OnePlus Nord CE 2 – טלפון שוק ביניים שהשתדרג, אבל במעט

אחד הדברים הכי בולטים ב-Nord CE 2, טלפון שוק הביניים החדש יחסית של וואן פלוס הוא העיצוב שלו. אמנם מדובר בטלפון שמצויד בגב פלסטיק, ויש יאמרו בלבד, אבל הוא עבר עיבוד מוצלח מאוד שמקנה לו מראה מבריק כמו מתכתי – שמושפע מבחירת הצבע האפור – עם שוליים שקמורים מאוד בשני בצדדים וכמעט ישרים בצד העליון והתחתון. המצלמות, בהתאם למגמה הרווחת בשוק כיום, משולבות במתחם שבולט מהגב אבל במקרה המסוים הזה מדובר בבליטה יחסית עדינה שגם גולשת בצורה נאה מהגב החוצה ולא בחדות.

בהתאם לאותה מגמה, שתי המצלמות הראשיות גם מצוידות בעדשות ענק, כשלצידן העדשה השלישית ומבזק הלד. עם זאת, ולמרות שמדובר בשינוי כיוון משמעותי מבחינת העיצוב לעומת ה-Nord CE שסקרתי כאן בשנה שעברה, אלה אותן שלוש מצלמות כמו בדור הקודם: ראשית עם חיישן 64 מגה-פיקסל, מצלמת רוחב על עם שדה צילום של 119 מעלות וחיישן 8 מגה-פיקסל, ומצלמה שלישית עם חיישן 2 מגה-פיקסל, שבדור הנוכחי משמשת לצילומי מאקרו. אפילו מצלמת הסלפי נותרה בגודל 16 מגה-פיקסל.

למעשה זו רוח הדברים של הטלפון הזה: שיפור לעומת השנה שעברה, אבל כנראה לא מהסוג שיגרום לכם להחליף את הטלפון, אם כבר הצטיידתם ב-Nord CE מתישהו מאז הושק הדור הקודם. זה גם בא לידי ביטוי במסך זהה לחלוטין בגודל 6.43 אינץ' בטכנולוגיית AMOLED עם קצב רענון של 90 הרץ ורזולוציית +FHD, כשהשינוי היחיד הוא תוספת של זכוכית הגנה מסוג Gorilla Glass 5.

מה נשתנה?

השינוי המשמעותי הראשון הוא המעבד ששילבה וואן פלוס  – כיום, כזכור, חברת מותג של אופו – בדור החדש יותר. כמו חברות רבות אחרות, פתחה וואן פלוס את הדלת באופן רחב יותר בפני המתחרה העיקרית של קוואלקום, הלו היא מדיה-טק. זה בא לידי ביטוי בכך שהרבה מאוד מכשירי שוק ביניים, כמו ה-Nord CE 2 שמוזכר כאן, מצוידים במעבדי משפחת ה-Dimensity של מדיה-טק, וזה בא על חשבון קוואלקום.

אם בשנה שעברה המעבד שהפעיל את העסק היה ה-Snapdragon 750, בשנה הנוכחית זה כבר ה-Dimensity 900, שמבוסס על 2 ליבות Cortex-A78, במהירות מרבית של 2.4 גיגה-הרץ ו-6 ליבות Cortex-A55 בסיסיות משהו, במהירות מרבית של 2 גיגה-הרץ. השבב הגרפי הוא Mali-G68, הכולל 4 ליבות. המכשיר הגיע לבדיקה עם 8 גיגה-בייט זיכרון עבודה ו-128 גיגה-בייט זיכרון אחסון, מסוג UFS 2.2, שהוא אולי מיושן משהו, אבל עדיין עדיף מה-UFS 2.1 משנה שעברה, לפחות במקצת. שינוי נוסף הוא הוספת האפשרות להרחיב את זיכרון האחסון עם כרטיס microSDXC.

תוצאות המבחנים הסינטטיים הראו שמדובר אכן בטלפון שוק ביניים קלאסי/מודרני. במחיר השוק שלו, שעומד על כ-1,540 שקל, הוא נמצא בדיוק באמצע שוק הביניים, וגם מתנהג בהתאם, עם מספרים ששמים אותו בערך ב-50% ביצועים לעומת מכשירי הדגל של הדור הנוכחי – ועם זאת עדיין מספקים מאוד לצורכי השימוש היומיומי, אלא אם מבלים זמן במשחקים כבדים מאוד, ועדיין טובים יותר, לפחות ב-Antutu, ברמה של כ-30% ויותר. ב-Geekbench ההפרשים היו קצת נמוכים יותר, אבל עדיין הפרש הביצועים היה מובהק.

סוללה, סוללה, סוללה

אבל הדבר הכי מוצלח היה זמן העבודה של המכשיר במבחן הסוללה שלו, שעבר בלי להתאמץ יותר מדי את קו ה-18 שעות, וזה פשוט מרשים ומבטיח שבשימושים רגילים – מול ההרצה הבלתי פוסקת של יישומים שונים ובמקביל בזמן המבחן – כנראה שלא ממש צריך לחפש שקע חשמלי, גם עמוק לתוך היום השני לאחר טעינה מלאה.

והטעינה היא עוד שיפור שמציע המכשיר. הסוללה אמנם אותה סוללה, בהספק עבודה של 4,500 מילי-אמפר/שעה, אבל המטען שמצורף כאן לקופסה בסוג של משהו שהולך ונעלם, מציע הספק טעינה מרשים של 65 וואט, מה שמבטיח שתוך רבע שעה, מאפס, הסוללה תטען לגובה של 50% ואף יותר. מרשים, כמו גם התוספת לתמיכה בטעינה הפוכה, בה הסוללה יכולה לשמש כסוללה ניידת למכשירים אחרים.

איכות הצילום היא נקודת החולשה, או אולי יותר נכון הבינוניות של Nord CE 2. בסדר באור יום, אבל לא באופן קבוע, כשלעיתים יש הרגשה ששעתוק הצבעים לוקה בחסר, והתמונה נראית בהירה. בתאורה נמוכה ובצילומי פנים אפשר לראות טשטוש מדי פעם בין גוונים קרובים, וגם יש מדי פעם מריחות בזמן צילום, כשהיד דווקא יציבה.