מדינת אינטל, או: מחשבות בעקבות רכישת טאואר

הרבה כינויים נדבקו בישראל בהקשר הטכנולוגי ובהיי-טק הישראלי: אומת הסייבר, אומת הסטארט-אפ, מדינת החדשנות ועוד. אחד מהם היה מדינת סאפ. הכוונה היא לכך שארגונים רבים בישראל הטמיעו, וממשיכים להטמיע, פתרונות של החברה הגרמנית. בשנים האחרונות, ובפרט עם ההודעה מאתמול (ג') על רכישת טאואר בסכום נאה של 5.4 מיליארד דולר, אפשר בהחלט לקרוא לישראל מדינת אינטל.

רואי כהן. צילום: פוטו פרג'

אינטל פועלת בארץ כבר כמעט 50 שנים והיא המעסיקה הרב לאומית הגדולה ביותר כאן. יש לה מתקנים במקומות רבים בארץ – מהמפעלים בקריית גת ועד למתקן הראשון שלה בישראל, בירושלים, ממת"מ בחיפה ועד לפתח תקווה, ועוד. עכשיו, עם רכישת טאואר, היא מגיעה גם למגדל העמק. במקום השיר הידוע שגורס ש-"כל הארץ דגלים דגלים", אפשר לשיר: "כל הארץ אינטלים אינטלים". בסוף, המדינה תהיה זרועה במפעלים מפעלים של אינטל מדן ועד אילת.

למה אינטל שמה עין על טאואר והחליטה "ללכת על זה", לרכוש אותה? ובכן, ענקית השבבים הגיעה להחלטה ולמסקנה הזאת מתוך ראייה מפוכחת של המציאות: המעבדים והרכיבים הפכו להיות הזהב החדש, והדרישה אליהם היא כמו הבהלה לזהב. בנוסף, יש במפעלי הייצור מחסור ענק במהנדסים, וככל שאוכלים יותר והביקוש גדל, כך יש רעב – כלומר, צורך – לעוד מהם, בעוד שההיצע נשאר פחות או יותר אותו הדבר. הפתרון לכך הוא בין היתר בטאואר – יצרן קטן יחסית במדינה קטנה יחסית, אבל גדולה בעולם הטכנולוגי, שהוא גם ציבורי וסחיר, מה שאומר שקל היה לאינטל, בטרם ההחלטה, לבצע הערכת שווי וערך לו ולנכסיו.

השילוב של רכישת מפעל, מהנדסים, ציוד ונכסים אינטלקטואלים, שאת כל אלה מציעה טאואר, מייצר קרקע פורייה לייצור נוסף של מוצרים ששמה של אינטל יתנוסס עליהם. הרכישה גם פותחת לענקית השבבים שווקים חדשים שנחשפים לפתרונות הנדסיים שלה.

טאואר, מובילאיי והבאנה לאבס – שילוב מנצח

כאן נכנסת לתמונה רכישה אחרת של אינטל בישראל: זו של מובילאיי, שאותה היא קנתה ב-2015 תמורת 15.3 מיליארד דולר. אחד הפיתוחים הבאים, שישנו את העתיד הכלכלי של עולם התחבורה, הוא שינוע של סחורות באמצעות רובוטים. למובילאיי יש פלטפורמה שיכולה להוות בסיס לכך.

היריב הגדול. אילון מאסק. צילום: מתוך ויקיפדיה

גם טסלה של אילון מאסק שמה עין על התחום הזה. מובילאיי היא אחת החברות הטכנולוגיות שצברו הכי הרבה שעות "נסיעה" על הכביש – שנייה אולי רק לטסלה, מה שהופך כנראה את החברה הירושלמית לחברה היחידה שיכולה להתחרות בה.

