טכנולוגיה חדשה מאפשרת לגדל צמחים כמעט בלי להשקות אותם

קבלו עוד תחום שבו הטכנולוגיה משנה סדרי עולם, לא פחות: כדי שצמח יגדל, צריך להשקות אותו בתדירות מסוימת – במקרים מסוימים בכל יום או יומיים, לעתים בכל שבוע ויש צמחים שמסתפקים בקבלת מים פעם או פעמיים בחודש. נכון? לא נכון. כלומר, לא בהכרח. טכנולוגיה חדשה מאפשרת להשקות את הצמח, ואז לעזוב אותו לנפשו למשך חצי שנה. הוא כבר ישתה לבד.

מוזר, נכון? כמו שאומרים החבר'ה, אז"ש – אז זהו שלא. זאת טכנולוגיה בשם מדיוםX, שחיה וקיימת, ופותחה במתחם עבודה ישן ביפו, צמוד לאצטדיון בלומפילד – במקום שהיה פעם נגריה וכיום הוא מתחם שמאכלס סטארט-אפים ועסקים. המפתחת היא טומגרואו (Tomgrow), שרשמה פטנט על הפיתוח שלה, ואם השם של החברה מזכיר לכם עגבניות (Tomatoes), אתם בכיוון הנכון: משם זה התחיל.

גידול צמח באמצעות "קוביות ג'ל" וחיישן

לחברה עוד אחזור, אבל קודם כל הטכנולוגיה. או, במילים אחרות, איך צמח שנמצא בבית או במשרד יכול לגדול מבלי שמשקים אותו. ובכן, את המים והאדמה שיש בעציצים ובחלקות החקלאיות הקלאסיים.ות מחליפים קוביות שקופות, שנראות כמו קוביות ג'ל, וחיישן. הקוביות כוללות רשת ננו-מטרית תלת ממדית, שביכולתה לשמר מים. טכנולוגיית המדיוםX עשויה מ-99% מים וחומרי הזנה החיוניים לצמח ובזכותה, אומרים בחברה, הוא נשמר במצב אופטימלי לאורך זמן. הצמח יודע לקחת רק את מה שהוא צריך מהמדויםX, והוא לא חשוף לנזקים שנובעים מחסר או יתר בהשקיה ובדישון.

"קוביות ג'ל" וחיישן במקום אדמה ומים. צילום: יח"צ

טכנולוגיית המדיוםX של טומגרואו חוסכת מהאדם צורך בקביעת מועדי השקיה תכופים לשם שמירה על הצמח. זאת גם הסיבה שצמחים שאותם מגדלים באמצעות המערכת זקוקים להשקיה רק פעם או פעמיים בשנה. כתוצאה מכך, טוענים בחברה, ארגונים (וגם משקי בית, אבל טומגרואו פונה כרגע לשוק הארגוני-עסקי) יכולים לחסוך 95% בתדירות ההשקיה ובין 50% ל-75% במים, בהשוואה לצמחים הצומחים באדמה רגילה וזקוקים להשקיה פעם או פעמיים בשבוע.

החיישן שפיתחה טומגרואו, ושמהווה חלק מהמערכת, מנטר, סורק ומעביר לענן (של AWS), באופן קבוע, מידע אודות מצבו של הצמח: תכולת המים והדשנים, האם הצמח סובל מחרקים, מחוסר אור, ואפילו אם ניסו לקטוף אותו. הניטור מתבצע בזמן אמת, וזה מאפשר לשמר את הצמחייה לאורך זמן – מבטיחים בחברה.

ואמנם, באירוע עיתונאים שטומגרואו קיימה שלשום (ג') בחלל שלה, אנשיה המחישו כיצד הם מגדלים צמחים שונים, כולל אותן עגבניות שצוינו קודם. בחברה ציינו שהם מפתחים בימים אלה גם "גידולי פרימיום", וכבר יש לה הוכחות היתכנות לגידולי חסה, אוכמניות, עגבניות שרי, נענע, פלפל, קישוא, קייל – וגם קנביס.

כמה זה עולה?

טומגרואו הוקמה ב-2018 על ידי ד"ר אריאל הלפרין, דוקטור לכלכלה ומייסד קרן ההשקעות טנא, שמשקיעה בסטארט-אפים בעולם האגרוטק, רן בן אור, כלכלן ושותף בקרן טנא, וגדעון ברקין, אדריכל נוף והבעלים של תמר אדריכלות נוף. בנו, רותם ברקין, משמש כמנכ"ל החברה. עד כה טומגרואו הייתה בוט-סטארפ – חברה שכל הכספים שהושקעו בה מגיעים ממימון עצמי, ובימים אלה היא נמצאת במהלכו של סבב גיוס. אנשי המחקר והפיתוח של החברה שקדו על פיתוח המוצר שלה בשלוש השנים האחרונות, כאשר פרופ' רועי אמיר וד"ר עמית סיט מאוניברסיטת תל אביב תרמו לתהליך. ברקין (הבן) סירב לחשוף את זהות הלקוחות של החברה, ולו כמה מהם, אולם אמר כי "אנחנו כבר נמצאים בכמה מענקיות הטכנולוגיה".

גידולים ב-"חממה" של טומגרואו ביפו. צילום: יניב הלפרין

בשלב זה, טומגרואו ממקדת את מאמצי השיווק שלה בשוק הישראלי – בעיקר בגלל שיקולי לוגיסטיקה ועלויות, אלא שהיא בהחלט מתכוונת להיכנס ולצמוח גם בשווקים האירופי והאמריקני. עלות עציץ שלה מתחילה ב-960 שקלים – בהתאם לסוג הצמח, הגודל והשירות. זה נראה מחיר יקר, אבל בחברה אומרים שהוא אטרקטיבי ביחס לאלטרנטיבות. אלא שעם התשלום לטומגרואו, הארגון שקונה את המוצר יכול לחסוך ב-"עלות" שכולנו צריכים "לשלם" עקב זיהום הסביבה שנגרם כתוצאה מגידול של גידולים חקלאיים. הגידול שלהם מביא לפליטה של לא מעט פחמן דו חמצני, שגורם לשינוי אפקט החממה, שבתורו גורם להרעה באקלים – וזו, על פי רוב המומחים, תעשה רע מאוד לכדור הארץ ולחיים של כולנו.