בקבלת החלטות בארגון, לא טוב היות המוח האנושי לבדו

מוטב שיסתייע בבינה מלאכותית - כך אומר אמיר רסקין, יועץ אסטרטגי בתחומי המידע והאנליטיקה, מסביר מדוע ובכלל, עונה על כמה שאלות חשובות בתחום

אמיר רסקין, יועץ אסטרטגי בתחומי המידע והאנליטיקה.

האם הבינה המלאכותית מסייעת יותר להחלטות אסטרטגיות או ביצועיות? והאם בכלל צריך לבחור ביניהן? בשאלות אלה ואחרות עסק אמיר רסקין, יועץ אסטרטגי בתחומי המידע והאנליטיקה, בדברים שנשא בכנס Big Data Analytics של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה במרכז הכנסים לאגו בראשון לציון.

בהרצאתו העלה רסקין סוגיות חשובות בנושא הבינה המלאכותית וניסה להציע תשובות עליהן: כך, למשל, למה משתמשים בכלל בלימוד מכונה ובבינה מלאכותית? האם הבינה המלאכותית מסייעת לקבלת החלטות בתהליכים שונים? והאם יש בכלל בחירה?

"הנחת העבודה היא שנעשים מאמצים אדירים בתחום הדטה", אמר רסקין. "אולם, בניגוד לקונספציה של אחדים, לימוד מכונה הוא לא קיצור דרך לדטה".

"הטכנולוגיה עוברת תהליך אבולוציוני במהירות מסחררת, שאין כל סיכוי שהסתגלנו אליו – לא מנהלי הידע ולא מקבלי ההחלטות. הטכנולוגיה עוברת אבולוציה, האנשים – לא", ציין.

המודל של אריק קולסון

רסקין אמר כי "האבחנה בין תהליכים המונעים על ידי דטה לכאלה המונעים על ידי AI זה לא רק סמנטיקה". הוא הציג מודל של אריק קולסון, חוקר בתחום מדעי הנתונים ולימוד המכונה, שעוסק בקבלת החלטות שמתבססות על שיפוט אנושי שלא בהתבסס על דטה אל מול קבלת החלטות שמתבססות עליו. לדבריו, "אנשים מבצעים שיפוט אנושי ועל בסיס זה מקבלים החלטות. זוהי הדרך שבה ארגונים עובדים. מהצד השני, כשקבלת ההחלטות נעשית על על בסיס מידע שמגיע ממכונות, זה מתחיל בביג דטה, משם עובר לסיכום המידע ולשיפוט האנושי, ומשם לקבלת ההחלטה".

"ברוב הארגונים ההחלטה היא דיכוטומית: או להשאיר את התהליך על אנשים או להסתמך רק על המכונה", אמר רסקין. "יש בקבלת החלטות על פי שיפוט אנושי נטו כמה בעיות: ראשית, מומחים מתבססים בקבלת החלטות על האינטואיציה שלהם, שמתבססת על הניסיון שהם צברו, ורק על יחסית מעט דטה. שנית, יש הטיות אנושיות, וכאלה נמצאות אצלנו למכביר. ושלישית, מערכות יחסים מבוססות על דטה נסתר, שלא רואים אותו. מנגד, החלק השני של המודל, שלפיו לוקחים את הדטה, ובאמצעות בינה מלאכותית ולימוד מכונה מקבלים החלטות – הוא נאיבי מדי. הבינה המלאכותית לא עוסקת באסטרטגיה של החברה, בערכים של התאגיד ובדינמיקות של השוק. אלה נעלמים מה-'עין' של המכונה".

קולסון מציע מודל אחר, שלדבריו משלב את היתרונות שבקבלת החלטות על ידי האדם עם אלה שבקבלת החלטות על ידי המכונה. לפי מודל זה, תהליך קבלת ההחלטות מתחיל בביג דטה, עובר בבינה מלאכותית, ממשיך בביצוע אפשרי של פעולות על ידי המכונה, מגיע לשיפוט אנושי, תוך קבלת מידע נוסף, ממקורות שאינם דיגיטליים, ומסתיים בקבלת החלטות עסקיות.

בהמשך ציין רסקין את ההבדלים שבין קבלת ההחלטה על ידי האופרציה או ההנהלה: "מכונות מקבלות את ההחלטות מהר יותר; ההחלטות שלהן איכותיות פחות, אבל בעלות 'כמות' רבה יותר; הן ממוקדות/ ומנגד, קשה יותר 'לאמן' את מקבלי ההחלטות האנושיים. ובעיקר, מנהלים מגנים הרבה יותר על 'המשאבים הטבעיים' שלהם. כלומר, על החלטות שהם מקבלים על בסיס האינטואיציה והניסיון שלהם".

כך או כך, רסקין סיים בפרפראזה על הציטוט הנודע מהמלט: "להיות עם AI או לא להיות". או, יותר נכון, שהארגונים לא יהיו.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים