פודקאסט: חדשנות ויזמות על שפת הכנרת

אחד האתגרים של ההיי-טק הישראלי, ושל המדינה בכלל, הוא להביא חברות היי-טק וחדשנות לצפון. זה טוב חברתית, כלכלית ותעסוקתית – על מנת לייצר אזורי תעסוקה הן למהנדסים ובוגרי מגמות מדעיות והן לאקו-סיסטם שמסביב. למרות מיזמים שונים שפועלים בצפון כדי לתת מענה לאתגר, המצב רחוק מלהיות משביע רצון.

בדרך כלל, כאשר מדברים על היי-טק בצפון נעצרים ביוקנעם, או במקרה הטוב בחיפה, שרחוקה מלהיכנס תחת ההגדרה של פריפריה. אלא שהחדשנות הצפונית לא נעצרת שם.

אחד המיזמים שפועלים בצפון נמצא במקום שבו החלה ההתיישבות החקלאית – בדגניה. באם הקבוצות, על שפת הכנרת, פועל מזה 3.5 שנים מרכז חדשנות, פרי יוזמה של שלושה גופים: המכללה האקדמית כנרת, המכשירה עשרות בוגרי מדעים בכל שנה, ארגון הקניות והחדשנות צמח, הסמוך לאגם הלאומי, ואיגוד התעשיה הקיבוצית. מדובר באחד האקסלרטורים הגדולים בתחום האגרוטק שפועלים בצפון, והוא מכשיר סטודנטים בוגרי המכללה, מבצע חיבורים בין יזמים ומעסיקים ומסייע למנהלי המפעלים באזור לגייס כוח אדם.

בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים מספר שיר אליגור, מנהל האקדמיה לחדשנות במכללת כנרת, כיצד האקסלרטור, שלא נהנה מתקציבים ממשלתיים, מסייע לייצר מרכזי תעסוקה חדשים בצפון ועוזר לסטארט-אפים ולחברות היי-טק באזור לגייס עובדים.

מגיש: יהודה קונפורטס. עורך: אורי אלון.

תציג בבקשה את עצמך.
"הגעתי לניהול האקלסרטור לפני 3.5 שנים. אני בעל רקע ביזמות והייתי מעורב בפוליטיקה. באיזשהו שלב הגעתי לצומת דרכים בחיים, והייתי צריך לבחור האם להמשיך עם הפוליטיקה או לעשות משהו משמעותי אחר – ולהגיע לכאן. בדיעבד אני חושב שזה אחד התפקידים המרתקים בחיי. אני רואה בזה משימה לאומית: להביא את ההיי-טק לצפון. בהתחלה פעלנו כמו סטארט-אפ. הצבנו מטרה מאוד ברורה: לייצר 500 משרות בהיי-טק בצפון. לא ממש ידענו איך עושים את זה, אבל היינו ממוקדי מטרה".

למה אתם ממוקמים דווקא בדגניה, על שפת הכנרת?
"ראשית, מדובר שטח של המכללה האקדמית כנרת, עם הנוף המרהיב הנשקף מהחלונות שלנו. בימים אלה אנחנו מצויים בעיצומה של בניית פארק היי-טק באזור התעשיה צמח".

שיר אליגור, מנהל האקדמיה לחדשנות במכללת כנרת. צילום: יח"צ

איך אתם פועלים?
"אנחנו מבינים שכדי לייצר חדשנות באזור, צריך לפעול בכמה זוויות. זווית אחת היא להתמקד במפעלי התעשיה באזור, לקדם בהם חדשנות, לחבר אותם עם האנשים הנכונים ובכך לייצר עוד מקומות עבודה. זווית שנייה היא זו של הסטארט-אפים. אנחנו מבינים שכל חברה צעירה שאנחנו מטפחים תייצר עוד מקומות עבודה בצפון. נכון להיום, אנחנו עומדים יפה במשימה. עד היום עברו דרכנו 140 סטארט-אפים, אנחנו בקשר עם 32 חברות פעילות והצלחנו לגייס 65 מיליון דולר. זווית שלישית היא התרחבות, וזה בא לידי ביטוי בדמות פארק ההיי-טק שנבנה בימים אלה בצמח".

מי עומד מאחורי המיזם שלכם ומהם מקורות הגיוס?
"אחד הדברים שהבנו בתחילת הדרך הוא שיש בעיית גיוס כספים למיזמים כמו שלנו, כי קרנות לא אוהבות להשקיע במיזמים התחלתיים. לכן הקמנו קרן השקעות בשם כנרת אינובשיין, שהיא בבעלות חלק מהקיבוצים בסביבה ומשקיעים נוספים, והיא מסייעת לחברות שנמצאות אצלנו".

כיצד אתם מסייעים לסטודנטים בוגרי מכללת כנרת למצוא עבודה?
"למדנו שיש בעיית העסקה של ג'וניורים. הקמנו מחלקה מיוחדת עבור ג'וניורים, בוגרי המכללה, ואנחנו מחברים אותם עם מפעלים באזור ובכל הארץ, בליווי צמוד של מהנדסים ותיקים שעובדים באותם מפעלים. כך הסטודנטים צוברים ניסיון, ובסופו של דבר בשלים להיקלט בחברות השונות".

יש כבר כאלה ששולבו בחברות היי-טק?
"המיזם החל לפני שנה וחצי, ועד כה הצלחנו לבצע השמה לארבעה בוגרים".

מהו המודל העסקי שלכם, שמאפשר לכם לממן את הפעילות?
"אנחנו כמעט שלא רואים הכנסות מחברות הסטארט-אפ שלנו שנמצאות בפורטפוליו שלנו, כי כפי שאמרתי, המטרה היא להפוך אותם לחברות גדולות, כדי שיעסיקו אנשים. יש לנו תמיכה של הבעלים ושל לא מעט פילנתרופים, וגם מיתר הפעילויות שמסייעות לחברות שיש להן פתרונות בתחום האגרוטק ומבינות את היתרון של קרבה לצפון ולאזורי החקלאות".

האם הממשלה מסייעת לכם?
"רוב המיזמים שקיימים פה נולדו על פי החלטת ממשלה. אצלנו המצב קצת שונה, כי לא חיכינו לאף אחד, ושלושת הגופים שהם הבעלים שלנו החליטו לפעול. מכרזים של גופים כמו רשות החדשנות בנויים למסגרות מאוד מוגדרות של חממות או מרכזים אחרים, והמודל שלנו הוא ייחודי. לכן, כרגע (הגורמים הממשלתיים – י"ק) לא משקיעים בנו, אבל אני מאמין שזה ישתנה בשנה הקרובה".