"החוק מאפשר למשטרה לבצע חדירות באמצעות תוכנות כמו פגסוס"

"המעבר שנעשה לאחר התחקיר על החדירות של המשטרה למכשירים של אזרחים בין העלאת טענות להפיכתן ל-'עובדות' ולהסקת מסקנות בעקבותיהן הוא מהיר מדי. טוב שמועלית טענה, אבל איך כבר הגענו למסקנה? נוצר הרושם שהחוק לא מאפשר למשטרה לבצע חדירות למכשירים באמצעות תוכנות כמו פגסוס, ולכן המשטרה מבצעת פעילות לא חוקית לכאורה – והוא כן", כך אמר היום (ב') סגן השר לביטחון פנים, יואב סגלוביץ'.

לדברי סגלוביץ' , "אם יש חשד לפשע חמור, חוקרים ברמות הכי בכירות בודקים קודם כל האם יש אמצעי פוגעני פחות. יצרו פה מצב כאילו צריך לשנות את המצב החוקי, כי כיום שואבים מידע בלי אישור. נכון לעכשיו, אלה טענות – ולא עובדות".

ניצב בדימוס סגלוביץ', בעברו מפקד אגף החקירות והמודיעין במשטרה, אמר את הדברים בדיון שקיימה הוועדה לביטחון פנים של הכנסת. הדיון עסק בתחקיר שפורסם בשבוע שעבר בכלכליסט, שבו נטען ששוטרים, או האקרים בשירות המשטרה, חדרו באמצעות תוכנת פגסוס של חברת הסייבר ההתקפי NSO למכשירים של אזרחים שונים, בהם מובילי מחאת בלפור, עוזר בכיר לפוליטיקאי ופעיל חברתי שחיפש יחסי מין עם גברים באפליקציית גריינדר בעודו נשוי לאישה. במקרים מסוימים, נכתב, החדירות בוצעו ללא צו של בית המשפט, שמתחייב בחוק. המשטרה הכחישה בתחילה את ממצאי התחקיר אולם כמה שעות לאחר מכן טען המפכ"ל, קובי שבתאי, שאם היו מקרים של פריצות למכשירים בניגוד לחוק באמצעות פגסוס – הדבר יטופל.

בעקבות התחקיר החל מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בבדיקת הממצאים שעלו ממנו והיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הקים צוות בדיקה של הנושא. אלא שמנדלבליט ניקה את המשטרה, בטענה שאם בוצעו פריצות – הן לא תוצאה של מדיניות מערכתית. יש לציין שבתחילה דווח שבדיקת היועץ המשפטי תעסוק בשנים 2020 ו-2021, אולם אתמול הוא הבהיר שלא כך הדבר.

הדיון הבא – חסוי ולא שקוף לציבור

יו"רית הוועדה, ח"כ מירב בן ארי, אמרה כי "הוועדה תמשיך לעקוב אחרי התהליכים בתוך המשטרה להוצאת צווי האזנות סתר, ודורשת מהיועץ המשפטי הממשלה להעביר לה דיווח על ממצאי בדיקתו – מאז שהמשטרה רכשה תוכנות מעקב".

יו"רית הוועדה לביטחון פנים של הכנסת, ח"כ מירב בן ארי. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

לדבריה, "ימין ושמאל, חילונים, דתיים וחרדים – כולנו חרדים לדמוקרטיה, ולכן הוועדה תמשיך לעקוב ולדרוש דיווח ופיקוח על התנהלות המשטרה בעניין האזנות סתר והשגת מידע על אזרחים. בדיון הקרוב תתבקש המשטרה להציג מהו התהליך שהיא מבצעת עד שהיא פונה לבית המשפט בבקשה להאזנת סתר". ח"כ בן ארי הדגישה שהדיון הזה יתקיים בוועדת המשנה החסויה של הוועדה לביטחון פנים. עולה מכך שתוכן הדיון והממצאים שיוצגו בו לא יהיו שקופים וגלויים לציבור.

ח"כ משה ארבל: "המשטרה חדרה גם לטלפון שלי"

בהמשך הדיון טען ח"כ משה ארבל מש"ס שגם מהטלפון שלו דלתה המשטרה מידע באמצעות תוכנת פגסוס, מאחר שהוא מקורב ליו"ר המפלגה, אריה דרעי (שאתמול התפטר מהכנסת כחלק מעסקת טיעון שאליה הגיע, שבמסגרתה הוא הורשע בעבירות מס). "אסור לאדם לחשוש. אומרים לי 'יתפרו אותך'. זה שיח של מאפיה, של ארגון פשיעה", הוסיף. כאן יו"רית הוועדה עצרה אותו ואמרה: "אתה לא תקרא למשטרה ארגון פשיעה".

ח"כ אמיר אוחנה. צילום: גדעון שרון, לע"מ (ארכיון)

ח"כ אמיר אוחנה, שהיה השר לביטחון פנים ושר המשפטים בתקופה שאליה מתייחס התחקיר, טען כי "במשך תקופת כהונתי לא הובא בפניי שימוש בכלי הזה (פגסוס – י"ה)". הוא שלל טענות וחששות שהועלו נגדו בהקשר זה, לאור העובדה שבין היעדים המוזכרים בתחקיר היו ראשי המחאה בבלפור נגד ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו. לדברי ח"כ אוחנה, "יש מידור מוחלט של השרים מעולם החקירות, וטוב שכך, כי חלק מהנחקרים עשויים להיות יריבים פוליטיים". עוד הוא אמר ש-"יש פער קיצוני בין מה שנטען בכתבה להתייחסות המשטרה. אם נכון מה שנטען, זה חמור כמו נשק יום הדין".

ח"כ עמיחי שיקלי טען שהחדירות של המשטרה "סותרות את חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו". ח"כ איתמר בן גביר התייחס לממצאים שלפיהם בתי המשפט מאשרים 96% מהבקשות לצו האזנת סתר ו-95% מהבקשות לצו חיפוש שהמשטרה מגישה. הוא אמר כי "אין סדר ואין דין בהליך הזה. אין קורס רענון לשופטים, אין הדרכה לשופט – וזו בעיה".

"השופטים לא צריכים לדעת את שם התוכנה"

מטעם המשטרה דיברו בדיון תנ"צ דוד באואני, שכיהן עד לפני כחודש כראש חטיבת חקירות, והיועץ המשפטי של הארגון, תנ"צ אליעזר כהנא. תנ"צ באואני הכחיש טענות שלפיהן המשטרה מסתירה בבקשות שלה לצווים מידע מבתי המשפט וטען שהשופטים "לא צריכים לדעת את שם התוכנה, אבל מה היא יכולה להשיג – חד משמעית כן. להגיד ששופטים לא יודעים מה הם מאשרים זה לא נכון".

לדברי תנ"צ כהנא, "חומרי האזנה נשמרים רק במשטרה, ובתי המשפט מורים מה לתמלל ובמה להשתמש. זה הנושא הכי מפוקח ומבוקר במשטרה. אני לא חותם שאף אחד לא עשה משהו שחורג, אבל יש כאן את הכי הרבה פיקוח ובקרה. אנחנו משקיעים את כל המאמצים שלא יהיו חריגות והראשונים לרצות לדעת אם יש כאלה".