זבל 3.0: כך הטכנולוגיה מסייעת לנהל טוב יותר את האשפה העירונית

"מדינת ישראל מייצרת כ-5.3 מיליון טונות פסולת בשנה, עירונית ומסחרית, אולם רק 35%  מכלל הפסולת העירונית הם פסולת שניתן למחזרה. האתגר בניהול טיפול יעיל וכלכלי באשפה ומחזורה הוא באחריות הרשות המקומית", כך אמר אילן אלתר, מנכ"ל חברת אלתרנט, יועץ לערים חכמות. אלתר דיבר בכנס ערים חכמות של אנשים ומחשבים, שנערך בשיתוף עם מרכז בר אילן לערים חכמות ואיגוד המנמ"רים בשלטון המקומי.

אלתר הציג בהרצאתו את תפיסת אשפה 3.0, המתארת כיצד הטכנולוגיה מסייעת לרשות לעמוד באתגרי פינוי ומחזור האשפה. לדבריו, רתימת הטכנולוגיה לניהול האשפה מאפשרת חיסכון בעלויות ויכולת בקרת הפעילות, של כל הגורמים המשולבים בתהליך. התהליך כולל בקרה ממוחשבת על קבלני אשפה ועל הפעילות בתחנות המעבר שאליהן מועברת האשפה בדרך להטמנתה. "כדי לעמוד ביעדים אלו הוקמה מערכת שו"ב רשותית, אשר בזמן אמת תאגמת את כלל פעילויות פינוי האשפה המבוצעות ברשות בכל רגע נתון", אמר אלתר.

ב-2017, הקים המשרד לאיכות הסביבה מערכת מידע מרכזית, המנטרת את כמויות הפסולת שנכנסות אל תחנות המעבר, שאליהן מעבירים רכבי האשפה את הפסולת. הדיווח נעשה על ידי ממשק אוטומטי שמגיע מנתוני השקילה של המשאיות הנכנסות ויוצאות. המערכת הזו היא חלק ממדיניות כללית לעידוד הגדלת יכולת המחזור של סוגי האשפה, והיא נעשית בעזרת יישום טכנולוגיות שונות, שמוטמנות גם בפחי האשפה בשטחי הרשות עם יכולת אנליטיקה, שמדייקת את כמויות האיסוף של המשאית, כדי למנוע תשלומי יתר לקבלנים", אמר אלתר. זאת, בנוסף למערכות פינוי אשפה פניאומטיות שמותקנות בחלק מהשכונות ברשויות שונות, ומייתרות את הצורך בשימוש בפחי אשפה ומאפשרות תהליכי מחזור עצמאיים על ידי תושבי הרשות. אלתר סיפר, שבמספר ערים בעולם מיישמים מודל של תגמול התושבים על מחזור הפסולת בזמן השלכתה לפחים המתאימים.

טכנולוגיה נוספת שבה מבוצע שימוש הינה רחפנים, המאפשרים בקרה בעיקר על זריקת אשפה באתרים שאינם מאושרים לכך, בקרה אחר הוצאת גזם בימי הוצאת גזם והרתעה.

במסגרת הכנס נערך בנפרד פאנל של מנהל אגפי שיפור פני העיר (ש.פ.ע) בהנחיית רן גולדשטיין, מנהל מרכז בר אילן לערים חכמות, ובהשתתפות מנהלי אגפי ש.פ.ע ממספר רשויות ברחבי הארץ.

רחפנים

מרצה נוספת בכנס הייתה סיגל ויצמן אהרוני, חברת מועצה בעיריית תל אביב-יפו, מחזיקת תיק החדשנות והטכנולוגיה ומקדמת מיזם הרחפנים של העירייה, שמסייעים לפעילות השוטפת של גופים שונים בעיר.

"באחרונה לקחנו חלק במיזם הרחפנים הלאומי, עם רשות החדשנות, משרד התחבורה ונתיבי אילון, ובוצעו 1

סיגל ויצמן אהרוני, חברת מועצה בעיריית תל אביב-יפו, מחזיקת תיק החדשנות והטכנולוגיה ומקדמת מיזם הרחפנים של העירייה. צילום: פרטי

1 אלף טיסות בארץ ובעיר תל אביב יפו", סיפרה.

"שינוע חבילות , תרופות , השתלת אברים, מזון ועוד, בעזרת רחפנים לא רק חוסך פקקים, מקצר טווחי אספקה, אלא גם, מציל חיי אדם" אמרה ויצמן. "קידמנו פיילוט בעיר עם רחפנים, כאשר כל רחפן נושא מטען עם משלוח. מעבר למשלוחים המסחריים, לפיילוט מהסוג הזה יש חשיבות עצומה ביצירת תשתית רב־שימושית", הסבירה.

עוד סיפרה ויצמן, כי בימים אלו העיריה בוחנת מספר רעיונות לשימוש עתידי ברחפנים במסגרת הפעילות העירונית, תוך שיתופי פעולה עם חברות חיצוניות מתחום הרחפנים. בין היתר, הכוונה לנצל את הרחפנים להעלאת רמת הבטיחות בחופי העיר, הצלת חיי אדם ושיפור השירות, והגברת הביטחון האישי של האזרחים בזמן אירועים חריגים.