כלכליסט נגד NSO: "תביעה מסוכנת, ניסיון השתקה של התקשורת"

NSO מנסה להשתיק את העיתונות החוקרת עם "תביעה מופרכת, צינית ומסוכנת" – כך משיב כלכליסט לתביעה של חברת הסייבר ההתקפי הישראלית נגד העיתון. על פי כתב ההגנה, שהוגש הבוקר (ג'), כל הפרסומים בעיתון ובאתר בנוגע לשימוש של המשטרה ברוגלת פגסוס של NSO הם אמת, פורסמו בתום לב ולא מכילים לשון הרע.

כתב התביעה, על סך של מיליון שקלים, הוגש בפברואר השנה בעקבות סדרת תחקירים שפרסם כלכליסט, שלפיה המשטרה השתמשה ברוגלה של החברה, לכאורה ללא צו שיפוטי. ב-NSO טוענים שמדובר בפרסומים כוזבים.

על פי מה שפורסם בכלכליסט, המשטרה ביצעה מעקב אחרי שלל גורמים באמצעות תוכנת פגסוס של NSO, במקרים מסוימים מבלי שקיבלה צו מבית המשפט, כפי שנדרש בחוק. בכתבות הוזכרו 26 שמות. בעקבות זאת הוקמה ועדת בדיקה בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד עמית מררי, שבדק את אותם 26 שמות ומצא שרק באחד המקרים – של שלמה פילבר, אחד העדים המרכזיים במשפט נתניהו – בוצעה חדירה למכשיר, וכי במקרה נוסף בוצע ניסיון חדירה, שלא צלח. יודגש שצוות מררי הגיש את מסקנות הביניים ומתעכב בהגשת המסקנות הסופיות של הבדיקה.

NSO

בכתב התביעה מכנה NSO את הפרסומים "קונספירציה פרנואידית שמתאימה, כך נדמה, לאתרי כזבים במרשתת, שעיתון רציני לא היה מעלה על דעתו לפרסם. רשויות האכיפה מרגלות אחר אזרחים תמימים, מנהלות רשימות חיסול כנגד עובדי ציבור בכירים ליום פקודה, והכול תוך שימוש ברוגלות סודיות שפותחו במתכוון כדי שלא להשאיר עקבות, אך ראיות – אין". לדבריהם, "מדובר בהתנהלות עיתונאית בלתי מתקבלת על הדעת, שיש להוקיעה ולשרשה".

"מוטב שהתובעת תרכין ראשה"

כתב ההגנה הוגש על ידי עו"ד טלי ליבליך ועו"ד מיה כץ ממשרד ליבליך-מוזר-גליק. הוא מציין את האיסור שהטיל הממשל האמריקני על סחר עם NSO, ש-"נכנסה ל-'רשימה השחורה' של ישויות שידועות בהתנהלותן הנוגדת את מדיניות הביטחון של ארצות הברית. עוד הודיעה ממשלת ארצות הברית כי קיימות נגד התובעת די ראיות להוכחת מעורבותה בפיתוח ואספקה של תוכנות ריגול לממשלות זרות העושות בהן שימוש אסור ופוגעני לניטור ומעקב אחר אישי ציבור, עיתונאים, פעילי זכויות אדם, אקדמאים ועוד. נוכח האמור, מוטב היה לתובעת כי תרכין ראשה ותתרכז בעובדות המטרידות שמועלות נגדה ולא תפנה להליך משפטי בטענה כי נפגע שמה (הטוב!), כאשר ידוע גם לה כי אין לטענותיה כל בסיס, לא משפטי ולא עובדתי".

כמו כן, בכתב ההגנה מצוינות פעולות של ממשלות אחרות נגד NSO וכן התביעה שמטא מנהלת נגדה, בטענה שניצלה פרצה ב-ווטסאפ כדי להחדיר את התוכנה למכשירים של משתמשים באפליקציית המסרים המיידיים.

אחרי שב-NSO טענו שהם "רק" מוכרים את פגסוס ולא יודעים מה הלקוחות שלהם עושים אתה, בכלכליסט טוענים שהחברה הציגה מצגים "סותרים ומטעים" לגבי היכולות של הרוגלה, ובעיקר היכולת שלה לנטר פעילות שבוצעה בה. "לא בכדי הודיעה התובעת בכתב תביעתה כי היא בוחרת שלא להתייחס לפרסומים הנוגעים לפעילות משטרת ישראל, שכן האמור בפרסומים אלו כבר איננו מוכחש – לא על ידי משטרת ישראל ולא על ידי התובעת. אולם אין בכך בכדי להפחית מחומרת כזביה של התובעת בכל הנוגע להפעלת הרוגלה על ידי משטרת ישראל. התובעת לא רק טענה כי המערכת אינה בשימוש בישראל, אלא הגדילה להצהיר: 'אין אפשרות לפגסוס לתקוף מספרים ישראליים' . עת ברור כי הצהרה זו, כמו רבות אחרות, היא שקרית מתחילתה ועד סופה".

