איך מחברים את המטאוורס לעולם הקמעונאות?

המטאוורס הוא אולי הטרנד החם ביותר בעולם הטכנולוגיה בימים אלה. הוא אמנם צץ כבר לפני לא מעט שנים, אבל תפס תאוצה בחודשים האחרונים, במיוחד לאחר הכניסה של פייסבוק לעולם הזה, עד כדי כך שהיא שינתה את שמה למטא (בגלל זה ובגלל ההסתבכויות ההקשרים השליליים שבהם עלה שמה). חברות גדולות ומותגים רבים משקיעים מאז בתחום, כשהאחרונה שבהם היא נייק, שבשבוע שעבר רכשה חברת מטאוורס.

נשאלת השאלה: איך מחברים את המטאוורס לעולם הקמעונאות? על השאלה הזו ביקש לענות משה רדמן, המייסד והמנכ"ל של חברת השיווק הדיגיטלי מיאי מרקט, בדבריו בכנס Retail fest של אנשים ומחשבים, שנערך בשבוע שעבר. הכנס התקיים בהשתתפות עשרות מומחים בתחום ב-Be All ברחוב יגאל אלון בתל אביב.

אבל עוד לפני התשובה על השאלה הזאת, רדמן תיאר את המטאוורס כ-"עידן האינטרנט החדש". "העידן הזה יאפשר המון דברים שכיום לא אפשריים", אמר. "הוא יאפשר לנו להימצא בתוך האינטרנט, הרשת תקיף אותנו. זה כבר קיים, אבל ילך ויגבר בשנים הקרובות. באמצעות המטאוורס, למשל, נהיה בפגישה אונליין ונוכל להרגיש שאנחנו במשרד, שהמשתתפים האחרים בפגישה יושבים מול הפנים שלנו".

המטאוורס בנוי על יסודות שכבר הונחו, ושהבניין שמעליהם נבנה בעצם ימים אלה, ובהם המציאות הרבודה וזו הווירטואלית. עד כדי כך ש-"רוב החוקרים בטוחים שבתוך 10 שנים המסכים הולכים להיעלם מהעולם, כי אם יש מציאות רבודה – מי צריך מסך?", אמר. עוד דבר שהמציאות הוורסטילית עושה הוא לחבר בין האונליין לאופליין: "אוכל להיכנס, למשל, לחנות של קסטרו ועם כניסתי לשם לראות, אישית, את הפרסומת עם רותם סלע", ציין רדמן.

כמו כן, הוסיף, המטאוורס יכול לטייב את החיבור בין אנשים. "כיום, לעתים, לא מרגישים את הנוכחות של האנשים בפעילויות. אם מדובר בפגישה רבת משתתפים בזום, למשל, כל משתתף יכול 'להיעלם' – לסגור את הווידיאו וללכת לעשות משהו אחר, מבלי שהמשתתפים האחרים ירגישו בכך במשך דקות ארוכות. עם המטאוורס, האינטרנט יוכל לחבר בין אנשים יותר טוב", אמר.

רדמן ציין שני מושגים שעלו בזמן האחרון: XR – מציאות מורחבת, ו-MR – מציאות מעורבת, שמשלבת בין הממדים הפיזי והדיגיטלי. ככלל, אמר, "המטאוורס פותח עולם שלם של הזדמנויות ואפשרויות – בכלל ולעולם הריטייל בפרט. כבר כיום אפשר לשלב דיגיטל ומציאות וירטואלית בתוך חנויות פיזיות, וזה משדרג דרמטית את החוויה של הלקוח. זה מוסיף לו שכבות של מידע שהוא לא בהכרח מקבל על המדפים".

ההמלצה: השקיעו במטאוורס עכשיו, לפני שהסכומים יעלו

הוא המליץ לקמעונאים להכיר טוב יותר את עולם המטאוורס, באמצעות הפלטפורמות השונות שמשתמשות בטכנולוגיה זו, כגון מיינקראפט, פורטנייט ורובלוקס. "כן, כדאי לשחק בפורטנייט, כדי להכיר את עולם המטאוורס ובכך להיות בקדמת הכרת הטכנולוגיה", אמר רדמן. הוא המליץ באותו הקשר גם לקנות את משקפי המציאות הרבודה של פייסבוק – אוקולוס, להתחיל לקרוא ולעקוב אחרי פרסומים אודות עולם המטאוורס ובעיקר "לעשות במקום לדבר" – לבצע פיילוטים בכלל ועם סטארט-אפים בפרט. "שוק הכניסה לעולם הזה הוא כיום מאוד נמוך, הסכומים שצריך להשקיע הם יחסית קטנים, וזה הולך לעלות. עכשיו זאת תקופה מעולה להשתפשף בתחום המטאוורס", ציין.

"בגלל כל אלה", אמר, "כדאי לקמעונאים להקצות לתחום המטאוורס משאבים כבר מהיום. הכוונה שלי היא לא רק למשאבים פיננסיים, אלא גם בתחום ההון האנושי: למשל, להחליט מי אחראי על זה בארגון".

תמיר רוטר, סגן נשיא לאזורי EMEA ו-APAC בברייט דטה. צילום: ניב קנטור

דובר נוסף באירוע היה תמיר רוטר, סגן נשיא לאזורי EMEA ו-APAC בברייט דטה, שמאפשרת לארגונים להשתמש במידע שהיא אוספת מהרשת, ולאלה שכבר משתמשים בכך – לעשות זאת טוב יותר. תחת הכותרת "האינטרנט הוא זמן האמת החדש" ציין רוטר בהרצאתו כי "חלק מאוד גדול מהמידע שזורם מהרשת הוא לא פרטי אלא ציבורי, והוא מהווה הזדמנות גדולה לארגונים".

"ב-2020, ארגונים רבים התחילו לאסוף המון מידע ולעשות הרבה יותר עסקים אונליין. אנחנו מעריכים שגם 2021 תסתיים עם עלייה בתחום: אחרי שבשנה שעברה כמות הדטה שארגון ממוצע צורך עלתה בכ-50%, השנה היא רשמה עלייה של עוד 20%", אמר.

לדברי רוטר, "האי-קומרס הוא הסיבה שארגונים רבים משקיעים הרבה יותר זמן, כסף ואנרגיות על מנת לקבל הרבה יותר דטה. בסקר שעשינו בארצות הברית ובבריטניה לפני חגי הקניות השנה, אחוז ניכר מהמשיבים ציינו שהם יקנו השנה יותר אונליין, בגלל הקורונה. מדובר בהמשך של המגמה שהחלה עם פרוץ הקורונה".

עוד שאלה שכלל הסקר היא מה הכי משפיע על החלטת הצרכנים לקנות ברשת ולא בחנויות הפיזיות. 82% ציינו את המחיר, 65% את זמינות ו-59% את הדליוורי, שלדברי רוטר "הפך בשנים האחרונות להרבה יותר מרכזי בשיקולים של הלקוחות".

הוא סיים בכמה המלצות לארגונים: "כדאי לבצע תמחור בזמן אמת, להבין מה נמצא וזמין, ולשקול לעשות דיפרנציאציה בין אזורים; לנתח את המוצרים הרלוונטיים לפי אזורים וחנויות; לנטר SEO של מוצרים ואתרים – של הארגון לעומת המתחרים שלו; להכין תחזיות מכירות בשווקים שונים; לנטר את המדיה החברתית, כדי לראות מה הלקוחות חושבים על המוצרים; ולעקוב אחרי תיאורי מוצרים וביקורות עליהם באתרים השונים – של המוצרים של הארגון ושל המתחרים כאחד".