"המחסור הענק בעובדים בהיי-טק – עובדת חיים"

"הגידול בכמות הפרויקטים מחייב גם גיוס רחב של מקצועני טכנולוגיה ומהווה קושי בשוק שבו התחרות על עובדים היא עזה מתמיד. קיים מחסור של עשרות אלפי עובדים בתעשיית ההיי-טק הישראלית – זו עובדת חיים. מחסור זה גורם למגוון תופעות, בהן עלייה בדרישות השכר של העובדים ומעברים תכופים של עובדים בין מעסיקים", כך אמר ליאור לוי, מייסד ומנכ"ל פרולוג'יק, לאנשים ומחשבים.

לדבריו, "העברת התקציב והתמשכות משבר הקורונה מאיצים את הטרנספורמציה הדיגיטלית במגזר הציבורי. גם אם השכר במגזר זה לא תואם את זה שיש אצל הסטארט-אפים והיוניקורנים, הרי שיש היבטים שגורמים למועמדים להעדיף דווקא את האתגרים שם. זה נובע מכמה גורמים: האחד הוא היכולת להשפיע – פרויקט שאת.ה עובד.ת עליו במשרד ממשלתי יכול לשנות את חייהם של עשרות אלפים ולעתים גם של מיליונים. הגורם השני הוא הרציפות התעסוקתית: משרדי הממשלה מעודדים תרבות של יציבות ורציפות תעסוקתית, וזה היה נכון גם בתקופה שבה עובדי היי-טק נפלטו לחל"ת. גורם שלישי הוא האתגר המקצועי: לעבודה במשרד ממשלתי אין אח ורע בהיבט של היקף המערכות, התקציבים הגדולים ומורכבות הממשקים. ניסיון במערכות כאלה הוא בעל ערך עצום להמשך מסלול הקריירה של העובד".

"ככלל", הוסיף, "עולם הטכנולוגיה הממשלתי-ציבורי מצוי בימים אלה בפריחה של ממש. העברת תקציב המדינה שחררה פקק אדיר ומאות פרויקטים בכל משרדי הממשלה ויחידות הסמך, שתוכננו אך לא יצאו לדרך בהיעדר תקציב מאושר, יצאו או יוצאים לדרך ממש בימים אלה".

"לא מדובר רק בפרויקטים אסטרטגיים דוגמת נימבוס, שבמרכזו העברת המחשוב הממשלתי לענן", אמר לוי. "מדובר במספר רב של פרויקטים, בדגש על עולמות הדיגיטל, בכל משרדי הממשלה. המטרות שלהם הן, בין השאר, קידום יכולות הביצוע של הממשלה באמצעים טכנולוגיים, הנגשת מידע ושירותים ממשלתיים לאזרחים ולעסקים, שיתוף מידע וידע בין משרדי הממשלה ויחידות הסמך, והקלת הנטל הביורוקרטי".

"אינספור דוגמאות"

"תקציב המדינה לשנים 2021-2022, שעבר לפני כמה חודשים, שזור באינספור דוגמאות", ציין. "לדוגמה, משרד האוצר מתכנן לשפר את הליכי גביית המיסים באמצעות קידום מערכות מידע תומכות; רשות האוכלוסין וההגירה פועלת לשיפור השירות לציבור ולהקלת הנטל הבירוקרטי על ידי רתימת אמצעים דיגיטליים ופלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות; משרד הבריאות פועל להקלת עומסים במערכת הבריאות באמצעות הרחבת ערוצי דיגיטל רפואיים; משרד התרבות והספורט עובר לשירותים דיגיטליים כדי לייעל ולפשט מבחני תמיכות; והמשרד להגנת הסביבה מקים סביבה דיגיטלית למכלול תהליכי הרישוי והפיקוח הסביבתיים".

לוי הוסיף כי "לפני כחמש שנים זכינו במכרז של החשב הכללי לאספקת שירותי מחשוב וכוח אדם טכנולוגי למשרדי הממשלה. יוסי גולד מנהל בפרולוג'יק את פעילות מיקור-החוץ עבור משרדי הממשלה. במסגרת זו אנחנו מפעילים מערך מקצה לקצה של איתור, מיון, גיוס ושיבוץ אנשי מקצוע במגוון תחומים טכנולוגיים, לרבות הכשרתם, הדרכתם, טיפוחם ושימורם. בכל רגע נתון יש אצלנו עשרות משרות פתוחות, שמיועדות לעובדים הדרושים במשרדי הממשלה השונים, בטווח תפקידים רחב".

לסיכום, הוא אמר ש-"ההיי-טק הישראלי ישחק תפקיד חשוב ביציאה של ישראל מהמשבר, ומגזר הטכנולוגיה ימשיך להפגין ביצועים טובים. ארגונים ימשיכו לחזק את היכולות הטכנולוגיות שלהם, ואף יגדילו השקעות בחלק מהתחומים".