כאמור, לפי שווי של מיליארד דולר. בתעשיית מדעי החיים נרשמה מגמה מעורבת: הסכום הכולל של העסקאות זינק בכמעט פי שניים לחמישה מיליארד דולר, אבל הנתח שלהן מכלל העסקאות ירד משמעותית – מ-17% ל-6%.

חברות רבות קנו השנה סטארט-אפים מתוצרת הארץ: השנה נרשם גידול משמעותי במספר העסקאות הכל ישראליות, עם 32 כאלה, ובראשן הרכישות של אוונאן על ידי צ'ק פוינט ושל Vdoo על ידי ג'ייפרוג. זאת לעומת 11 עסקאות רכישה בשנת 2020 ו-10 עסקאות ב-2019. המדינה שמספר החברות הרב ביותר הגיע ממנה היא עדיין ארצות הברית.

"ההנהלות יודעות לבנות חברות לשנים רבות קדימה"

ירון ויצנבליט, שותף וראש אשכול ההיי-טק ב-PwC ישראל, אמר כי "בשנה הקודמת סיכמנו עשור מופלא להיי-טק הישראלי ואם נודה על האמת, תחזיותינו היו אמנם אופטימיות ביותר, אך לא שיערנו וניבאנו את מידת ההצלחה שאותה אנחנו חווים בפתחו של העשור הנוכחי. המספרים מדברים בעד עצמם".

"יש לכך סיבות רבות", אמר. "כמות כסף רבה, ששטפה כגל צונאמי את השווקים, ההכרה ביכולותיה של הטכנולוגיה בתחומים רבים ומגוונים, והצורך האנושי להגשים ולממש לאחר הסגרים הממושכים – כל אלה תדלקו ודישנו את הקרקע הפורייה בלאו הכי. שווקי ההון והיזמים הישראליים לא פספסו את ההזדמנות. מגובות בסנטימנט חיובי חסר תקדים ודחיפה מצד קיצור דרך ישן-חדש, המכונה SPAC, שהביאו את ההנפקות להיות החלק הארי מסך שווי העסקאות לשנה זו. מרבית ההנפקות המשמעותיות אמנם התרחשו על אדמת ארצות הברית, אך גם הבורסה הישראלית ידעה ענדה מחודשת".

ירון ויצנבליט, שותף וראש אשכול ההיי-טק ב-PwC ישראל. צילום: יח"צ

ויצנבליט אמר כי "2021 תיזכר כשנת שיא בהיבט של חזרתן של חברות ההיי-טק הישראליות למגרש הציבורי. אולם, הרמת וילון מהירה תחשוף שהייתה זו גם שנה מוצלחת ביותר בשוק המיזוגים והרכישות. הסיבה לכך היא התהליך שאותו עבר היזם הישראלי בשנים האחרונות. אם בעבר דובר על כך שההיי-טקיסט הישראלי מבקש להקים, להוכיח ולמכור, היזם הישראלי בהתגלמותו העדכנית הוא נועז, חדשני ופורץ דרך, אך גם נכון לדרך ארוכה ועצמאית, אף מחוץ לאזור הנוחות האינטואיטיבי שלו. סנטינל וואן, איירון סורס ומאנדיי הן רק חלק מהדוגמאות של חברות ישראליות שמעצבות אסטרטגיה ארוכת שנים בתחום שבו הן פועלות, ואנחנו מעריכים שבחלוף הזמן תהיינה יותר ויותר שחקניות ישראליות בעלות אפקט והשפעה גלובליים".

"רכישות שבוצעו על ידי חברות ישראליות – ביטוי להתבגרות היזמים"

לדברי ויצנבליט, "עדות נוספת לכך ששוק הטכנולוגיה המקומי התבגר היא העובדה שב-32 מהעסקאות, הרוכשות היו חברות ישראליות. מגמה מתעצמת זו מאפשרת תנועת מלקחיים, שבה חברות היי-טק ישראליות משיאות את עוצמתן, כספי הגיוס וסחירות מניותיהן בשילוב עם היכרותן הקרובה עם השוק המקומי. זוהי קפיצת מדרגה נוספת בהתהוותו של שוק ההיי-טק שלנו. רכישות אלה ממחישות שהחברות הישראליות, בדומה לחברות הטכנולוגיה הגדולות מעבר לים, חושבות ומיישמות אסטרטגיה ארוכת טווח הכוללת, בין היתר, מיזוג ורכישה של חברות סטארט-אפ ישראליות".

"יחד עם זאת", אמר, "יש לסטארט-אפים חדשים אתר גדול מאוד, ותרבות ישראלית חפצת חיים צריכה לדאוג ליבולים העתידים שלה. הקושי בגיוס עובדים הוא גדול מאי פעם, ואל מול החברות הגדולות, שמפנקות את עובדיהן בחבילות ובתנאים חסרי תקדים, צריך לאפשר מקום גם לחברות הקטנות לגדול, מאחר שהן אלה שהתניעו כאן מהלכים בשנים האחרונות".

מה הצפי ל-2022?
"השוק הישראלי הרבה יותר סלקטיבי, כך שב-2022 הוא יהיה רלוונטי לחברות מסוימות, גדולות ומבוססות. כתוצאה מכך, נחווה ירידה בכמות ההנפקות בבורסה. במחצית השנייה של 2022 ובתחילת 2023 נשוב לראות חברות ישראליות מצוינות שבוחרות להיכנס בדלת הקדמית של הבורסה האמריקנית, בתהליך של IPO ולא SPAC. יכול להיות ששוק המניות לא ישיג את אותן התשואות והשוויים יאותגרו, אבל עדיין נראה חברות שמנפיקות לפי שווי שוק נאה, והכסף ימשיך לזרום לפה. אני מאוד אופטימי שחברות ישראליות תמשכנה להיות רלוונטיות בשוק האמריקני בשוויים יפים, כי ההיי-טק הישראלי מבין את הצורך הטכנולוגי ולא מפספס הזדמנויות. כבר כיום יש יוניקורנים, חברות שגייסו המון כסף ואירועי סקנדרי. תחומים כמו האינטרנט, המחשוב והתוכנה לתאגידים והסייבר ימשיכו להיות רלוונטיים. כמו כן, תחומי ה-Health Care וה-Well Being מעוררים עניין רב ומשיכה מצד משקיעים ויזמים".