ההחלטה הצפויה של אנבידיה – שיכולה להרעיד את השוק

כשהתבקשתי לכתוב את סיכום השנה שלי ל-2021 בשוק החומרה והשבבים, בחרתי, אחרי התלבטות קצרה, בסיפור של אנבידיה-ARM כדבר הכי מהותי שקרה, או בעצם לא קרה. במסגרת הפסקאות שהקדשתי לפרשה הזו הבעתי את תמיהתי מדוע אנבידיה לא הודיעה עד אז שהיא החליטה לסגת מהעסקה הזו. הרי כבר אז, כמעט כל העולם הטכנולוגי, ובמיוחד הרגולטורי, החליט שהיא לא יכולה להתקיים.

אף על פי שעדיין אין הודעה רשמית של החברות, נראה שהקדמתי את המאוחר בשבועות בודדים בלבד. לפי הדיווח מאמש (ג') של סוכנות הידיעות בלומברג, אנבידיה כבר נמצאת בתהליכי יציאה "שקטים" מעסקת ה-40 מיליארד דולר שזעזעה את השוק (וגם ביטולה עלול לזעזע אותו – אבל על אז בהמשך). ראשיה הבינו, וכנראה שכבר לפני כמה וכמה חודשים ולא אתמול בבוקר, שהיא לא תצליח לשנות את דעתם של אנשי הרגולציה בבריטניה, בסין וגם בארצות הברית – למרות כל המסמכים שהגישה ולמרות כל ההבטחות שנתנה. אלה כבר מזמן הראו לה את האצבע השלישית, ובחברה רק חיפשו דרך נסיגה שלא תגרום לאצבע הזו להגיע למקומות כואבים יותר.

למה דווקא המניות של סופטבנק עולות?

האפקט הראשוני של הידיעה של בלומברג היה טבעי למדי: שינוי בשערי המניות של שתי החברות, שהיו אמורות להיות החותנות של העסקה – המניות של אנבידיה ירדו ודווקא אלה של סופטבנק, שהייתה אמורה למכור לה את ARM, עלו.

הירידה של אנבידיה נראית טבעית, אבל איך זה שהמניות של סופטבנק, שתיאלץ לוותר על מימוש רווח של שמונה מיליארד דולר על ARM, שעלתה לה 32 מיליארד, דווקא עלו? מדובר בסכום שהחברה חיכתה לו כדי לבצע השקעות חדשות בתחומים הטכנולוגיים החביבים עליה – שלא כמו אנבידיה, שלא ממש יודעת מה לעשות עם כל המזומנים שזמינים לה.

אנבידיה לא עומדת להיכנס ל-"טריטוריה" של ARM – שוק הטלפונים. צילום: BigStock

הסיבה לכך היא שציבור המשקיעים מבין שסופטבנק לא מתכוונת לוותר על ההכנסות הצפויות לה מ-ARM והיא עומדת להפוך את החברה הכי טכנולוגית בבריטניה לציבורית. אני לא בטוח שזה פועל לטובת ARM, שהטכנולוגיה שלה שולטת כמעט לחלוטין בשוק הטלפונים.

כחברה ציבורית, שלה בעלי מניות רבים, ARM תצטרך להציג רווחים שהולכים ועולים בכל שנה, עם לחצים כבדים של אנשים שירצו לראות תמורה גדולה יותר ויותר לכסף, וציפיות בשמיים. זה יכול להוביל אותה למקום מאוד (מאוד!) לא רצוי, בדמות עלייה של דמי הרישוי שהחברה תדרוש עבור השימוש בקניין הרוחני שלה – בשוק שעדיין לא מצליח להשתחרר מבעיות החוסר בשבבים ומעבדים. אם זה אמנם יקרה תגיע, מכיוון אחר, הפגיעה בשוק שאותה הרגולטורים ניסו למנוע כשאותתו שהם לא הולכים לאשר את הרכישה.

מה יגרום ביטול עסקת אנבידיה-ARM לעסקאות הענק הבאות בשוק? מה יהיה על עסקת מיקרוסופט-אקטיוויז'ן בליזארד? האם צריך לפרק חברות ענק כמו מטא, גוגל ופייסבוק? והאם יש מקום לשוק שחברות ענק שולטות בו ועם כמות המזומנים שיש להן יכולות לרכוש את כל מי שהן רוצות?

עד כמה אנבידיה תיפגע מביטול העסקה?

הדבר המרכזי, אם לא היחיד, שאנבידיה תיפגע ממנו בחזרה מהרכישה של ARM הוא הגאווה שלה. אותה גאווה שמונעת ממנה להודיע באופן רשמי ותקיף שהיא מוותרת. באשר לכסף – הוא נשאר אצלה, אולם ייתכן שהיא תקצה אותו לרכישת חלק מהמניות של החברה שהיא רצתה לרכוש את כולה. אם לא (ואולי בנוסף?), היא עשויה להשתמש בסכום הגדול כדי לקנות סטארט-אפים שיביאו אותה אל המטרות שאותן היא רצתה להשיג ברכישה שבוטלה: חיזוק היכולת שלה לייצר מעבדים שונים ומתקדמים בעיקר לשווקים בהם היא כבר גם ככה פועלת. ולא, אנבידיה לא רוצה להיכנס לשוק החזק של ARM – הטלפונים. אמנם, ייקח לה יותר זמן להגיע למטרה בדרך הזו מאשר על ידי רכישה של חברה בשלה וחזקה, אבל גם זו שיטה, ועם המנוף הכספי האדיר שעומד לרשותה, ובשל היותה יצרנית השבבים השנייה בגודלה אחרי TSMC, אני מאמין שהיא תמצא את הפתרון שיקצר עבורה את הדרך.

השאלות הגדולות הנוספות שנשארו הן: מה יגרום ביטול עסקת אנבידיה-ARM לעסקאות הענק הבאות בשוק? מה יהיה על עסקת מיקרוסופט–אקטיוויז'ן בליזארד, בסכום של 68.7 מיליארד דולר, שגדול ב-70% מזה שאנבידיה הייתה מוכנה לשלם עבור ARM? האם בכלל צריך לפרק חברות ענק כמו מטא, גוגל ופייסבוק? נכון שהן מגיעות מתחומי פעילות אחרים מזה של אנבידיה – הן פועלות בעולמות התוכנה, האינטרנט והסושיאל והיא בעולם החומרה, אבל האם השאלה שבבסיס איננה זהה? והאם יש מקום לשוק שחברות ענק שולטות בו ועם כמות המזומנים שיש להן יכולות לרכוש את כל מי שהן רוצות? התשובות לשאלות תינתנה, קרוב לוודאי, בשנים הקרובות, ואולי כבר בשנה הקרובה. בכל מקרה, יהיה מעניין.