אינטל הגיעה להחלטה לרכוש את טאואר מתוך ראייה מפוכחת: המעבדים הפכו להיות הזהב החדש, והדרישה אליהם היא כמו הבהלה לזהב. בנוסף, יש במפעלי הייצור מחסור ענק במהנדסים. הפתרון לכך הוא בין היתר בטאואר

המניה של אינטל היא הגדולה ביותר בתיק ההשקעות שלי, ואני מאמין שהמהפכה האוטונומית והרובוטית תבוא מישראל. כלומר, ממנה, דרך מובילאיי. היא עתידה להיות השחקנית העיקרית בתחום הבינה המלאכותית לנהיגה אוטונומית, ולתת פייט אמיתי לטסלה, שלא מראה כרגע סימן כלשהי שהיא הולכת לשתף יצרניות אחרות ב-FSD – המעבד המטורף שלה לנהיגה אוטונומית.

פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל. צילום: ג'ק מורטון

אחד הדברים המרכזיים והראשונים שעליהם החליט פט גלסינגר, המנכ"ל החדש של אינטל (חדש יחסית, הוא בתפקיד כבר קצת יותר משנה), הוא שהחברה תייצר מעבדים גם עבור חברות אחרות, שאין להן מפעלים. זאת, לצד המשך הייצור עבור עצמה. הוא וחבריו להנהלת אינטל יכולים לייצר את המעבדים של הדורות הבאים של מובילאיי במפעלים שלהם. כאן נכנסת לתמונה טאואר: הבעלים החדשים יכולים לשדרג את המפעל שלה ולשלב את ייצור החיישנים, מערכות ה-CMOS ועוד מהפטנטים הנהדרים של מובילאיי. שדרוג שכזה יהפוך את טאואר לכלה מושלמת בחתונה הזו.

מה שאין סוף אנשים לא מבינים

אין סוף אנשים סביבי עדין לא תפסו את הרעיון שלפיו כל יצרן הכי פשוט יכול לקחת שילדה, ארבעה גלגלים, מנוע חשמלי וסוללה ולקרוא לזה רכב חשמלי. טסלה היא ממש לא יצרן פשוט, אבל הרכב שלה הוא לא רכב חשמלי, אלא מארז של רכב חשמלי שמחזיק את המעבד שלה, שהוא פלטפורמה לאוטונומיה. אינטל היא היחידה שיכולה "לתת לה בראש", עם המעבד הנירו-מורפי החדש מבית הבאנה לאבס – עוד חברה מייד אין יזראל שהיא רכשה. יהיה טירוף של ממש אם אינטל תכניס אותו כליבה למעבד של מובילאיי, במטרה לאפשר לו אדפטציה לימודית עצמאית לנהיגה אוטונומית, ותייצר אותו בטאואר.

לסיכום, הרכישה של טאואר על ידי אינטל ב-5.4 מיליארד דולר בלבד היא עסקה נהדרת. היא מקבלת בעסקה פטנטים חשובים ונפלאים, או לפחות לא רעים בכלל, שאפשר לעשות אתם המון: מה שהצעתי, וממש לא רק. זה שווה כסף רב ומגן על אינטל, וכבעל מניות של החברה אני יכול להגיד שמניה היא קודם כל סך החזון העתידי שבה.

הכותב הוא אנליסט טכנולוגיות ואסטרטג לשוק ההון, מומחה לסייבר וקריפטוגרפיה פוסט קוונטית ומייסד פורום ניתוח המידע לשוק ההון "כיכר השוק" בטלגרם. הוא וכל אחד אחר מחברי הפורום הם לא יועצי השקעות מורשים. הפורום נוצר על מנת לשתף מידע ודעות בין חבריו. עם זאת, מובהר בזאת שהמידע והדעות המוצגים במסגרת הפורום, וגם במסגרת מאמר זה, מהווים דעות אישיות ובכל מקרה לא מהווים ייעוץ השקעות או המלצה כלשהי לפעולה או להימנעות מפעולה – בשוק ההון ומחוצה לו.