שלמה פילבר. צילום: יעל צור

המעקב אחרי פילבר מהפן הטכני

כתב ההגנה מתייחס להיבטים טכניים, בין היתר כשהוא עוסק בחדירה, באמצעות פגסוס, למכשירו של פילבר, שמעיד בימים אלה במשפט נתניהו – כמובן, מבלי שפילבר שם לב לכך. על פי כתב ההגנה, "על מנת שרוגלה תוכל לפעול במכשיר הנדבק מבלי שבעלי המכשיר יוכל לשים לב לקיומה במכשירו, היא חייבת לשבת על שכבת הפעלה בעלת גישה גבוהה. הרובד בו מתמקמת הרוגלה במכשיר הנדבק הוא רובד בעל הרשאות גבוהות, שמקנה לה גישה בלתי מובחנת לכל המידע במכשיר".

"כדי למקד את הרוגלה לשליפה של מידע ספציפי על התובעת לנוון את האופציות שלמשטרה תינתן אליהן גישה. אלא שלדברי המשטרה ביחס למידע שנשלף ממכשירו של פילבר, שליפת החומרים חרגה מהצו שניתן. משכך ברור אפוא כי המערכת שנמצאת בשימוש המשטרה אינה 'גרסה מנוונת'. משכך, טענת התובעת כי המוצר שנמכר למשטרה 'מהווה גרסה מנוונת מאוד' היא שקרית ומטעה", צוין.

האם יש שתי גרסאות של פגסוס – עם ובלי לוגים?

בנוסף, בכלכליסט עומדים על אחת הטענות שפורסמו בסדרת הכתבות, ולפיה פגסוס מאפשרת למפעיל למחוק לוגים ופועלת באמצעות שירותי ענן. NSO הכחישה דיווח שפורסם בעיתון, שלפיו היא אפשרה ללקוחות לבחור בין מערכת שיש בה לוגים לכזו שאין בה ושלא מותירה עקבות. בכלכליסט טוענים כי "התובעת מודה בכתב התביעה כי במסגרת חוזי ההתקשרות שלה עם הלקוחות, האחרונים נדרשים להוסיף לרוגלה רכיב טכנולוגי המאפשר תיעוד ושיחזור של הפעולות. מכלל ההן הנך למד את הלאו: לרוגלה קיימת גרסה שלא מכילה את אותו רכיב טכנולוגי עלום". בעיתון מציינים כי הדיווח שלפיו פגסוס פועלת על גבי ענן מסתמך בין היתר על פסיקת בית המשפט בבריטניה בהליך הגירושים בין שליט דובאי לנסיכה האיה מירדן. "במסגרת פסק הדין נקבע כי הרוגלה עושה שימוש במרחב הווירטואלי על מנת ליצור מסלול סבוך של נקודות עגינה בדמות שרתים מאובטחים (ענן), ובכך לטשטש את העקבות חזרה למפעיל".

פגסוס 1 ופגסוס 2? צילום: BigStock

כן מזכיר כתב ההגנה מחקר שביצע אמנסטי, ולדברי הארגון ממצאיו אומתו על ידי מכון המחקר סיטיזן לאב של אוניברסיטת טורונטו. "ממצאי דו"ח הבדיקה של אמנסטי הצביעו כי פגסוס עושה שימוש בשכבות רבות של שרתים, שבהם עובר המידע מרגע שליחת ההוראה על ידי המפעיל ועד לרגע ההדבקה. עוד נמצא כי קיימים מאות דומיינים הקשורים לתובעת שבהם נעשה שימוש בהרכבת מסלול האנונימיזציה. לכך מתווספת העובדה כי ביולי 2021 דווח ששירותי האינטרנט של אמזון השביתו תשתית וחשבונות המקושרים ל־NSO".

"נדמה, אפוא, כי גם לעניין זה מנסה התובעת בכל מאודה להטעות את בית המשפט על ידי שימוש בעמימות והסתייגויות. אין בין העובדה שהמערכת מותקנת און-פרמיס אצל המפעיל לבין הטענה כי לתובעת יש שליטה על המידע באמצעות ענן מרוחק דבר וחצי דבר", צוין בכתב ההגנה של כלכליסט.